מבזק מס מספר 672 - 

מיסוי בינלאומי  11.1.2017

כניסה לתוקף של אמנה חדשה עם קנדה (חלק ב') - 11.1.2017

בהמשך למבזקנו הקודם (מספר 671) ולכניסתה לתוקף של אמנת המס החדשה עם קנדה החל מה – 1/1/2017, להלן חלקו השני של המבזק המביא דגשים לגבי הוראות האמנה החדשה:

"שוברי השוויון" לגבי תושבות יחידים וחברות:

  • ככל שיחיד הוא תושב ישראל וקנדה על פי דיניהן הפנימיים של שתי המדינות, האמנה החדשה קובעת שוברי שוויון זהים לאמנה הישנה ולנוסח אמנת המודל של ה – OECD (בסדר היררכי: בית קבע, מרכז אינטרסים חיוניים, מקום בו היחיד נוהג לגור, אזרחות, הסכמה הדדית).
  • ככל שחברה היא תושבת ישראל וקנדה על פי דיניהן הפנימיים של שתי המדינות, האמנה הישנה אימצה כמבחן ראשון את מבחן לאומיות החברה (מקום ההתאגדות) ורק בהעדר הכרעה על פי מבחן חריג זה (למשל משום שמדובר בחברה שהתאגדה במדינה שלישית) – את מקום ניהול עסקיה בפועל. האמנה החדשה זנחה את מבחן ההתאגדות כמבחן ראשון במעלה ובמקום זאת, קבעה שהרשויות המוסמכות ישתדלו לקבוע בהסכמה הדדית לתושבה של איזו מדינה מתקשרת ייחשב אדם שאינו יחיד, תוך התייחסות למקום הניהול הממשי (effective management) שלו, למקום ההתאגדות או הכינון בדרך אחרת שלו, וכל גורם אחר הנוגע בדבר. יודגש שבאופן חריג, יתכן כפל תושבות ואף כפל מס במקרה של חברה, שכן האמנה קובעת מפורשות שבהעדר הסכמה הדדית כאמור, החברה לא תהיה זכאית לתבוע כל הקלה או פטור ממס לפי הוראות האמנה.

ספק באשר לתחולת האמנה על יחידים מוטבים:
סע' 4 לאמנה מגדיר מיהו "תושב" לעניין האמנה, קרי על מי יחולו הוראותיה המקלות. להבדיל מהקבוע באמנה הישנה, המונח "תושב מדינה מתקשרת" באמנה החדשה זהה לנוסח המצוי באמנת המודל של ה – OECD ובמרבית האמנות עליהן חתומה ישראל, והוא מחריג מתחולת האמנה "אדם הנתון למס באותה מדינה רק לגבי הכנסה ממקורות שבאותה מדינה". לאור הגדרה זו, ייתכן ספק לגבי זכאותם להטבות אמנה של יחידים ישראלים בעלי מעמד של עולים ותושבים חוזרים ותיקים, הפטורים ממס על הכנסות המופקות בחו"ל ללא קשר למקום קבלתן. לדעתנו, יחיד מוטב יוכל לטעון גם כלפי קנדה להטבות אמנה בשל תושבותו הישראלית. למיטב הבנתנו, עמדת רשות המסים בישראל היא כי אותם יחידים הם תושבי ישראל לעניין אמנות המס, כך עולה בין השאר, מחוזר מ"ה 1/2011 בדבר הקלות במס לעולים חדשים ולתושבים חוזרים (חלק א').

תחולת האמנה על נאמנויות:
כבאמנה הישנה, נאמנות כלולה בהגדרת המונח "אדם", ללא פירוט נוסף באמנה או בפרוטוקול, והיא עשויה ליהנות מהטבות האמנה. עדיין, עשוי להיווצר כפל מס כשהנישום במדינה מתקשרת אחת אינו הנישום במדינה המתקשרת האחרת (למשל: במדינה אחת הנאמן נישום בעת הפקת ההכנסה, ובמדינה האחרת – הנהנה נישום בעת חלוקת ההכנסה).

הוראות מיוחדות לעניין זיכוי ממס זר:

  • האמנה החדשה ביטלה את סעיף "חסך המס" שהיה קיים באמנה הישנה (סעיף שמטרתו לעודד השקעות של קנדים בחברות ישראליות הנהנות מחוקי עידוד ישראלים).
  • נקבע מנגנון של זיכוי עקיף. אמנם ממילא קיים מנגנון של זיכוי עקיף בפקודה (כך שלכאורה אין צורך בהוראות הזיכוי העקיף באמנה), אך במקרים מסוימים התנאים לזכאות לזיכוי עקיף הקבועים באמנה מקילים יותר. כך, למשל, ניתן לטעון שבהתאם להוראות האמנה החדשה, חברה ישראלית תהיה זכאית לזיכוי עקיף בגין דיבידנד המתקבל (בעקיפין) מחברה נכדה קנדית המוחזקת בשיעור של 25% בלבד, אם החבר החברה הישראלית מחזיקה במלוא הזכויות בחברה הבת (זאת, מתוך פרשנות לפיה על פי הוראות האמנה נדרשת החזקה עקיפה של האם בנכדה בשיעור של 25% בלבד, בעוד שעל פי הוראות הפקודה נדרשת החזקה ישירה של האם בבת בשיעור של 25% ושל הבת בנכדה בשיעור של 50%).

לפרטים נוספים, ניתן לפנות לרו"ח (עו"ד) גדי אלימי ממשרדנו.

שותף, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

שותף, מומחה בתחום המיסוי הבינלאומי

מומחית בתחום המיסוי הבינלאומי

שותף מייסד, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

הרשמה לקבלת מבזקים
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה