מבזק מס מספר 752 - 

ביטוח לאומי  11.10.2018

נפלאות הגמלה החוסמת – כיצד ישפיעו שומות שהוציא פקיד השומה אחרי התאונה על הגמלה בגין פגיעה בעבודה? - 11.10.2018

ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 31940-06-17) פסק ביום 17 בספטמבר 2018 בתביעתו של ח.ב. (להלן: "המבוטח") בשאלה האם עדכון הגמלה יהיה על פי השומה המוגדלת או לפי ההכנסה ששימשה לתשלום מקדמות טרם הפגיעה.

רקע חוקי

  • ככלל, גמלאות מחליפות הכנסה לעובד עצמאי מחושבות על פי ההכנסה בשנה השוטפת ומעודכנות לפי השומה הסופית של השנה השוטפת, למעט חריגים.

  • בתקנה 11(א) לתקנות המקדמות נקבע כי אם אירעה פגיעה בעבודה בשנת מס פלונית, תיחשב ההכנסה שלפיה חויב הנפגע בתשלום מקדמות לפני הפגיעה כהכנסה לפי שומה סופית, והוראות תקנות 4 ו- 10 לא יחולו לגבי שנה זו (חריגים: פגיעות בעבודה עד 89 יום, ללא נכות).

במקרים שבהם חלה התקנה, המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") לא יחשב הפרשי שומה לשנה שכוללת את הרבעון שלפני הפגיעה, ולא יתקן את הגמלה.

רקע עובדתי

  • המבוטח עו"ד במקצועו, ומבוטח כעובד עצמאי מיום 1.8.1987.

  • ביום 5/11/2012 הועברה למל"ל שומה עצמית של המבוטח לשנת 2011 לפיה הכנסות המבוטח הסתכמו בסך 107,798 ₪.

  • בחודש 1/2013 נשלח למבוטח פנקס מקדמות על יסוד השומה של שנת 2011.

  • ביום 25/11/2013 המבוטח נפגע במסגרת עבודתו. הפגיעה הוכרה לאחר שהתנהל הליך בעניין ההכרה באותה הפגיעה בבית דין.

  • המל"ל חישב את דמי הפגיעה ואת קצבת הנכות מעבודה עפ"י בסיס של 75% מההכנסה ברבע השנה טרם הפגיעה, בהתבסס על המקדמות שחושבו לפי השומה העצמית של שנת 2011.

  • ביום 29/12/2015 נערך הסכם בעניין שומת מס הכנסה ומע"מ לשנים 2010-2011 והוסכם על תוספת להכנסות המבוטח לאותן שנים.

  • ביום 28/1/2016 שלח המל"ל דרישת תשלום דמי ביטוח בשל ההפרשים בעקבות השומה המתוקנת, אשר שולמו ע"י המבוטח.

  • במקביל פנה המבוטח באמצעות ב"כ (4 פעמים) בדרישה שהגמלאות הקשורות בפגיעה בשנת 2013 תשולמנה עפ"י ההכנסות ברבעון לפני הפגיעה בהתאם לשומה הסופית של שנת 2011.

  • המל"ל השיב כי חישוב הגמלה נעשה בהתאם להכנסות המדווחות טרם הפגיעה ולא לפי השומה המתוקנת שנתקבלה לאחר הפגיעה. בתשובה צוין כי אין הצדקה לסטות מהוראות תקנה 11, שכן במהלך שנת הפגיעה (2013), לא הוגש דו"ח עדכני על הכנסות או בקשה להגדלת מקדמות.

טענות המבוטח
לטענת המבוטח, מתקיימים בעניינו החריגים המצדיקים סטייה מהוראות תקנה 11:

  • במועד תשלום המקדמות הוא לא ידע, ולא יכול היה לצפות את הנסיבות שהובילו להגדלת השומה בהסכם, ומכאן שלא יכול היה לתקן את הדיווח או לבקש להגדיל מקדמות.

  • הוא לא יזם את השינוי בשומה – השינוי נכפה ע"י רשויות המס.

  • במועד ההכרה בפגיעה ותשלום הגמלה היה ידוע למל"ל אודות השומה המתוקנת והמל"ל כבר פעל לגביית הפרשי דמי הביטוח.

  • המל"ל גבה דמי ביטוח לפי השומה המתוקנת המוגדלת, ומכאן שהוא מנוע מלהסתמך על השומה המקורית.

דיון והחלטה

  • ביה"ד נשען על פסיקות ביה"ד הארצי (דורושקביץ, סדיק) (ראה מבזק מס' 634) שם נסקרה הפסיקה, תכליתה ונסיבות שמצדיקות סטייה מהוראות התקנה.

    סטייה מתקנה 11 יכול שתיעשה במקום שבו המבוטח מסר למל"ל או למס הכנסה טרם קרות התאונה, דו"ח עדכני בנוגע להכנסותיו.

    סטייה נוספת מהתקנה אפשרית במקרים חריגים שבהם מועד הפגיעה אינו ברור (מחלת מקצוע, מיקרוטראומה) והוא נקבע בדיעבד, בתנאים שנקבעו בפסיקה.

  • אין מחלוקת כי המבוטח לא דיווח ביוזמתו למל"ל, למס הכנסה, או למע"מ על שינוי בהכנסותיו טרם מועד הפגיעה.

  • בנסיבות המקרה שבפנינו, אין מחלוקת כי תיקון השומה לא נעשה ביוזמת המבוטח, אלא בעקבות פניה של רשויות המס. אולם המבוטח "לא עמד בנטל להראות כי לא יכול היה לדעת, בשקידה סבירה או ראויה, ובטרם מועד הפגיעה, כי ימצאו כשלים בדיווח לשלטונות המס על המחזור לשנים 2010 או 2011, ולא עמד בנטל להראות כי נמנעה ממנו כל אפשרות להגיש בקשות לתיקון המקדמות עוד בטרם מועד הפגיעה".

  • בתצהירו לא ניתן כל הסבר, מדוע הועלו כלפיו דרישות להגדלת השומה. טענתו, לפיה ההסכם נכפה עליו – נדחתה.

  • המבוטח לא הציג את הראיות המבוקשות כדי להוכיח את טענתו כי נמנעה ממנו האפשרות למסור דיווח אמת טרם הפגיעה.

  • אין בעובדה כי במועד ההכרה בפגיעה כבר היה ידוע ידוע למל"ל גובה השומה הסופית, כדי להצדיק תשלום גמלאות לפי השומה הסופית.

  • בפס"ד רבים שבהם היה ידוע למל"ל גובה השומה הסופית, נידונה שאלת פרשנותה של התקנה, ובכל זאת שולמו הגמלאות על יסוד המקדמות.

  • אין די בכך שניגבו מהמבוטח הפרשים בגין דמי הביטוח (לשנת 2011) על יסוד השומה הסופית, בכדי להשליך על דרך חישוב הגמלה (לתאונה שאירעה בשנת 2013).

  • לאור האמור, התביעה נדחית.

בשולי הדברים נראה כי לאור נימוקי ביה"ד ניתן לבחון אם יכול היה המבוטח להגדיל ההכנסה המשמשת יסוד למקדמות בזמן אמת אם לאו. כך מעניין כיצד יפסוק בית הדין במצב דברים שבו נקבעה ההכנסה המשמשת יסוד למקדמות של המבוטח בהתאם להלכה פסוקה אשר הייתה קיימת באותה עת, ורק לאחר מספר שנים (וכמובן לאחר התאונה) הפך בית משפט את ההלכה הקיימת באותה עת ובשל כך השומה העצמית לשנת הפגיעה תוקנה רטרואקטיבית.
במצב דברים זה פעל המבוטח בשקידה סבירה וראויה בקביעת המקדמות בשנת הפגיעה.
האם ביה"ד היה מאשר במקרה כזה סטייה מתקנה 11?

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי כהן.

מומחה בתחום המיסוי הבינלאומי

סניף חיפה והצפון - מחלקת מיסוי ישראלי

מומחית בתחום המיסוי הישראלי

שותף מייסד, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

הרשמה לקבלת מבזקים
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה