מבזק מס מספר 755 - 

ביטוח לאומי  1.11.2018

פרמיות ששולמו טרם שמירת הריון וחופשת לידה יובאו בחשבון לעניין דמי פגיעה - 1.11.2018

בית הדין האזורי לעבודה (ב"ל 18129-08-16) קיבל ביום 19.9.2018 את תביעתה של ריקי כהן (להלן: "המבוטחת") וקבע כי בתאונת עבודה שאירעה 3 ימים לאחר ששבה מחופשת הלידה, יובאו בחשבון לעניין דמי הפגיעה גם פרמיות ששולמו למבוטחת טרם שמירת ההיריון והלידה.

רקע חוקי

  • בהתאם לסעיף 98 לחוק הביטוח הלאומי דמי פגיעה מחושבים בהתאם להכנסת המבוטח ברבע השנה שקדם לפגיעה.

  • מכוח סעיף 100 לחוק, הותקנו תקנות בנושא חישוב השכר הרגיל ונקבעו הוראות לחישוב שכר העבודה הרגיל במקרים שבהם החישוב לפי סעיף 98 לא ישקף נאמנה את שכר העבודה הרגיל של המבוטח. במקרה כזה המל"ל יבחן מה המשכורת בעד שעות העבודה הרגילות, שהייתה משתלמת בעד רבע השנה, אילו העבודה הייתה מלאה, כמפורט בתקנה.

  • רבע השנה לעניין חישוב שכר העבודה, הוא רבע השנה שקדם ל- 1 בחודש בו חל היום שבעדו מגיעים לראשונה למבוטח דמי פגיעה או החודש האמור ו – 2 החודשים שקדמו לו לפי דמי הפגיעה הגבוהים ביותר.

תמצית עובדתית

  • המבוטחת עבדה כשכירה בחברה מסויימת. לפי חוזה ההעסקה שלה – שכר היסוד החודשי שלה היה 9,000 ₪, בתוספת עמלות (בונוסים).

  • מיום 3/2/2015 עד 9/5/2015 קיבלה מהמוסד לביטוח לאומי (להלן:"המל"ל) גמלה לשמירת היריון.

  • מיום 10/5/2015 עד 15/8/2015 שהתה בחופשת לידה וקיבלה דמי לידה.

  • ביום 18/8/2015 – 3 ימים לאחר ששבה לעבודה, נפגעה בתאונת דרכים שהוכרה כתאונת עבודה.

  • ביום 3.2.2016 פנה המל"ל למבוטחת וביקש אישור מעסיק לגובה השכר שהיה משולם למבוטחת אילו עבדה באופן מלא בחודשים 5-8/2015 והתבקשה להמציא תלושי שכר לחודשים 10/2014 ועד 1/2015. המל"ל לא קיבל שת"פ עם המעסיק עקב סכסוך בין המבוטחת למעסיק.

  • המל"ל קבע כי שכר המבוטחת ברבע השנה שקדם לתאונה עמד על 37,365 ₪.

  • המל"ל חשד שהמבוטחת עבדה בחברה גם בתקופה בה הייתה בשמירת היריון.

המחלוקת

  • לטענת המבוטחת, השכר הקובע ברבע השנה טרם התאונה עמד על 42,171 ₪ (השכר בחודשים 11/2014 עד 1/2015).

  • לטענת המל"ל אין לקחת בחשבון תשלומים משתנים (פרמיות).

דיון והחלטה

  • המבוטחת קיבלה מדי חודש בונוסים שהיוו חלק אינטגרלי בשכרה ולא מדובר בתשלום ארעי.

  • עיון בתלושים מעלה כי העמלות היוו מרכיב משמעותי בשכרה והיו כפופות למכירה אישית של המבוטחת.

  • העיקרון הניצב בבסיס ההסדר הנורמטיבי הזה, תכליתו לפצות מבוטח בגין אובדן הכנסה אמיתי, שנגרם בעקבות פגיעה בעבודה.

  • לאור תכלית זו, נתקבלה התביעה והבונוסים האמורים נכללו בבסיס השכר המחושב לצורך גמלת הפגיעה בעבודה (בהתאם למשכורות ולבונוסים שלפני שמירת ההיריון).

בשולי הדברים

  • במסגרת הטענות המשפטיות קובע ביה"ד כי המל"ל לא התייחס כלל לטענת המבוטחת לעניין חישוב שכרה, ולמעשה קובע ביה"ד כי דין התביעה היה להתקבל מידית. לפנים משורת הדין הוצע גם ניתוח משפטי בפסק להנמקתו.

  • טענת המבוטחת כי השכר ערב יציאתה לשמירת היריון לא שיקף השתכרותה המלא התאורטי, בשל מצבה הרפואי, ובשל כך להתחקות אחר שכרה המלא בחודשים יותר מוקדמים – נדחה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה.

מומחית בתחום המיסוי הישראלי

מומחה בתחום המיסוי הבינלאומי

שותף מייסד, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

שותף, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

הרשמה לקבלת מבזקים
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה