מבזק מס מספר 666 - 

ביטוח לאומי  1.12.2016

אשת בעל שליטה הוכרה כעובדת לענין דמי אבטלה - 1.12.2016

ביום 17 בנובמבר 2016 קבע ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל – 43732-11-14) כי ספטני מריה מימון (להלן: "המבוטחת") שעבדה כשכירה בחברה בה בעלה היה בעל שליטה, אינה נחשבת כבעלת שליטה בחברה, ולכן היא זכאית לדמי אבטלה.

רקע חוקי ומשפטי

  • מבוטח בביטוח אבטלה – תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל 67 והוא עובד הזכאי לשכר שמעסיקו חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו.
  • סעיף 6ב' לחוק הביטוח הלאומי קובע בין השאר כי פרק ז' לחוק (ביטוח אבטלה) לא יחול על בעל שליטה בחברת מעטים.
  • בעל שליטה (בחברת מעטים) בהפניה לסעיף 32(9) לפקודה:
    מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, לבדו או ביחד עם קרובו באחת מאלה:
    (א) ב – 10% לפחות מהון המניות שהוצא או 10% לפחות בכוח ההצבעה.
    (ב) …
    (ג) בזכות לקבל 10% לפחות מהרווחים.
    (ד) בזכות למנות מנהל.
    "קרובו" – בן זוג, אח, אחות, הורה….
  • "הלכת שלם" – קביעת ביהמ"ש העליון (ע"א 6357/99, מיום 10.4.2002) (בעניין הטבות מס לתושבי אילת שאינן חלות על בעל שליטה), כי גם בן זוג שאינו מחזיק כלל במניות החברה, נחשב כבעל שליטה אם בן זוגו הוא בעל שליטה.
  • חוזר של המל"ל 123/06 מיום 28.5.2006, בנושא אבטלה, קובע בהתעלם מהלכת שלם כי בהסתמך על האמור בהוראות מס הכנסה, בן זוג שאינו מחזיק כלל במניות החברה לא ייחשב כבעל שליטה גם אם רק בגלל שבן זוגו נחשב כבעל שליטה. בשל כך אין לשלול על הסף את תביעתו של בן הזוג הראשון, לדמי אבטלה.

תמצית עובדתית

  • המבוטחת עבדה בחברת גרייט מומנט שהפעילה סניף בית קפה ברשת קפה הלל. 49% ממניות החברה היו רשומות על שם בעלה ה ו-51% על שם אביו של שותפו העסקי – הבעלים של רשת "קפה הלל".
  • לטענתה, הועסקה כעובדת מן המניין כמרכזת חשבונות ומתפעלת עסקית מחודש 5.2011 ועד לפיטוריה בחודש 6.2013. לצורך מילוי תפקידה, עברה הכשרה קצרה ברשת בתי הקפה.
  • היא השתכרה 5,000 ₪ לחודש עד מאי 2012 ו – 6,874 ₪ לחודש מיוני 2012.
  • בתאריך 14.6.2013 קיבלה הודעה על סיום עבודתה. בנובמבר 2013 הגישה תביעה לדמי אבטלה.
  • המל"ל דחה את תביעתה. לטענתו, המבוטחת בשיתוף עם בעלה שהיה בעל שליטה בה, ניהלה את העסק. המאמץ שהשקיעו בביסוס החברה והסיכון הכלכלי שלקחו במשותף מעידים כי היתה בעלת שליטה בפועל.
  • בהסתמך על הלכת שלם (ובהתעלם מהאמור בחוזר 123/06 לעיל), קובע המל"ל כי המבוטחת בעלת שליטה ובשל כך, היא אינה זכאית לדמי אבטלה.
  • מחקירתו של יוסי שרף, שהיה "בעלים", מנהל ושותף בעסק שהעסיק את המבוטחת, אשת שותפו, עולה כדלהלן:
    1. המבוטחת עבדה בשעות מסודרות וקבלה שכר מסודר ששולם לה במועדי תשלום השכר ליתר העובדים.
    2. לטענתו לא קיבלה פיצויי פיטורים מאחר שהיתה הבנה שמצב העסק רע.
    3. טרם כניסתה לתפקיד היו שני השותפים מבצעים עבודה זו בעצמם, ולכן היא לא החליפה עובד אחר בכניסתה. כמו כן לאחר עזיבתה לא הוחלפה בידי עובד אחר עקב צמצום הפעילות וקשיים אליהם נקלע העסק.

דיון והחלטה

  • ביה"ד מביע מורת רוח גלויה מעמדת המל"ל הקובעת שביה"ד כבול להלכת שלם לפיה בן זוגו של בעל שליטה נחשב כבעל שליטה אף הוא – בכל מקרה.
  • ביה"ד קובע כבפס"ד קודמים של בתי דין אזוריים לעבודה, שלא קיימת חזקה חלוטה לפיה בן זוג של בעל שליטה הוא בהכרח בעל שליטה, אלא זו חזקה הניתנת לסתירה והנטל על התובעת להוכיח שהיא עובדת מן המניין ולא בעלת שליטה.
  • ביה"ד נשען על הלכת עלי תיתי בביה"ד הארצי, שם נקבע כי גם לגבי מי שנטען לגביו כי הוא בעל שליטה לפי אחד הפרמטרים בסעיף 32(9) לפקודה, הרי יש לבחון את התנהלותו ואת מידת השפעתו וסמכויותיו בחברה, על מנת לקבוע אם הוא אכן בעל שליטה או לא, לעניין זכאותו לדמי אבטלה.
  • ביה"ד קובע בענייננו, כי בשונה מעובדות מקרה עלי תיתי (שם נקבע כי אכן אינו זכאי לדמי אבטלה), הרי שבענייננו:
    – בעסק דנן היה בעל שליטה נוסף, שהחזיק 51% מהחברה. כלומר, רוב הזכויות והכוחות בחברה לא היו בידי בעלה של המבוטחת.
    – שכר המבוטחת נשאר יציב ולא עלה אלא פעם אחת ובאופן מתון ונמוך מהשכר הממוצע במשק.
    – שעות העבודה היו במסגרת קבועה (עם גמישות), וסדירה.
    – ככל הנראה שכרה החודשי הופקד לחשבונה.
  • ביה"ד מתייחס לכך שלא היה חוזה העסקה בכתב והעדרו אינו פוגם בגרסת המבוטחת: "הפסיקה הכירה בריכוך דרישת הכתב היכן שמתקיימים יחסי אמון בין הצדדים לעסקה מסוימת, קל וחומר כאשר מדובר ביחסים בין בעל לאשה".
    כן התייחס ביה"ד לטענה שלמבוטחת הייתה גמישות מסוימת בשעות העבודה: הדבר אינו פוגע בקיומה של מסגרת בשעות העבודה, וקיים גם אצל עובדים אחרים.
  • ביה"ד מתרשם מעדותו של מר שרף, שהיא בעלת משקל רב שכן אין בינו לבין המבוטחת ובעלה יחסים שהם מעבר לעסקיים. מדובר בבעלים של רשת בתי קפה גדולה ולא סביר להניח לגביו שהוא יסכים לסכן את המוניטין המקצועי שלו.
  • ביה"ד קובע כי התובעת לא הייתה אחראית על היקף ההכנסות וקביעת ההוצאות ועיתויין, אלא על תפעולן בלבד, ולא הייתה אחראית לחלוקת רווחים. עיקר השליטה בחברה היה נתון למר שרף שהוא דמות חיצונית בעלת אינטרס עצמאי מהתובעת ובעלה. לא הוצבע על שליטתה של המבוטחת בהסכמי התקשרות עם עובדים ונותני שרותים שונים, אלא רק על ביצוע פיקוח ומעקב עליהם.
    ניתן להגדיר את המבוטחת כ"מנהלת תפעול" בשונה מ"מנהלת כללית".
  • מסקנת ביה"ד: המבוטחת "שימשה בעסק כעובדת מן המניין מבלי שתהיה בעלת שליטה, לא פורמלית ולא בפועל".
  • התביעה לקבלת דמי האבטלה התקבלה.

בשולי הדברים
דווקא ביה"ד מאשש את קביעת חוזר מל"ל כללי 123/06 הקובע כי בן זוג שאינו מחזיק במניות חברה בה בן זוגו נחשב כבעל שליטה, יכול בתנאים מסויימים להחשב כעובד ולא כבעל שליטה, ויזכה לדמי אבטלה. זאת בניגוד גמור לעמדת המל"ל שהוצגה בפס"ד זה.
ראוי לבחון תביעת דמי אבטלה במקרים המתאימים.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה.

מומחית בתחום המיסוי הבינלאומי

מומחית בתחום המיסוי הבינלאומי

שותף מייסד, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

שותף, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

הרשמה לקבלת מבזקים
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה