מבזק מס מספר 682 - 

מיסוי בינלאומי  23.3.2017

הכרעה נוספת בעניין תושבות יחיד (חלק ב') - 23.3.2017

בהמשך למבזקנו משבוע שעבר (מספר 681) הדן בפסיקת בית המשפט העליון בסוגית תושבותו של פלוני (ע"א 3328/15) בין השנים 2005-2007, להלן התייחסות למספר סוגיות שנדונו בפסק הדין. בית המשפט בוחן את מרכז חייו של פלוני במספר פרמטרים:

  1. בית הקבע – פלוני נהג לשהות בישראל במהלך החגים ובחלק מסופי השבוע ובאותן התקופות נהג להתגורר ביחד עם רעייתו וילדיו בביתם בישראל. בנוסף נהג פלוני להפקיד סכומי כסף משמעותיים לחשבונות הבנק בישראל לצורך ניהול משק הבית בישראל ואף החזיק כלי רכב ששימשו אותו כאשר שהה בישראל. משקלול נתונים אלו קובע בית המשפט כי לפלוני היה בית קבע זמין למגורים בישראל. יחד עם זאת קובע בית המשפט כי ייתכן ולפלוני היו מספר בתים נוספים ברחבי העולם אשר יכלו לענות להגדרת בית קבע, אך ככל הנראה לא הביא פלוני הוכחות לכך ובנוסף, כפי שפורט במבזקנו הקודם, הנטל לסתירת החזקה המספרית מוטל על פלוני.
  2. נישואיו של פלוני – בית המשפט מייחס חשיבות לכך שעל אף שפלוני ניהל מערכות יחסים נוספות עם נשים מחוץ לישראל הוא בחר שלא להתגרש מאשתו ולהיוותר נשוי לה. יתרה מזאת קובע בית המשפט כי גם אם יקבל את הטענה כי הנישואים "פיקטיביים", דבר זה אינו בהכרח יפעל לטובתו של פלוני, מאחר והסיבה להמשך הנישואין הינה על מנת לכבד את מסורת הקהילה אליה משתייכת המשפחה ושמירה על כבודה של משפחתו. לגישת בית המשפט דבר זה מראה על זיקתו העמוקה של פלוני לקהילה בישראל ולילדיו. נדגיש כי בית המשפט בפסק הדין שניתן גם במחוזי וגם כעת בעליון מציין כי פסק דין זה אינו הופך או משנה את הלכת ספיר שנקבעה אף היא בבית המשפט העליון וכי עובדות המקרים שונות. עניין זה מעיד על כך שכל מקרה של בחינת תושבות ראוי שייבחן לגופו בהתאם לעובדות הספציפיות הנוגעות לאותו אדם.
  3. אינטרסים כלכליים – פלוני סירב לחשוף נתונים קונקרטיים בדבר היקף השקעותיו מחוץ לישראל בשנות המס. ניכר כי עובדה זו פגעה בו בסוגיה זו בפסק הדין מאחר ונטל הפרכת החזקה מוטל עליו וכך גם קובע בית המשפט. בית המשפט קובע כי לפלוני היו השקעות משמעותיות בישראל בשווי של 89 מיליון שקלים נכון לשנת 2008. אמנם נכתב כי ניתן להניח כי עיקר פעילותו העסקית של פלוני הייתה מחוץ לישראל אך דבר זה לא הוכח ואף נקבע כי לא ניתן לבסס טענה אודות מרכז חיים רק בהתבסס על יסוד "סכימה" מספרית של נכסים בישראל לעומת נכסים בחו"ל.
  4. תושבות ואזרחות – בדומה לפס"ד בעניינו של רפי אמית (ראה מבזקנו מספר 648), העובדה שפלוני אינו תושב לצרכי מס בשום מדינה אחרת ואינו משלם מיסים במדינה אחרת עמדה לו לרועץ. יחד עם זאת, בניגוד לפס"ד האמור, בו סוגיית תושבותו (או אי תושבותו) של רפי אמית עמדה במרכזו של פסק הדין, קובע בית המשפט כי לא כל מקרה של אי תשלום מס במדינה כלשהי ילמד בהכרח על תושבותו הישראלית של הנישום. אי תשלום מס במדינה נוספת עשוי, במקרים מסוימים, לשמש כאינדיקציה נוספת בלבד לאי קיום מרכז חייו מחוץ לישראל. לטעמנו, במידה ופלוני היה נחשב לתושב במדינת החוץ בה התגורר, בהחלט ייתכן כי הדבר היה משפיע מהותית על קביעת בית המשפט וביתר שאת אם מדובר במדינת אמנה.
  5. הגדרה פוזיטיבית למונח "תושב חוץ": ביהמ"ש מתייחס להגדרת 'תושב חוץ' שבפקודה. זו כוללת הגדרה שיורית ("מי שאינו תושב ישראל…") וכן הגדרה פוזיטיבית ("…וכן יחיד שהתקיימו בו כל אלה: (א) הוא שהה מחוץ לישראל 183 ימים לפחות, בכל שנה, בשנת המס ובשנת המס שלאחריה; (ב) מרכז חייו לא היה בישראל, כאמור בפסקה (א)(1) להגדרה 'תושב ישראל' או 'תושב', בשתי שנות המס שלאחר שנות המס האמורות בפסקת משנה (א)).
    ניתן לפרש את האמור במעורפל בפסק הדין, כאילו מי שעונה על הגדרת 'תושב ישראל' יוגדר ככזה גם אם הוא מקיים את התנאים המצטברים שבהגדרה הפוזיטיבית ל – 'תושב חוץ'. נבהיר שההגדרה הפוזיטיבית מהווה חזקה חלוטה לתושבות חוץ, הגוברת על הגדרת 'תושב ישראל', כך שיחיד ייחשב לתושב חוץ גם אם בשנת המס הנבדקת ובשנת המס שלאחריה, מרכז חייו היה בישראל וגם אם קיים באותן שנים את חזקת הימים השנייה (30 יום בשנת המס ו – 425 יום בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה), ככל שבשנה הנבדקת ובשנה שלאחריה שהה פחות מ- 183 יום בישראל וכן שבשנתיים שלאחר מכן, מרכז חייו היה מחוץ לישראל. עוד נציין שהספירה בחזקות הימים בהגדרת 'תושב ישראל' (יום = חלק מיום) שונה מהספירה בהגדרת 'תושב חוץ' (שם לא מצוין שיום = חלק מיום).

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח יוסי שלום ולרו"ח (עו"ד) גדי אלימי, ממשרדנו.

שותף, מומחה בתחום המיסוי הבינלאומי

מומחה בתחום המיסוי הבינלאומי

מומחית בתחום המיסוי הבינלאומי

שותף מייסד, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

הרשמה לקבלת מבזקים
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה