מבזק מס מספר 743 - 

ביטוח לאומי  26.7.2018

דמי תאונה למי שהועסק כשכיר בידי מעסיק זר במדינת אמנה – ישולמו כמי שאינו עובד ואינו עצמאי - 26.7.2018

ביום 11 ביוני 2018 דחה בית הדין האזורי לעבודה את תביעתה של דניאלה אבני (להלן: "המבוטחת") (ב"ל 29-10-16) לתשלום דמי תאונה (שאינה תאונת עבודה) בהתאם לשכר ששולם לה בחו"ל ע"י מעסיק הולנדי. נקבע כי יש לשלם לה את הגמלה על פי השיעורים שמשתלמים לעקרת בית.

רקע חוקי

  • פרק ו' לחוק הביטוח הלאומי (להלן: "החוק") עוסק בתשלום דמי תאונה בגין תאונה שאינה תאונת עבודה.

  • מבוטח בביטוח תאונות – תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל הפרישה.

  • מבוטח שאירעה לו תאונה (לא בעבודה) בישראל או בחו"ל, זכאי לדמי תאונה בעד פרק הזמן שנמצא בישראל ואבד לו כושר התפקוד ולא עסק למעשה בעבודה כלשהי.

  • סכום הגמלה לעובד שכיר ולעובד עצמאי הוא בשיעור של 75% מהשכר/מההכנסה ברבע השנה שקדם לתאונה, ועד 90 ימים כמפורט בחוק, ובתנאי שאינו מסוגל לעבוד בעבודתו או בכל עבודה מתאימה אחרת.

  • סכום הגמלה לעקרת בית או למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי – 25% מהסכום הבסיסי (73.19 ₪ ליום, נכון ל- 7.2018), ולא יותר מ-76 ימים, כמפורט בחוק.

  • באמנה בדבר ביטחון סוציאלי עם הולנד אין התייחסות לדמי תאונה.

  • עובד שכיר בחו"ל אצל מעסיק זר מבוטח בישראל כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי.

  • "עקרת בית" היא אישה נשואה לתושב ישראל (המבוטח כחוק לענף אזרחים ותיקים ושאירים) והיא אינה עובדת שכירה ואינה עובדת עצמאית לפי חוק הביטוח הלאומי.

תמצית עובדתית וטענות הצדדים

  • המבוטחת אזרחית ישראלית, העתיקה מגוריה להולנד בשנת 2014, מדינת אמנה לביטחון סוציאלי (כנראה נשואה לתושב ישראל).

  • בתקופה שבין 12/2014 ועד 7/2015 הועסקה והשתכרה בהולנד ע"י מעסיק ישראלי. לאחר מכן ועד התאונה שולם לה שכר בהולנד ע"י מעסיק הולנדי.

  • בעקבות תאונה אישית שאירעה לה בחו"ל הגיעה המבוטחת לישראל לקבלת טיפול רפואי.

  • המבוטחת הגישה תביעה לדמי תאונה שאושרה ושולמה לה בעבור 49 ימים, כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי/עקרת בית.

  • לטענת המבוטחת יש לחשב את הגמלה עפ"י שכרה בפועל קודם התאונה אצל המעסיק ההולנדי.

  • לטענת המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") יש לחשב את הגמלה עפ"י "עקרת בית", שכן האמנה עם הולנד אינה כוללת ביטוח תאונות אישיות.

  • כמו כן, טוען המל"ל כי במועד התאונה המבוטחת הייתה רשומה במל"ל כמי שאינה שכירה ואינה עצמאית קרי, עקרת בית, כיוון שעבדה אצל מעסיק הולנדי ולכן הגמלה שולמה לה בהתאם.

  • בא כוח המבוטחת טען כי המבוטחת קיבלה דמי אבטלה המחושבים לפי הכנסתה מחו"ל, עפ"י תלושי השכר מחו"ל. מנגד בא כוח של המל"ל טענה כי דמי האבטלה שולמו עפ"י שכרה אצל המעסיק הישראלי בלבד וללא התחשבות בשכר ששולם לה ע"י המעסיק ההולנדי, מכוח האמנה בין ישראל להולנד.

דיון והחלטה

  • במועד התאונה ולפניה לא שולמו בעבור המבוטחת דמי ביטוח לאומי בישראל והתובעת לא הייתה מבוטחת בביטוח תאונות אישיות.

  • כיוון שעבדה בהולנד אצל מעסיק הולנדי, אין היא נכללת בהגדרת "עובד" בחוק הביטוח הלאומי.

  • אין חולק כי הוראות האמנה לביטחון סוציאלי בין ישראל והולנד אינן כוללות הוראות בדבר ביטוח תאונות אישיות.

  • לפיכך במועד התאונה המבוטחת לא ענתה על הגדרת עובדת שכירה או עובדת עצמאית (לפי חוק הביטוח הלאומי) ולכן הגמלה תשולם לה לפי 25% מהסכום הבסיסי.

  • בשולי הדברים, ביה"ד מצטרף לגל המגדרי הרווח בישראל כיום, ומצטט מפס"ד של ביה"ד הארצי בעניין אחר, שבו ניתנה ביקורת על המונח "עקרת בית" והצעה לשינוי ההתייחסות בחוק והתאמתה למציאות דהיום. מצינו לציין בעניין זה, כי "עקרת בית" ו"מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי" – דינם זהה לעניין שעור הגמלה, ולכן לא ממש ברורה אמירתו זו של ביה"ד.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה.

מומחה בתחום המיסוי הבינלאומי

סניף חיפה והצפון - מחלקת מיסוי ישראלי

שותף, מומחה בתחום המיסוי הבינלאומי

שותף מייסד, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

הרשמה לקבלת מבזקים
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה