מבזק מס מספר 751 - 4.10.2018

מיסוי ישראלי - מיסוי יחיד - פיצוי מוסכם בגין עגמת נפש? לא בהכרח פטור ממס

ביום 5 בספטמבר 2018, ניתן פס"ד ע"י כבוד השופטת ירדנה סרוסי, בעניין משה שחף (להלן- "שחף" או "המערער") (ע"מ 53681-12-16). פסק הדין עוסק בסיווגם של תשלומים בסך 1.15 מיליון דולר, ששולמו למערער בהסכם פשרה אשר קיבל תוקף של פס"ד, מתוכם פיצוי בסך 0.5 מיליון דולר כפיצוי מוסכם בגין עוגמת נפש, בו נעסוק במבזק זה.
העובדות בקצרה: שחף הועסק ע"י הנתבעים בתחום קרנות הון סיכון, הן כעובד שכיר והן כיועץ עצמאי. בתחילת 2007 הודיע לקרנות על סיום ההתקשרות עמן ובסוף 2009 הגיש תביעות כנגד הקרנות הן בבית הדין לעבודה והן לבית משפט השלום, במסגרתן תבע בביה"ד לעבודה כ- 850,000 דולר בגין זכאותו לדמי הצלחה, דמי ניהול, שכר ותשלומים נלווים ובבימ"ש השלום תבע כ- 500,000 דולר בגין זכאותו לדמי הצלחה ולחלוקת רווחים מהקרנות.
התביעות הופנו להליך גישור, במסגרתו נחתם הסכם פשרה לפיו ישלמו הקרנות לשחף, 1,150,000 דולר בחלוקה הבאה:
500,000 דולר בגין עוגמת נפש (דווח ע"י המערער כפטור ממס).
150,000 דולר – עבור ויתור על מניות חברות הניהול (דווח ע"י המערער כחייב במס בשיעור 20%).
500,000 דולר – בגין חלקו של המערער בדמי הצלחה ורווחי הון של הקרנות (דווח ע"י המערער כחייב במס בשיעור 20%).
פקיד השומה לא קיבל את דיווחי המערער, דחה את טענת עוגמת הנפש וקבע כי כל סכום הפיצוי חייב במס: חלקו במס שולי וחלקו בשיעור מופחת "בהתאם להסדר הכללי שבין קרנות הון סיכון לבין רשות המיסים".
ביהמ"ש בחן את סיווג הפיצוי למרכיביו השונים, ובמיוחד את רכיב "עוגמת הנפש" [אשר כזכור נקבע בפס"ד דוידוביץ' (עמ"ה 1146/03) כי פיצוי כאמור חורג מיחסי עובד מעביד, ואינו חייב במס, כלל] וקובע, כי המערער לא הוכיח את עצם עוגמת הנפש, היקפה, ואף לא הביא ראיות משכנעות להוכחת הסכום החריג ששולם לו בגין עוגמת הנפש, ובין היתר:
• המערער לא תמך את טענותיו בראיות אובייקטיביות של ממש ובפועל, המערער לא הוכיח כי נגרמה לו עוגמת נפש, ודאי לא בסכום הפיצוי הנטען.
• לא הייתה כל התייחסות לנזק של עוגמת נפש, בכתבי התביעה שהגיש המערער, עליהם נסמך הסכם הפשרה, ולא נתבע בהם כל סעד בגין נזק של עוגמת נפש. לראשונה נטען על תוכן עוגמת הנפש רק בבקשה לפטור מניכוי במקור, שהוגשה רק לאחר שנחתם הסכם הפשרה ושם נטען כי עוגמת הנפש נגרמה למערער עקב עיכוב בתשלומים ע"י הקרנות.
• המערער העלה טענות עובדתיות חדשות רק בשלב הערעור, כבסיס לטענת עוגמת נפש, טענות שלא התיישבו עם ההסברים שנתן במהלך דיוני השומה (אז טען כי עוגמת הנפש נגרמה לו כיוון שהנתבעים מנעו ממנו הצלחה של מיזמים אותם ניסה לקדם….).
• המערער לא הוכיח כי במידה ונגרמה לו עוגמת נפש, היא נגרמה ממערכת יחסים המנותקת מיחסי עבודה ויחסי נותן שירותים/ לקוח.
• סכום הפיצוי בגין "עוגמת נפש" שנקבע בסך 500,000 דולר הינו, לדעת ביהמ"ש, "סכום שאין לו אח ורע בסוגי פיצויים כאלה", והיה בגדר "נורה מהבהבת" בהסכם הפשרה. כבוד השופטת "מעירה" לבתי המשפט שאישרו את הסכם הפשרה: "על בתי המשפט מוטלת החובה לעמוד על המשמר ולא לתת יד לאישור הסדר פשרה שעולה מהם תמונה ברורה של מלאכותיות ומראית עין שמטרתה להימנע מתשלום מס".

יש להדגיש כי המסקנה האמורה אליה הגיע ביהמ"ש נסמכה על עובדות המקרה, החריגות. עם זאת, ביהמ"ש אינו מוציא מכלל אפשרות מקרים של פיצוי עבור עוגמת נפש שאינו חייב במס וקובע:" החרגת פיצוי בגין עוגמת נפש מתחולת פקודת מס הכנסה עשויה להיות נכונה במקרים בהם יוכח כי הפיצוי ניתן בגין "נזק אישי" שאינו קשור למקום העבודה למשל, פיצוי בגין פגיעה בשם הטוב שנפסק בתביעה על הוצאת לשון הרע וכאשר הפיצוי אינו בא לפצות את העובד על חסרון כיס אלא נועד להשיב את המצב לקדמותו."
ביהמ"ש מציין כ"דוגמת קצה" פיצוי הניתן לעובד בגין הטרדה מינית במקום העבודה, אשר הינו פיצוי בגין עוולה שנגרמה לעובד במקום עבודתו במנותק מהכנסות העבודה ולפיכך הינו פטור ממס.

הערות ותובנות
תנאי הכרחי אף כי אינו תנאי מספיק לקבלת סיווג רכיב פיצוי כעוגמת נפש הוא – כי יהא זה ראש נזק ברור ומפורש בכתב התביעה ובמהלך ההתנהלות בין הצדדים, וכן כי עצם עוגמת הנפש תוכח ותמוסמך ולא תשמש כסיסמא בלבד.
קביעת סכום פיצוי עוגמת נפש לא סביר, הן באופן יחסי לכלל הפיצוי והן באופן מוחלט – גרם לבית המשפט לשלול באופן מוחלט את טענת הפטור.
מתן תוקף של בית משפט להסכם פשרה בין הצדדים (המנוסח לטובתם המיסויית) – אינו ערובה לקבלתו כלשונו וכסיווגו ע" רשות המיסים ובוודאי שלא על ידי ביהמ"ש שדן בערעור מיסים. לפיכך, אנו ממליצים בעת קיומו של סכסוך משפטי בכלל וסכסוך מסגרת יחסי עובד מעביד בפרט, ולפני הגשת כתבי התביעה לאתר, לכמת ולציין במפורש את כל ראשי הנזק האפשריים ואף לקבל ייעוץ לגבי השלכות המס של כל פיצוי בגין ראש נזק שונה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח רונית בר , רו"ח (משפטן) ישי חיבה ורו"ח (משפטן) יובל אבוחצירא, ממשרדנו.

מיסוי בינלאומי - שינויים בהגדרת "סוכן תלוי" - האם אתם מוכנים?

לאחרונה הודיעה ישראל ל- OECD על אשרור האמנה הרב מדינתית (MLI) אשר תיכנס לתוקף ב- 1 לינואר 2019, זאת ביחס לאמנות עם מדינות אחרות אשר יאשררו את האמנה הרב מדינתית עד למועד זה ובכפוף להוראות המעבר באמנה האמורה.
האמנה כוללת שינויים רבים בתחומים מגוונים, לרבות ביחס לניכויי מס במקור; הגדרות מוסד קבע; ניצול לרעה של אמנות מס ועוד (ראה מבזקנו מספר 698).
אחד מהשינויים הבאים לידי ביטוי באמנה נוגע להגדרה החדשה של "סוכן תלוי", לעניין קיומו של מוסד קבע, וכן השלכות המס ומחירי ההעברה הנובעים ממנה.
כידוע, מוסד קבע הינו מקום עסקים קבוע שיש למיזם זר במדינה מסוימת ("מדינת המקור"), לרבות באמצעות פעילותו של "סוכן תלוי" (המהווה את אחת החלופות לקיומו של מוסד קבע). בהתקיימו של מוסד קבע בהתאם להגדרות הקבועות באמנת המס, יש לייחס רווחים והוצאות למוסד הקבע בהתאם להוראות האמנה.
סעיף 5(5) לאמנת המודל הישנה קבע כי פעילות "סוכן תלוי" תיצור מוסד של קבע למיזם במדינת המקור במידה ולסוכן התלוי הפועל בשם המיזם באותה מדינה, יש סמכות לחתום חוזים בשם המיזם והוא נוהג להשתמש בסמכות זו דרך קבע. מודל זה אפשר את קיומן של פעילויות פיתוח עסקי, תמיכה שיווקית וקידום מכירות של מיזמים במדינות זרות בלא יצירת מוסד של קבע, זאת במקרים שהסוכן התלוי המועסק במדינת המקור אינו בעל סמכות לחתום על חוזים בשם המיזם.
ככל שלא נקבע מוסד קבע כאמור, לא נזקפו רווחים למדינת המקור כלל, ובמקרים בהם פעילות הסוכן נעשתה באמצעות חברה קשורה מקומית, היה נהוג לתמחר את אותה פעילות פיתוח עסקי ותמיכה שיווקית, על בסיס קוסט פלוס.
נציין כי להבנתנו, עוד טרם כניסתו של ה- MLI לתוקף, גישת רשות המסים הייתה כי במקרים בהם אקט החתימה עצמו היה טכני ואוטומטי, ניתן היה לקבוע ייחוס רווחים למוסד קבע, אף אם לא ניתנה הסמכות לחתימה לסוכן בעצמו. עמדה זו אף נכללה בטיוטת העמדות החייבות בדיווח לשנת 2017 אשר הופצה ללשכות המקצועיות, הגם שלא נכללה במסגרת הרשימה הסופית שפורסמה.
אולם, בהתאם להגדרה החדשה הקבועה ב- MLI, סוכן תלוי ייצור מוסד של קבע במדינת המקור במידה ואותו סוכן תלוי נושא בתפקיד עיקרי המוביל לחתימת חוזים המסוכמים בלא שינוי מהותי (habitually playing the principal role leading to the conclusion of contracts that are routinely concluded without material modification).
על פי ה- OECD, השינוי האמור לעל נועד להתמודד עם תכנון מס לפיו עיקר המשא ומתן לחתימת החוזה נערך במדינת המקור (למשל על ידי אותו סוכן תלוי) אך אשרורו הפורמאלי והחתימה עליו לא נערכו באותה המדינה. דברי ההסבר של ה- OECD אינם מפורטים ביחס למונח 'תפקיד עיקרי' ו/או "'שינוי מהותי", אולם, דברי ההסבר מציינים כי תפקיד עיקרי כולל פעילות של "שכנוע" לקוח להתקשר בחוזה.
משמעות התיקון בהגדרה היא כי פעילות נציגי קידום מכירות – אשר כאמור הוגדרה בעבר כפעילות פיתוח עסקי ותמיכה שיווקית אשר אינה יוצרת מוסד קבע למיזם הזר – עלולה, החל משנת המס 2019, לגרום לחבות מס ישירה של החברה הזרה בישראל בדרך של ייחוס רווחים למוסד הקבע של אותה חברה זרה.
קצרה היריעה מלדון בהרחבה במשמעויות מחירי ההעברה הנובעות מהשינוי האמור, אולם, לבד מדרישות הדיווח העלולות לנבוע לחברה הזרה בישראל מעצם קיומו של מוסד הקבע (ובעיקר הגשת דוחות שנתיים), הרי שעולה גם שאלת ייחוס הרווחים למוסד הקבע הנוצר מפעילות הסוכן התלוי.
בהקשר זה עלולה לעלות הטענה כי יש לייחס רווחים למוסד הקבע על בסיס ייחוס עמלות או רווחי הפצה, שכן ייחוס רווח על בסיס קוסט פלוס עשוי שלא להיות נאות בנסיבות העניין, זאת כאמור במקרה בו הסוכן התלוי מהווה גורם עיקרי בחתימת החוזים. גישה זו עלולה להוביל למחלוקות מהותיות מול רשויות המס בהתייחס למודלים עסקים אשר היו נהוגים לאורך שנים ואף לחשיפה לתשלום מסים כאמור.
מומלץ אם כן, לבחון מחדש את מהותן של פעילויות המוגדרות "תמיכה שיווקית ופיתוח עסקי" על מנת לוודא את ההשלכות הנובעות מהן לאור הוראות אמנת המודל החדשה והפרשנות לה.

מבזק זה נכתב בשיתוף עם עו"ד ג'קי חולי (Jacky@jh-law.co.il), מייסד ושותף מנהל, משרד עו"ד ג'קי חולי ושות', המתמחה בתחום מחירי ההעברה.

לפרטים נוספים, ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) אייל סנדו ממשרדנו.

ביטוח לאומי - נכה שפטור ממס, אינו פטור מדמי ביטוח וחייב בתצהיר אודות מקורות הכנסותיו

ביום 23.8.2018 דחה ביה"ד האזורי לעבודה את תביעתו של חנן גרין (להלן: "המבוטח") (ב"ל 8796-09-17) לקבלת החזרי דמי ביטוח מהמוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") תוך שנדחו כל טענותיו לרבות שכל הכנסותיו פטורות מדמי ביטוח.

עיקרי החוק

  • מבוטח שהוא עובד עצמאי, ומבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, חייבים בתשלום דמי ביטוח בעד עצמם (סעיף 342 לחוק).

  • עובד עצמאי יראו כהכנסתו השנתית את הכנסתו מהמקורות המפורטים בפסקאות (1) ו- (8) לפקודת מס הכנסה, ומי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי יראו כהכנסתו השנתית את הכנסתו ממקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודה לאחר ניכוי ההוצאות הקשורות במישרין בהשגת ההכנסה (סעיף 345 לחוק).

  • הכנסות פטורות מדמי ביטוח (סעיף 350 לחוק): דמי שכירות שחלים עליהם הוראות סעיף 122 לפקודת מס הכנסה, או הכנסה מדמי שכירות מחו"ל שחלות הוראות 122 א' לפקודת מס הכנסה והכנסה שאינה הכנסות מעבודה כעובד או כעובד עצמאי, הפטורה ממס לפי כל דין למעט פנסיה מוקדמת.

  • הכנסות עובד (שכיר) הפטורות ממס הכנסה פטורות מדמי ביטוח למעט הכנסת עובד הפטורה ממס לפי סעיף 9(5) לפקודה (הכנסות נכים).

תמצית עובדתית

  • המבוטח תושב ישראל, נכה שפטור ממס הכנסה.

  • בשנים 2000-2/2013, עד הגיעו לגיל זקנה, שולמה לו קצבת נכות כללית.

  • מחודש 2/2013 משולמת לו קצבת אזרח ותיק.

  • בחודש 5/2005 החל המבוטח לעבוד עם בנו כשותף, בעסק לתיקון טרקטורים וציוד כבד לדבריו – במשך 10 שעות בשבוע. הדבר לא דווח כלל למל"ל.

  • מס הכנסה העביר למל"ל, העתקי שומות לשנים 2007-2016 המצביעות על הכנסות כעצמאי לאורך השנים. ככל הנראה ומשום שהמבוטח פטור ממס הכנסה המידע מגיע למחשבי המל"ל בסכום כללי של הכנסות וללא פרוט מקורותיהן וסיווגן.

  • לטענת המבוטח, השומות שגויות ותוקנו במועד מאוחר יותר למבוטח "לא עצמאי".

  • החל מראשית שנת 2017 החל המל"ל לשלוח מכתבים והודעות חיוב למבוטח לגבי שנת 2013 בה על פי שומת מס הכנסה הופיעה הכנסה של כ-320 אלפי ₪ כעצמאי!! המבוטח התעלם.

  • נציין כי סך חיובו בדמי הביטוח לשנה זו עלה כדי כ-4,000 ₪ בלבד!! הדבר לא ממש ברור אך ניתן הניח כי יסודו בכך כי המבוטח הגיע לגיל 67 בתחילת שנת 2013.

  • מחודש 5/2017 החל המל"ל לגבות החוב דרך קיזוז מקצבת אזרח ותיק לה היה זכאי.

  • מכאן התהפך המצב והמבוטח החל שולח מכתבים למל"ל ובהם דרישות הסבר לחיובים ולסמכות להוציאם, והמל"ל התעלם או הגיב באופן לא מספק לטענת המבוטח.

  • משלא הונחה דעת המבוטח, הגיש תביעה לביה"ד.

טענות הצדדים

  • המבוטח טוען כי לא היה חייב לדווח למל"ל על כניסתו כשותף לעסקו של בנו וכי המל"ל לא הציג את סעיפי החוק למקור חיוב דמי הביטוח, כי דרישת המצאת הדוחות שהגיש למס הכנסה, אינה לגיטימית, וכי קיזוז החיובים מקצבת הזקנה שלו הינם בניגוד לדין.

  •  המל"ל טען כי המבוטח לא עדכן אותו עם כניסתו כשותף לעסק הבן, כי משומות שקיבל ממס הכנסה עולה כי למבוטח הכנסות כעצמאי, כי עקב נכותו כאמור המידע המתקבל ממס הכנסה הינו לא מפורט דיו, כי המבוטח סירב לשתף פעולה ולהציג את מקורות הכנסותיו שבשומה , ועל כן חויב על סך ההכנסה כעצמאי.

החלטת ביה"ד

  • בהתאם לנתוני ההכנסה המבוטח עונה להגדרת עובד עצמאי.

  • סעיף 350 לחוק קובע סוגי הכנסות פטורות מדמי ביטוח: שכ"ד בשיעורי מס מוגבלים, הכנסה שלא מעבודה הפטורה ממס לפי כל דין.

  • הנטל להוכיח שהכנסות פטורות מדמי ביטוח חלה על המבוטח.

  • בהתאם לתקנות, מי שלא המציא העתק שומה ישלם מקדמה רבעונית. המל"ל, לדעת ביה"ד, מוסמך לדרוש ממבוטח שומות מס הכנסה לצורך בחינת הכנסות החייב.

  • המבוטח קיבל עד 2/2013 קצבת נכות כללית ומפברואר 2013 קצבת זקנה, מחובתו הייתה לדווח על הכנסתו כעצמאי.

  • העובדה שב-2012 בוטל חיוב בדמי הביטוח אין כדי לסייע לו. הביטול נעשה לאחר שהמציא שומת 2012 לפיה הכנסותיו היו מהשכרת הנכס, בנסיבות אלה קיבל פטור.

  • המבוטח אינו זכאי לפטור מדמי ביטוח, מאחר והכנסותיו עלו על ההכנסה המזערית הקבועה בחוק (50% משכר ממוצע).

  • המל"ל פעל כדין עת קיזז את קצבת הזקנה ע"ח החוב ועת הטיל עיקול בחשבון הבנק.

לסיכום

  • ביה"ד מדגיש כי המבוטח לא דיווח למל"ל על כניסתו לעבוד כשותף בעסק עם בנו ועל מקור הכנסתו.

  • משסרב להעביר למל"ל את השומה עם מקורות ההכנסה הוא חויב בדמי ביטוח כדין.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה.

שותף, מומחה בתחום המיסוי הבינלאומי

שותף, מייסד ומנהל, מומחה בתחום המיסוי הישראלי והבינלאומי

מומחה בתחום המיסוי הבינלאומי

מומחית בתחום המיסוי הישראלי

הרשמה לקבלת מבזקים
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה