מבזק מס מספר 690 - 

מיסוי בינלאומי  15.6.2017

פס"ד ג'יטקו – שינוי מודל עסקי - 15.6.2017

לפני מספר ימים פורסם פס"ד ג'יטקו בע"מ נגד פ"ש כפ"ס ע"י כבוד השופט שמואל בורשטיין בבית המשפט המחוזי. פסק הדין עוסק בהשלכות המס בהעברת פעילות ונכסים מישראל לחו”ל ורלבנטי למקרים של העברת IP מישראל לחו"ל עת ביצוע "Exit", אך גם למקרים רבים בהם יזמים ישראלים מתארגנים לפיתוח מוצר טכנולוגי ולשם כך מקימים מערך חברות בינלאומי חלף מערך ישראלי קיים (למשל, בעקבות כניסת משקיעים\שותפים זרים) ומעבירים אגב כך נכסים בין החברות. נזכיר לעניין זה את עמדת רשות המסים בדבר שינוי מודל עסקי (ראה מבזקנו מס' 359) ואת פסק הדין בעניין מקסון ישראל בע”מ (ע"מ 46602-05-14) העוסק בהיבטים הקשורים לשינוי מודל עסקי בקבוצת חברות (ראה מבזקנו מס' 601).

פרטי העובדות בקצרה:

  1. חברת ג'יטקו ("המערערת") הינה חברה ישראלית אשר עסקה במתן פתרונות בתחום התמיכה הטכנית ליצרני ציוד אלקטרוני.
  2. המערערת הייתה בעלת טכנולוגיה ייחודית, חוזים עם מספר יצרנים גדולים והעסיקה כ- 150 עובדים נכון לשנת 2006.
  3. באותה שנה נמכרו מניות המערערת למייקרוסופט העולמית בתמורה ל-90 מיליון דולר.
  4. לאחר העסקה הועברו עובדי המערערת למייקרוסופט ישראל ונחתם הסכם שירותים על בסיס + COST לצורך המשך הטיפול בחוזים הקיימים של המערערת.
  5. בשנת 2007 נחתם הסכם לרכישת ה-IP של המערערת ע"י מייקרוסופט. התמורה, ע"ס 26 מיליון דולרים, נקבעה בהתבסס על הערכת שווי שהזמינה מייקרוסופט.

הצדדים היו חלוקים בשתי סוגיות עיקריות:

  1. מהי אותה עסקה בין מייקרוסופט לבין המערערת? האם, כפי שטענה המערערת, מדובר במכר ה-IP בלבד, או, כפי שטען המשיב, מדובר בעסקה רחבת היקף הרבה יותר, אשר כוללת את מכירת כלל נכסיה של המערערת ומכירה בפועל של פעילות החברה וריקונה.
  2. מהו שווי השוק של הנכס שנמכר? האם כפי שטענה ודיווחה המערערת, שווי השוק הינו בהתאם לעבודת הערכת השווי שבוצעה, כאשר המחיר שנקבע בעסקת המניות משקף ערכים נוספים שלא באו לידי ביטוי בעסקת מכירת ה-IP, כגון "סינרגיה" ובשל כך שילמה פרמיה מעבר לשווי השוק של המערערת, או, כפי שטען המשיב, שווי השוק של הנכס שנמכר אינו נופל משווי עסקת המניות שכן המערערת מכרה בפועל את פעילותה והעבירה את עובדיה ובכך איינה את פעילות החברה.

פסיקה וניתוח:
הפחתת נטל המס?
המערערת טענה כי תכליתו של סעיף 85א לפקודה הינה מניעת הסטת רווחים בין צדדים קשורים תוך הפחתת נטל המס. במקרה שלפנינו, טוענת המערערת, אם הוסטו רווחים הם הוסטו לארה"ב בה שיעור מס החברות הינו גבוה מישראל. ביהמ"ש מכריע כי בהתאם להוראות סעיף 85א יש למסות עסקה מעין זו בהתאם לתנאי השוק, גם אם הצדדים לא ביצעו פעולה זו מתוך רצון להפחית מס אלא משיקולים אחרים.
מהי "עסקה דומה"?
ביהמ"ש קובע כי מטרת מחירי העברה הינה לנטרל את ההשפעה הנובעת מקיומם של יחסים מיוחדים על מחיר העסקה. לגישת ביהמ"ש אין סיבה לבחון עסקאות דומות בעלות מאפיינים דומים מכיוון ש"העסקה הדומה" ביותר הינה עסקת מכר המניות בין המערערת לבין מייקרוסופט, טרם היו הצדדים לצדדים קשורים.
"סינרגיה"
מרכיב הסינרגיה עמד בבסיס טענות המערערת בדבר שווי עסקת המניות. המערערת טענה כי שווי מניות החברה בפועל היה נמוך משמעותית, אך עקב היתרון הייחודי שנתן המוצר של המערערת למייקרוסופט האמיר משמעותית מחירה של העסקה.

לפיכך, ביקשה המערערת לנטרל מרכיב זה משוויה של עסקת המניות בבוא ביהמ"ש לבצע השוואה בין עסקת המניות לעסקת מכר ה-IP. כבוד השופט מסכים כי הסינרגיה משפיעה על שווי נכסי המערערת ואף קובע כי ניתן לטעון כי מדובר בנכס בידי המערערת, אך גם קובע כי אין לנטרל מרכיב זה מקביעת שוויה של החברה מאחר ומדובר בחלק אינטגרלי משוויה.
עובדי החברה
כאמור, במסגרת העסקה עברו מרבית עובדי המערערת לעבוד במייקרוסופט. מעבר זה, בתוספת מכירת הקניין הרוחני של המערערת, הביא להתפוגגותה של המערערת. ביהמ"ש קובע כי לעובדים אלו ערך כלכלי רב, שבגינו היה על המערערת לקבל תגמול הולם ממייקרוסופט. מרגע שנקבע כי פונקציית כוח האדם עברה למייקרוסופט ולא נותרה בידי המערערת, אין מנוס מהקביעה כי בפועל פעילות השיווק, ההפצה, ופעילות המו"פ הועברו למייקרוסופט.
בנוסף, על-אף שעובדי המערערת עברו לעבוד במייקרוסופט ישראל ולא במייקרוסופט העולמית ולפיכך, סעיף 85א אינו אמור לחול, קובע ביהמ"ש כי מאחר והשליטה בפועל על המערערת ועל מייקרוסופט ישראל נמצאת בידיה של מייקרוסופט אין הוא מקבל את טענת המערערת.
סיכום
לאחר עסקת המניות, הועברו עובדיה של המערערת למייקרוסופט, כולל ההנהלה הבכירה, הועברה פעילות השיווק, פעילות המו"פ, לקוחותיה הקודמים של המערערת נטשו אותה רובם ככולם ולא גוייס ולו לקוח אחד חדש.
מחברה רווחית ובעלת פוטנציאל הופכת המערערת לחברה בקריסה המפסיקה את פעילותה וכל זאת בתקופה קצרה.
המעבר החד, מחברה פעילה ובעלת פוטנציאל וחוזים קיימים, לחברה אשר אינה מגייסת לקוחות ושעובדיה עברו לעבוד בחברה הרוכשת מעידה על כך שלא מדובר בעסקת טכנולוגיה אלא במכירת כל פעילותה של החברה.
כעולה מפסק הדין נראה כי עולות עוד מספר נקודות למחשבה:
פונקציית כח האדם – בהתאם לקביעת בית המשפט ערך רב (כ – 31 מיליון דולר) יוחס לפונקציית כח אדם – אין ספק כי המדובר בנכס "חדשני" בדיני המס ולקביעה זו השלכות גם בעניינה של הרוכשת שכן המדובר במייקרוסופט ישראל – וכי תנתן לחברה הרוכשת הוצאה או הפחתה בדרך כלשהיא בגין רכישת רכיב זה?
שינויי מבנה – טוב תעשנה חברות מן הסוג הזה ליישום מסקנות פסק הדין באופן בו ניתן בחלק מן המקרים לבצע מהלכים מסוג זה במסגרתו של חלק ה2 הדן בשינויי מבנה פטורים.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח יוסי שלום ולרו"ח (עו"ד) גדי אלימי, ממשרדנו.

מומחה בתחום המיסוי הבינלאומי

שותף, מייסד ומנהל, מומחה בתחום המיסוי הישראלי והבינלאומי

שותף מייסד, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

שותף, מומחה בתחום המיסוי הבינלאומי

הרשמה לקבלת מבזקים
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה