מבזק מס מספר 671 - 

ביטוח לאומי  5.1.2017

שיהוי בהגשת תביעה לאבטלה לאור עימות משפטי בין העובד למעסיקו לשעבר, הביא לדחיית תביעה לדמי אבטלה - 5.1.2017

ביום 14 בדצמבר 2016 דחה ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 48604-07-15) את תביעתו של יניב קורן (להלן: "המבוטח") לקבלת דמי אבטלה לאור שיהוי בהגשת התביעה. השיהוי נגרם עקב ניהול הליך משפטי של המבוטח כנגד מעסיקו בטענה להתפטרות מתוך "הרעת תנאים", הליך שהסתיים לאחר שחלפו כשנתיים מסיום ההעסקה.

רקע חוקי

  • סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי – שיהוי בהגשת תביעה לגמלה:
    (א). "כל תביעה לגמלת כסף תוגש למוסד תוך שנים עשר חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה.
    (ב) (1). הוגשה התביעה אחרי המועד האמור בסעיף קטן (א), וקבע המוסד כי התובע זכאי לגמלה בעד תקופה שקדמה להגשת התביעה, תשולם לו הגמלה שהוא זכאי לה, ובלבד שלא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 12 חודשים שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה כאמור".
  • "תאריך קובע" לדמי אבטלה:
    "ה -1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה…".
  • סעיף 186(ב) לחוק הביטוח הלאומי:
    "מי שהפסיק את עבודתו מרצונו בלי שהייתה הצדקה לכך, לא יהיה זכאי לדמי אבטלה בעד 90 הימים הראשונים מיום הפסקת העבודה".

תמצית עובדתית

  • המבוטח עבד כמדריך ירי בחברה מסויימת (להלן: "המעסיק") יותר משנתיים.
  • בחודש 7.2012 המבוטח התפטר מרצונו בטענה שתנאי עבודתו הורעו משמעותית.
  • במהלך החודשים 8.2012 עד 12.2012 התייצב בלשכת התעסוקה.
  • במקביל ניהל נגד המעסיק הליך משפטי בבית הדין האזורי לעבודה בטענה כי הוא זכאי לפיצויי פיטורין עקב הרעת תנאים והתפטרותו כדין פיטורין. ההליך נסתיים ביום 2.4.2014 בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פס"ד.
  • ביום 18.6.2014 הגיש המבוטח לראשונה תביעה לתשלום דמי אבטלה לתקופה 8.2012 ועד 12.2012. התביעה אושרה עקרונית, אך נדחתה בשל השיהוי בהגשת התביעה.
  • המחלוקת בביה"ד נסבה סביב הסוגיה – מהו היום שבו נוצרה עילת התביעה לעניין זכאות המבוטח לדמי אבטלה? האם יום מתן פס"ד לפשרה כטענת התובע (2.4.2014), או יום הפסקת העבודה לטענת המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל").
  • לטענת המבוטח, הסיבה שלא הגיש בקשה לדמי אבטלה מיד לאחר התפטרותו הייתה כי הבין מאתר האינטרנט כי כל עוד לא המציא אישורים מהמעסיק – אין טעם בהגשת התביעה, ולכן המתין עד למתן פסה"ד בעניין.
  • לעמדת המל"ל, דברי הפרסום באינטרנט באים לעזור ואינם תחליף ללשון החוק. על העובד היה להגיש את טופס התביעה בסמוך לאחר שהתפטר, גם ללא הטפסים מן המעסיק, ולטעון את טענותיו. המל"ל היה אמור לבדוק מול המעסיק את עמדתו.

דיון והחלטה

  • "החוק פועל במסגרות מסוימות המכתיבות את סדרי ההתנהלות, ואין זה נכון להתעלם מן המסגרות הנורמטיביות וביניהן סעיף 296 לחוק, השוללות במקרים מסוימים תחולה רטרואקטיבית של תשלום גמלה, גם אם אין ספק שהיא מגיעה לזכאי גם קודם לכן".
  • המועד להגשת התביעה לדמי אבטלה החל ביום שבו התפטר המבוטח מעבודתו, ולא הייתה הצדקה להמתין עד לפסה"ד בין העובד למעסיק, הליך אשר עלול להימשך שנים, לרבות ערעור. אי לכך אין זה סביר שהתקופה תימנה ממועד מתן פסה"ד.
  • לסוגיה זו יש גם היבט מנהלי המתייחס ליכולתו של המל"ל להתגונן בתובענה המוגשת לביה"ד באיחור.
  • קביעת מועדים בסעיף 296 מוצדקים בין היתר על מנת שהמל"ל יוכל לכלכל את צעדיו ולא יהיה צפוי לתשלומים שלא יכול היה לצפות במועד.
  • בהלכות שונות בבית הדין הארצי נקבע כי "מימוש של הזכות, ראשיתה בהגשת תביעה למוסד, ובהעדר תביעה – לא קמה זכות". בהתאם, עצם קביעת המל"ל לזכאות העקרונית לגמלה, אינה מספיקה: "הזכאות לתשלום גמלה נבחנת לאחר שקמה הזכאות לגמלה".
  • התביעה נדחתה בשל השיהוי.
  • ביה"ד מנחה את המל"ל לבחון בשנית את הנחיותיו באינטרנט כדי שיהיה ברור למבוטחים כי הגשת טופס תביעה למל"ל מחויבת להיעשות בזמן הקבוע בחוק, גם אם באותו מועד לא מצויים בידי המבוטח מלוא המסמכים והתעוד הנלווים לטופס התביעה.

בשולי הדברים
עולה מטענות המל"ל בביה"ד, כי במקרים שבהם יש חוסר במסמכים הקשורים במעסיק, יציין זאת המבוטח בטופס התביעה שיגיש ללא שיהוי, והמל"ל יבדוק החוסר ישירות מול המעסיק. בדומה, במקרים של הימצאות בהתדיינות משפטית מול המעסיק, הדבר יצוין בטופס שיוגש.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה.

מומחית בתחום המיסוי הישראלי

מומחית בתחום המיסוי הישראלי

מומחה בתחום הביטוח הלאומי

שותף מייסד, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

הרשמה לקבלת מבזקים
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה