מבזק מס מספר 693 - 

ביטוח לאומי  13.7.2017

ביטוח לאומי – המל"ל לא יוכל לגבות דמי ביטוח רטרואקטיביים, ממי שהיה שכיר אצל מעסיק זר בחו"ל, בשנים 2009 ו-2010 - 13.7.2017

ביום 26.6.2017 קבע ביה"ד האזורי לעבודה בחיפה בעניין אריה מיזל (להלן: "המבוטח") (ב"ל 15956-05-15) כי המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") לא יוכל לגבות בכל אופן חיובי דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות (להלן יחד: "דמי ביטוח") שהוטלו על המבוטח בשנת 2015 כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי – בשל הכנסותיו ממשכורת אצל מעסיק זר בשנים 2009-2010.

להלן בשיא התמצית עובדות המקרה:

  • המבוטח יצא לחו"ל להיות שכיר אצל מעסיק זר ברומניה בשנים 2009-2010.
  • המבוטח נותר תושב ישראל כל העת.
    • על מנת לשמר את מעמדו כתושב הוגש למל"ל שאלון לקביעת תושבות מספר חודשים לאחר שהתחיל לעבוד בחו"ל כשכיר, ובו נרשם כי הוא עובד אצל מעסיק זר בחו"ל.
  • ביום 6.5.2009 קבע המל"ל את מעמדו של המבוטח כמי שאינו עובד ומשלם דמי ביטוח לפי המינימום.
  • המבוטח הגיש דוחות שנתיים לפקיד השומה לשנים 2009 ו-2010 ובהם הכנסותיו כשכיר מחו"ל בסך של כ-850 אלף ₪ בכל שנה. שומות אלו נקלטו בידי המל"ל ביולי 2010 ובספטמבר 2011 בהתאמה.
  • המבוטח קיבל לראשונה באוגוסט 2014 מכתב מהמל"ל לבירור מעמדו כשכיר בשנים אלו.
  • בחודש ינואר 2015 קבע המל"ל שההכנסות מחו"ל הן "ממקור עובד שכיר כהכנסה שלא מעבודה" וחייבו בדמי ביטוח בסך של כ-260 אלפי ₪.
  • המבוטח השיג על החיוב והמל"ל הסכים להפחית קנסות ולפרוס החוב לתשלומים נוחים.
  • המבוטח עתר לביה"ד על עצם החיוב, על עקרון ההסתמכות (מכתב המל"ל למבוטח לפיו הוא חייב לשלם דמי ביטוח לפי מינימום) ועל השיהוי. בא כוח המבוטח ביקש לבטל את החיוב כולו, ולחילופין לחייב את המל"ל בהוצאות בסכום מהותי בגין אופן התנהלותו זו.

החלטת ביה"ד:
שלוש שאלות מבקש ביה"ד לבחון:
א. האם לפי הוראות החוק צודק המל"ל כי יש לראות בהכנסות המבוטח כשכיר בחו"ל אצל מעסיק זר, כהכנסות שאינן מעבודה החייבות במס ובגינן מחוייב המבוטח בדמי ביטוח?
ב. אם כן – האם צודק המבוטח בטענת ההסתמכות, ובהקשר זה לבחון את מדיניות המל"ל שלא לגבות דמי ביטוח מהכנסות מעבודה אצל מעסיק זר במועד הרלוונטי?
ג. אם כן – האם יש מקום לקבוע כי המל"ל מנוע מגביית החיובים האמורים נוכח השיהוי הנטען בגבייתו?

ביה"ד מנתח את הוראות החוק והתקנות וקובע חד משמעית כי אכן שכיר בחו"ל אצל מעסיק זר, חייב בדמי ביטוח.
לעניין ההסתמכות, המדיניות והשיהוי, נקבע:
המבוטח דיווח ביוזמתו בזמן אמת על מעברו לחו"ל ועל עבודתו שם אצל מעסיק זר.
המל"ל הודיע מפורשות למבוטח לאחר פנייתו של המבוטח אליו, כי עליו לשלם תשלומי מינימום. למל"ל היו את הנתונים בזמן אמת לפי שומות המבוטח במס הכנסה, שנים לפני ששלח מכתב לבירור המעמד, ובוודאי לפני שהוציא חיובים.
בית הדין שוכנע כי המבוטח פעל במועד הרלוונטי מתוך ידיעה ברורה כי הוא מחוייב בדמי ביטוח מינימליים מתוך היכרות עם המדיניות בפועל באותה העת. בלשון ביה"ד (ההדגשות אינן במקור):
"מחוזר זה (חוזר 1714 של המל"ל מיום 24.3.2014) עולה בבירור, כי הגם שלפי הדין היה מקום לחיוב שכיר מעבודה אצל מעסיק זר בחו"ל בדמי ביטוח, הנתבע נמנע בפועל עד לשנת 2014 מיישום הוראת חוק זו ו"התעלם" (כלשון חוזר 1714) ממקור הכנסה זה. תיאור המצב הקודם כעולה מהחוזר, עולה בקנה אחד עם העובדה כי בענייננו, מלוא הנתונים המתייחסים לעבודת התובע בחו"ל, לרבות שיעור הכנסותיו הנלמד משומות המס שהתקבלו, היו בידי הנתבע, בזמן אמת, וחרף זאת לא פנה האחרון לתובע בכל דרישה להשלמת פרטים ו/או בדרישה לתשלום הפרשי דמי ביטוח ותחת זאת הודיע לתובע במפורש, כי עליו לשלם דמי ביטוח מינימליים בלבד – קביעה אשר בדין הסתמך התובע עליה ואין מקום לקבל את תמיהות הנתבע בסיכומיו, מדוע לא הרהר אחריה".
"אין המדובר במחדל ספציפי כלפי התובע בלבד, אלא בהתנהלות כללית של הנתבע כלפי כל מבוטחיו שהיו במעמד הדומה למעמד התובע, ואשר בדין הסתמכו על התנהלות הנתבע במועד הרלוונטי עובר לתיקון".
"קביעה זו הינה בעייתית ופוגעת באינטרס ההסתמכות של התובע… על מדיניות הגבייה הכללית של הנתבע כפי שהוכח כי עמדה בתוקף באותה העת ועד לשנת 2014.
לא זו בלבד, אלא שדרישת התשלום הראשונה נשלחה לתובע בשיהוי, בחלוף כשש שנים ממועד היווצרות העילה, באופן המגביר את הפגיעה באינטרס ההסתמכות של התובע ומצדיק כשלעצמו את בטלות דרישת התשלום".
ובשורה האחרונה: "הגענו לכלל מסקנה, כי דרישת התשלום הרטרואקטיבית שנשלחה לתובע בשיהוי רב הינה בלתי סבירה, בלתי מידתית וגלומה בה פגיעה כלכלית ממשית בתובע ומשכך דינה להתבטל".
בית הדין קיבל את התביעה וקבע שהמל"ל אינו רשאי לפעול בכל דרך לגביית החוב המיוחס למבוטח בגין הפרשי דמי ביטוח בגין עבודתו כשכיר בשירותי מעסיק זר, בין השנים 2009-2010.

בשולי הדברים:
אף שביה"ד מסייג את הפסק ל"נסיבות יחודיות של התיק דנן" הרי עולה מהרציונאל, כי קביעה זו הינה דרמטית וגורפת גם לגבי מבוטחים אחרים, שלא שפנו מיוזמתם למל"ל כדי להצהיר על עבודה בחו"ל בזמן אמת, זאת לאור העובדה כי הללו חייבים היו להגיש דוחות שנתיים לפקיד השומה כל עוד מדובר בתושבי ישראל (ואנו מניחים כי כך עשו).

למיטב ידיעתנו קיימים חיובים רבים דומים שהוציא המל"ל למבוטחים שהשתכרו בחו"ל כאמור, החל משנת 2008 ואילך (ראו מבזקינו מס' 537 ו- 541), ולאור הפסיקה הדרמטית הזו יש לבחון את ביטולם.

לא למותר לציין כי יש לבחון פסיקה משמעותית זו, בעניין השיהוי, גם על חיובים שהוציא המל"ל לבעלי מניותיהן של חברות משפחתיות, בגין שנים שקדמו לשנת 2014, שהוצאו אף הם בשיהוי בלתי סביר.

יצויין כי מבירור שערכנו במוסד לביטוח הלאומי, נמסר לנו כי בכוונת המל"ל להגיש ערעור לביה"ד הארצי על פס"ד זה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט ולרו"ח (משפטן) ישי חיבה.

מומחית בתחום המיסוי הבינלאומי

שותף, מנהל סניף חיפה והצפון, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

שותף מייסד, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

מומחית בתחום המיסוי הבינלאומי

הרשמה לקבלת מבזקים
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה