ביום 7 באוגוסט 2017 קיבל ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 7649-03-16) את תביעתה של ציונה בן גיגי (להלן: "המבוטחת") לדמי אבטלה, לאחר שנקבע שאין לראות בה "בעלת שליטה בחברת מעטים" אלא כעובדת החברה.

רקע חוקי

• סעיף 6ב לחוק הביטוח הלאומי קובע כי הוראות פרק ז' לחוק (ביטוח אבטלה) לא יחולו על "בעל שליטה בחברת מעטים" כהגדרתו בפקודת מס הכנסה (ראו מבזק מס מספר 683).

• מבוטח בביטוח אבטלה הוא תושב ישראל או תושב ארעי שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל פרישה לגבר, והוא עובד הזכאי לשכר, שמעסיקו חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו.

• בית הדין הארצי קבע בעבר כי זכאות לדמי אבטלה של אשת בעל שליטה תיבחן בשני מבחנים: בחינת שליטה עקיפה ובחינת יחסי עובד – מעסיק.

תמצית עובדתית וטענות הצדדים

• בעלה של המבוטחת (להלן: "המבוטח") היה בעל מניות יחיד בחברה, שהייתה זכיין סניף של רשת בתי קפה ארצית.

• החברה הפעילה את בית הקפה משנת 2005 ונוהלה ע"י המבוטח.

• המבוטחת החלה לעבוד בחברה בשנת 2007, שולם לה שכר, קיבלה תלושי שכר, הגיעה לעבודה באופן קבוע ושולמו בעדה דמי ביטוח כעובדת.

• בשנת 2009, ילדה וקיבלה דמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל").

• בשנת 2014 מונה המבוטח לתפקיד בכיר ברשת בתי הקפה, ובשנה העוקבת מכרה החברה את הסניף לצד ג', ופיטרה את כל העובדים.

• תביעת המבוטחת לדמי אבטלה נדחתה ע"י המל"ל בטענה כי שימשה כבעלת שליטה בעקיפין בחברה בהיותה קרובתו של בעל השליטה בחברה.

• המבוטחת הגישה תביעה לביה"ד לעבודה.

• המל"ל הפנה לטופס התביעה לדמי אבטלה ולשאלון שמולא ע"י המבוטחת והמבוטח, מהם עולה "שהתובעת היא זו שניהלה את העסק" . כן נטען כי גרסתה לקיומו של עובד אחר (להלן: "כהן"), שהיה במעמד ניהולי כשלה, היא גרסה מאוחרת ואין לקבלה.

• המבוטחת טענה כי ניהלה את המקום בפועל יחד ובמעמד זהה לכהן בכל ימות השבוע, וכי בעלה הגיע ופיקח על ההחלטות הניהוליות בחברה בימי שישי, וכי כשאר העובדים, גם היא קבלה מכתב פיטורים כאשר הסניף נמכר לצד ג'.

דיון והחלטה

• יש פערים בתיאור העובדתי של הדברים בין השאלון לעדויות בפועל.

• בשאלון ציינה המבוטחת כי הייתה "מנהל המסעדה" ושכרה עלה בשל ניהול העסק לבד, שכלל ניהול המסעדה, לקוחות, עובדים, ספקים, כ"א והזמנות.

• מאידך, מהעדויות שנשמעו בביה"ד עלתה תמונה לפיה המבוטחת וכהן ניהלו יחד את בית הקפה: הם חילקו ביניהם את המשמרות כמנהלי משמרת בכירים במהלך כל שעות הפעילות הארוכות של בית הקפה ושכרם היה דומה, בעוד שניהולו של בעלה הצטמצם לנוכחות בימי שישי וקבלת החלטות כספיות ושכר העבודה. בשונה מכהן הייתה המבוטחת אחראית גם על נושא הנהלת החשבונות ורישום הצ'קים.

• מעמד המבוטחת ייבחן עפ"י הנפסק ב"פרשת תיתי": יש לבחון את היקף ההשפעה שניתן לייחס למבוטחת על התנהלות החברה לגבי סוג ההכנסות של החברה, ההוצאות ועיתויין, אופן חלוקת הרווחים ועיתויים, היקף תשלומים והטבות לעומת אחרים והיקף השליטה על הפסקת התקשרות עם עובדים ונותני שירות.

• המבוטחת לא הייתה בעלת מניות, אלא בעלה. לא הוצגו ראיות שהייתה לה שליטה על ניהול החברה (בניגוד לתפעול שוטף של בית הקפה) ואין ראייה שהייתה מעורבת בהחלטה למכור את בית הקפה. עניין החתימה על ההמחאות והנה"ח הינו בגדר ניהול שאינו חורג מתפעול שוטף של עסק.

• מדובר בבית קפה, שהוא חלק מרשת הפועלת בשיטת זכיינות ותפעולו יכול להתבצע ע"י מנהלים זוטרים ללא מעורבות הבעלים.

• שכרה היה דומה לשכר כהן.

• לאחר שנפסק שאין לראות במבוטחת כ"בעלת שליטה בחברת מעטים", מפנה ביה"ד לבחינת השאלה האם התקיימו יחסי עובד – מעסיק. מאחר והמל"ל לא טען שיש לדחות את התביעה בשל העדר יחסי עובד – מעסיק, ומאחר שעל פי העובדות שנבחנו בדיון גם אין סיבה לקביעה מעין זו, רואה ביה"ד במבוטחת כעובדת. תנאי מסייע הוא שבשנת 2007 שולמו למבוטחת דמי לידה ואין ראייה שהיה שינוי מהותי בצורת עבודתה בחברה.

• התביעה נתקבלה.

בשולי הדברים

• לו הייתה המבוטחת ממלאה את השאלון ברוח ההלכות של פסה"ד בעניין תיתי, סביר שמלכתחילה הייתה זכאית לדמי אבטלה. אנו ממליצים למלא טפסים בקפידה רבה.

• גם אשת בעל שליטה יכולה לקבל דמי אבטלה. יש להקפיד על תנאי העבודה כעובדת שכירה כמו העובדים האחרים.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה.