תורת ה"מיקרוטראומה" היא פיקציה משפטית יציר הפסיקה, שהיא המפלט האחרון להכרה בפגיעה כפגיעה בעבודה כאשר אין אפשרות להצביע על תאונה או על מחלת מקצוע.

שיטת הרשימה הסגורה של מחלות המקצוע (ראו להלן) עוררה קושי ויצרה עיוות ואי צדק למבוטחים שלקו במחלה שהעבודה גרמה באופן משמעותי להתפתחותה, אולם לא ניתן לסווגה כתאונת עבודה בהיעדר הוכחות על אירוע פתאומי שגרם או תרם למחלה, ומאידך אינה נמנית על רשימת מחלות המקצוע, כך שמבוטחים הושארו מחוץ להגנת החוק.

נוכח מצב זה, הכירו שופטי ביה"ד בנחיצותה של תורת ה"מיקרוטראומה" שלמעשה הינה התפתחות במשמעות המושג "תאונת עבודה".
המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") פרסם את ההוראות באתר האינטרנט.

רקע חוקי
סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי קובע את ההגדרות כדלקמן:

• פגיעה בעבודה – תאונת עבודה או מחלת מקצוע.

• תאונת עבודה – תאונה שאירעה תוך כדי ועקב עבודתו של עובד אצל מעסיקו או מטעמו, ואצל עובד עצמאי – תאונה שאירעה תוך כדי ועקב עיסוקו במשלח ידו.

• מחלת מקצוע – מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בהתאם לסעיף 85 לחוק והיא מנויה ברשימה סגורה של מחלות המקצוע בתקנות הביטוח הלאומי, והמבוטח חלה בה בהיותה קבועה כמחלת מקצוע עקב עבודתו אצל מעסיקו או מטעמו או עקב עיסוקו במשלח ידו.

הגדרת המושג "מיקרוטראומה"
מיקרו = זעיר.
טראומה = פגיעה.

• צירוף של מקרים רבים זעירים שכל אחד מהם בעל אופי תאונתי, הניתן לאיתור בזמן ובמקום, ואשר הצטברותם של המקרים גורמת לפגיעה או נזק.

• עפ"י הפסיקה, נדרש שכל פגיעה זעירה כשלעצמה תעמוד במבחן המאפיינים של תאונה – פתאומית,

  בלתי צפויה, לא מכוונת, שגרמה לנזק, להבדיל מהתפתחות רצופה ומתמדת בהשפעת גורם שפעולתו נמשכת ללא הפסקה.

• ביה"ד ממחיש בדוגמה את אופן קרות הנזק על דרך של טפטוף טיפות מים על סלע עד להיווצרות נקב (מיקרוטראומה) ולא כתוצאה מזרם מים שוטף (הליך תחלואתי ממושך).

כללים ליישום תורת המיקרוטראומה
הפסיקה קבעה שלושה כללים לביסוס עילת המיקרוטראומה:

1. הוכחת תשתית עובדתית של ביצוע תנועות חוזרות ונשנות – גורם הכמות הוא מכריע. ככל שמספר האירועים רב יותר, יש סיכוי סביר שמדובר במיקרוטראומה.

2. הסוגיה מחייבת שיתוף פעולה בין איש המשפט ואיש הרפואה. על הרופא לקבוע אם הנזק נגרם בשל צירוף פגיעות קטנות בעלות אופי תאונתי ושהצטברות הפגיעות יחד גרמה לנזק ממשי בלתי הפיך.

3. קביעת קיומו של קשר סיבתי בין הפגיעות הזעירות המצטברות לבין העבודה.

איתור סדרה של פעולות

• ממכלול הפעולות המגוונות שמבצע מבוטח במהלך יום העבודה – יש לבחון אם ניתן לבודד ולהצביע על פעולה מסויימת או על סדרה של פעולות בתוך יום העבודה, שבמהלכן מבצע מבוטח תנועות חוזרות ונשנות ברציפות, שפעלו בזה אחר זה על מקום מוגדר בגוף. הפסיקה לא קבעה זמן מינימלי של ביצוע תנועות חוזרות ונשנות לקביעת סידרה.

• דוגמאות מהפסיקה:

  – טבחית בבית מלון, שבמהלך עבודתה נדרשת לקלף ולחתוך כמויות גדולות של ירקות ופירות, פעמיים ביום, כשעתיים כל פעם ברציפות תוכר תשתית למיקרוטראומה.

  – טבח המבצע שלל פעולות מגוונות ללא רצף פעולות חוזרות ונשנות – לא יוכר כמיקרוטראומה.

  – מבוטח הסובל מבעיות גב כרוניות על רקע תחלואתי, עובד כנהג משאית בדרכי עפר – נקבע כי קיימת סבירות מעל 50% שקיים קשר סיבתי בין תנאי עבודת הנהגים בדרכים משובשות לבין כאבי הגב. תנאי העבודה החמירו את כאבי הגב.

  – דוור – ביה"ד פסק כי ניתן לבודד את פעולת הרמת התיק הכבד והורדתו פעמים רבות ביום במשך שנים רבות, ולראות בפעולה זו כראשית ראיה למיקרוטראומה.

הלכת מיקרוטראומה אינה מיושמת על פגיעות אלו
אוטם שריר הלב, מתח נפשי ממושך, אירוע מוחי.

לסיכום
כאשר יש נזק רפואי מצטבר, אשר לא נוצר כתוצאה מאירוע חבלתי חד פעמי, כגון מכה או נפילה וכד', אלא מדובר ברצף אירועים זעירים אשר על פי חוות דעת רפואית, במצטבר – הם אלו שגרמו לנזק, וכמו כן יוכח כי הללו היו במסגרת עבודתו של מבוטח (ולא בפעילותו בזמנו הפנוי), הרי יש אפשרות כי נזק זה יוכר כפגיעה בעבודה וישולמו גמלאות בגינו כחוק לפי הלכת המיקרוטראומה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה.