מבזק מס מספר 746 - 

ביטוח לאומי  16.8.2018

מתח מתמשך בעבודה אינו תאונת עבודה (הלכת אלעד) - 16.8.2018

ביום 24.7.2018 דחה ביה"ד הארצי (עב"ל 14177-01-17) את ערעורו של מר אלעד (להלן: "המבוטח") וקבע כי אין להכיר בפגיעה נפשית ובתוצאותיה, כתאונת עבודה, שכן מתח מתמשך בעבודה אינו יכול לשמש בסיס להכיר בנזק נפשי כתאונת עבודה.

עיקרי החוק

  • פגיעה בעבודה – תאונת עבודה או מחלת מקצוע.

  • תאונת עבודה – תאונה שאירעה תוך כדי ועקב עבודתו של עובד אצל מעסיקו או מטעמו, ואצל עובד עצמאי – תוך כדי ועקב עיסוקו במשלח ידו.

  • מיקרוטראומה – פיקציה משפטית יציר הפסיקה: צירוף של מקרים רבים זעירים שכל אחד מהם בעל אופי תאונתי, הניתן לאיתור בזמן ובמקום, ואשר הצטברותם של המקרים גורמת לפגיעה או נזק (ראה בהרחבה בעניין זה במבזק מס מספר 712 מיום 14.12.17).

תמצית עובדתית

  • המבוטח עבד בחברת החשמל, בתחנת הכוח באשקלון, ובתפקידו בשנים האחרונות היה אחראי על התפעול התקין של כל מתקני היחידה עליה היה מופקד, במשמרות בוקר, ערב ולילה, ולעיתים נאלץ לעבוד במשמרת כפולה.

  • משנת 2005 תחנת הכוח הייתה נתונה תחת איום קסאמים והייתה התראה של 15 שניות בטרם נפילת הקסאם.

  • ביום 26.6.2012 בעת נהיגה ברכב, חווה התקף שכלל לחצים בחזה, דפיקות לב והזעה ובעקבותיו עבר בדיקת אק"ג שנמצאה תקינה.

  • מספר חודשים מאוחר יותר, החל בטיפול פסיכולוגי, במסגרתו התבררה לו לטענתו, תרומת הלחץ בעבודה ועבודת המשמרות להרעה במצבו הנפשי.

  • החל מיולי 2014 נמצא במעקב רפואי ונזקק לטיפול תרופתי נוגד דיכאון וחרדה.

  • בחודש 12.2014 הגיש למוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") תביעה לתשלום דמי פגיעה וביקש להכיר בפגיעה הנפשית ובתוצאותיה, כתאונת עבודה. המל"ל דחה את התביעה בטענה כי: מתח מתמשך אינו בבחינת אירוע תאונתי, הפגיעה הנטענת נובעת מתהליך תחלואתי טבעי שאינו קשור בעבודה".

  • ביה"ד האזורי דחה את התביעה בטענה כי לא הייתה התייחסות לאירועים ספציפיים מבודדים בזמן ובמקום, בעקבותיהם התפרצה/הוחרפה הפגיעה הנפשית עליה התלונן.

  • ביה"ד מזכיר את ההלכות שנקבעו בביה"ד הארצי לפיהן יש להכיר במחלה נפשית כתאונה בעבודה רק כאשר הוכח אירוע בעבודה אשר ניתן לקשור להתפרצות המחלה הקיימת.

  • ביה"ד האזורי מבהיר כי "איום הקסאמים שבו היה במערער נתון, אינו איום המיוחד למקום העבודה, כשהוא מלווה את המערער בתור תושב אשקלון, כמו גם חלקים גדולים מהאוכלוסייה המתגוררת בעוטף עזה".

דיון והכרעת ביה"ד הארצי

  • ביה"ד הארצי מדגיש כי בהתאם לפסיקה וכדי להכיר בפגיעה נפשית כפגיעה בעבודה, יש צורך בשלב ראשון להצביע על אירוע מיוחד בעבודה.

  • על מהותו של אותו "אירוע מיוחד" ודרך הוכחתו נקבע בהלכה הפסוקה כך:

    סיווג האירוע כ- "אירוע מיוחד", מצריך קיומם של שני תנאים מצטברים כמותיים באופיים:

    האחד – בעל אופי אובייקטיבי המחייב קיומה של חריגה (ולו במידה מסויימת) משגרת העבודה הרגילה במקום העבודה (האם האירוע המדובר עלול לגרום לדחק נפשי בכלל באופן אובייקטיבי).

    השני – בעל אופי סובייקטיבי המחייב קיומה של השפעה נפשית אפשרית של האירוע על המבוטח הספציפי (אף היא לפחות במידה מסויימת) (האם האירוע עשוי היה לגרום לדחק נפשי אצל המבוטח הספציפי).

  • עוד נקבע בהלכה הפסוקה שאין להכיר בפגיעה נפשית על פי תורת המיקרוטראומה.

  • במקרה דנן, נקבע כי מכלול טענות המבוטח בעקבות האחריות הרבה שהוטלה עליו במסגרת העבודה, בנוגע לאיום הקסאמים ובהקשר לעבודת המשמרות – נטענו באופן כוללני, מבלי שהמבוטח ניסה לבודד אירוע או אירועים ספציפיים, "כאירועים מיוחדים" אשר גרמו לתוצאת הנזק הרפואי שלו, אלא הטענה היא כי מהאירועים האלה ניתן להסיק קיומו של מתח מתמשך.

  • לאור ההלכה לפיה אין להכיר בפגיעה נפשית על פי תורת המיקרוטראומה – אין מנוס אלא לדחות את הערעור.

בשולי הדברים
לנוכח הנסיבות, המבוטח רשאי לבחון זכאותו במסגרת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה.
מוצע לפנות לסניף המל"ל הקרוב למגוריו וליצור קשר עם עובד השיקום שעשוי לעמוד לרשותו במתן יעוץ, הדרכה והכוונה בכל בעיה נפשית חברתית ומשפחתית לרבות מתן הדרכה במימוש הזכויות והשירותים השונים שמגיעים לו.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה.

מומחה בתחום המיסוי הבינלאומי

שותף מייסד, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

שותף, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

שותף, מומחה בתחום המיסוי הבינלאומי

הרשמה לקבלת מבזקים
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה