מבזק מס מספר 762 - 20.12.2018

מיסוי ישראלי - יתרות חובה - זוהי קריאה אחרונה להעברות דירות מגורים בפטור ממס

עדיין מחזיק בדירת מגורים באמצעות חברה? זוהי קריאה אחרונה להעברת הדירה לפרטי ללא מס שבח ומס רכישה.

ביום 29/12/2016 פורסם חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו- 2018, התשע"ז- 2016 – (תיקון 253 לפקודה – להלן: ("התיקון") במסגרתו הוסף סעיף 3(ט1) לפקודה, העוסק, בין היתר, במיסוי בעל מניות מהותי בחברה, בגין משיכת כספים מחברה ו/או שימוש אישי שלו או של קרובו בנכס של החברה.

שימוש בדירת מגורים של החברה כדיבידנד בידי בעל המניות: במסגרת התיקון נקבע כי במידה ובעל המניות או קרובו מתגוררים בדירה בבעלות החברה הרי שיש לראות בדירה כדיבידנד בידי בעל המניות ללא קשר עם העובדה ששולם שכר דירה ראוי.
במסגרת התיקון חוקקה הוראת מעבר שמסתיימת ביום 31/12/2018 לפיה ניתן יהיה להעביר דירת המגורים ליחיד בעל המניות ללא חיוב במס שבח ומס רכישה.
במבזקנו מספר 677 פורטו החלופות העומדות בפני יחיד בעל מניות מהותי, שהחברה העמידה לשימושו או לשימוש קרובו דירה.
בעלי מניות רבים השתמשו בהקלה הקיימת בהוראת המעבר ואכן העבירו הדירות אליהם למישור הפרטי ללא חיוב במיסים כלדעיל.
ובכך למעשה, חולצו מתחולת סעיף 3(ט1) – שמשמעותו מיסוי מלוא ערך הדירה שנרכשה כדיבידנד/שכר/הכנסה מעסק בידי היחיד, בהתאם לעודפי החברה ופעילות היחיד בחברה.
ולכן, נאמר בהאי לישנא, אל יקלו ראש בעלי המניות הניצבים בפני הדילמה לעיל, ביום התפוגה של ההקלה 31/12/2018. מי שימשיך להתגורר בדירה מבלי להיערך בהתאם צפוי לשלם בסופו של יום מיסים משמעותיים הרבה יותר.
במסגרת זו לפני מספר ימים פורסמה החלטת מיסוי בהסכם (4401/18) בעניין העברת דירה בבנייה לבעל מניות מהותי ההחלטה האמורה המצביעה על הלך רוח של הגמשה בפרשנות מצד הרשויות לתנאים הקבועים בפקודה.

עובדות:
החברה רכשה בשנת 2016 דירה בבניין מגורים אשר טרם הסתיימה בנייתה, ואין צפי לסיימה עד ליום 31/12/2018 אולם צפויה להסתיים בשנת 2019. על פי הצהרת בעל המניות הלה עתיד להתגורר בדירה עם משפחתו.

ההחלטה ותנאיה
הואיל והדירה נרכשה טרם כניסת הוראות הפקודה לתוקף והואיל והדירה מיועדת למגורי בעל המניות, אושר כי הוראות המעבר יחולו על הדירה בהתקיים כל התנאים הבאים:

  • סיום הבניה עד חמש שנים ממועד קנייתה.

  • בעל המניות (ולא צד ג') יעבור לדור בדירה עם סיום בנייתה לתקופה של 5 שנים לפחות.

למשרדנו ניסיון רב בליווי תהליכי ההעברה של דירות ליחידים ומומלץ לפני תום תקופת ההטבה לבחון אפשרויות יישום ההקלה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטנית) ענבל שני ולרו"ח (משפטן) ישי כהן, ממשרדנו.

מיסוי בינלאומי - סוף השנה הקריפטוגראפית

לאחרונה, יחידים רבים אשר השקיעו במטבעות קריפטוגראפיים, במהלך השנתיים האחרונות בעיקר, קיבלנו מכתבים מרשות המיסים. בחלקם מודיעה הרשות על פתיחת תיק, ובחלקם האחר מודיעה הרשות כי ידוע לה שהנישום ביצע עסקאות במטבעות קריפטו ונדרשת הגשת דוחות ודיווח על העסקאות בהתאם.

הליך גילוי מרצון:
כבר נציין, כי לגבי מי שטרם קיבל מכתבים כאמור וקיימת לו פעילות מהשקעה בקריפטו, ובמיוחד כזו שהחלה לפני שנת המס 2017, ניתן במקרה הצורך לשקול הגשת פנייה אנונימית לגילוי מרצון. הפניות האנונימיות מתאפשרות עד לסוף שנת 2018 (ראה מבזקנו מספר 753), קרי – נותרו ימים ספורים להגשת הפניות. כידוע, לגבי פנייה שהוגשה במסלול האנונימי עד לתום 2018, ניתן יהיה לנהל את ההליך בגינה באופן אנונימי גם בתוך שנת המס 2019 ולאחריה.

הערכות מס קריפטו לקראת תום 2018:
מומלץ למשקיעי קריפטו לבחון את תוצאות פעולותיהם העדכניות (עד היום) ולברר האם קיימים רווחים לצורכי מס בשנת המס הנובעים ממימושי מטבעות. מצאנו, כי קיימים לקוחות רבים אשר ביצעו פעולות רבות בשנה הנוכחית והניבו רווחים נאים, כאשר במהלך החודשים האחרונים ירד ערכם של כלל המטבעות באופן ניכר. לאור ירידת השערים של כלל שוק הקריפטו, משקיעים רבים דיללו את פעילותם ו"יושבים על הגדר" בהמתנה לעליית שערים נוספת. יחד עם זאת חשוב לזכור – ירידת שווי המטבעות שבבעלות הנישום אינה מהווה, לכשעצמה, הפסד הון המותר בקיזוז. להיפך, קיימים משקיעים רבים אשר שוויו של תיק המטבעות שבבעלותם התרסק, ועדיין קיימים להם רווחים לצורכי מס בשנת המס 2018. לפיכך – מומלץ לבצע כבר עכשיו פעולות של מכירת מטבעות עם ירידת ערך צבורה, אשר תביא לגיבוש ההפסדים גם לצורכי מס, הפסדים אשר יקזזו רווחים שנוצרו בחלקה הראשון של השנה.
יש להדגיש, כי הפסדים שנוצרו בשנת 2018 אינם יכולים לקזז רווחים שנוצרו בשנת 2017, גם אם במצטבר קיים הפסד למשקיע. וקיימים מקרים בהם שווי התיק הקיים היום בידי המשקיע נמוך מחבות המס הפוטנציאלית שנצברה לו בשנה הקודמת.

שאלת הסיווג- "נכס" או "מטבע":
חלק מלקוחותינו סבורים כי "החוק" קובע שמטבע קריפטו נחשב כ"נכס" ויש לשלם לגבי מס רווחי הון. נדגיש כי אין מדובר בחוק אלא בעמדה פורמאלית של רשות המיסים. טרם הוכרעה בפסק דין סוגיה זו, וידוע לנו כי מתנהלים תיקים בביהמ"ש בדיוק בנושא זה. לפיכך, עדיין קיים בסיס משפטי לטענה לפיה מדובר ב"מטבע" ולפיכך הרווח ממכירתו פטור ממס בידי יחיד, בדיוק כמו רווח מפדיון פיקדון דולרי הנובע מעליית השער (ראה מבזקנו מספר 715).
שאלה נוספת, שלדעתנו תתברר בביהמ"ש (ככל שייקבע כי אכן מדובר ב"נכס") הינה- האם החלפת מטבע קריפטו אחד באחר מהווה אירוע מס? ייתכן, כי לגבי חלק ממטבעות הקריפטו העיקריים לא ראוי ליישם לגביהם את העמדה האמורה. ובאופן כללי, קיימים נימוקים נוספים שבגינם ניתן לטעון כי חילופי מטבעות בתוך פלטפורמה, מבלי "שהונזלו" אינם אמורים לייצר חבות במס.
למשרדנו התמחות מיוחדת וניסיון רב בתחום הגילוי מרצון והסדרי מס בתחום הקריפטו, ונשמח לסייע במקרים המתאימים.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (עו"ד) חגי אלמקייס ולרו"ח (משפטן) אייל סנדו, ממשרדנו.

ביטוח לאומי - הלכת קיס - הטיפ למלצר או לאוצר? (או לביטוח הלאומי)

ביה"ד הארצי לעבודה (עב"ל 44405-10-15, ע"ע 28480-02-16) דן ביום 26.3.2018 ב-2 ערעורים בשאלת התשר המשולם למלצרים בענף המסעדנות, ובתוך כך קבע הלכה חדשה בתחולה מיום 1.1.2019 לפיה כספי התשר בענף המסעדנות צריכים להיחשב לעניין משפט העבודה ודיני הביטוח הלאומי כהכנסת המסעדה, וכל הכנסה של המלצר ועובדי שרשרת השירות מתשר צריכה להיחשב כהכנסת עבודה מאת המעסיק.
ביה"ד משנה למעשה הלכות ידועות (ספארי הולדינגס, אסתר כהן ועוד) לפיהן קיים מבחן הוולונטריות ואופן הרישום בספרי העסק.
ביה"ד משנה גם את הקביעה לפיה תיתכן אפשרות של הכנסת עבודה של עובד שאינה ממעסיקו.
ביה"ד קבע כי תשלומי התשר בענף המסעדנות צריכים להיחשב כהכנסת המסעדה, וכל הכנסה של מלצר ועובדי שרשרת השירות מתשר צריכה להיחשב כהכנסת עבודה ממעסיקו, גם אם שולם ישירות למלצר מרצון ולא עבר דרך הקופה, גם אם לא שולם באמצעי נפרד מזה שבאמצעותו שולמה הארוחה, ואף אם לא נרשם בספרי המסעדה.
נשיא ביה"ד פסק כי מוסד התשר, הרווח שנים רבות במציאות הישראלית, טרם הוסדר בחקיקה, חרף קריאות חוזרות ונשנות למחוקק לפעול להסדרתו. לשאלת התשר יש השלכות על משפט העבודה, הביטוח הלאומי ודיני המס, היא נוגעת לזכויותיהם של כ-200,000 עובדים בענף המסעדנות ואלפי בתי עסק בענף, ולכן אין מנוס בלתי אם לקבוע הלכה חדשה בנושא.

שימוש בכספי הטיפ בהתאם לביה"ד:
כברירת מחדל נקבע, כי בהעדר התניה מפורשת אחרת, המעסיק רשאי להשתמש בכספי התשר אך ורק לתשלום שכר עבודה לעובדי שרשרת השירות, אינו רשאי לשלם באמצעות כספי התשר תשלומי חובה, הפרשות לפנסיה או זכויות סוציאליות אחרות וחייב לכלול את התשר ברישומים שהוא חייב בהם לפי חוק הגנת השכר.
עוד נקבע במישור דיני העבודה כי התשר נכלל בגדר שכר עבודה מכוח הוראות חוק שכר מינימום וכספי התשר הם הכנסת עבודה גם לגבי הפרשות לפנסיה, לחישוב פיצויים ועוד.

תחולת ההלכה החדשה:
מאחר והסדר זה חל על תשלום דמי הביטוח הלאומי, שלגביהם נערכת התחשבנות שנתית בכל שנת מס, ועל מנת לתת למחוקק שהות להסדיר את הנושא בדרך אחרת, מורה ביה"ד כי ההסדר ייכנס לתוקפו ביום 1.1.2019, למעט ביחס ל-2 ההליכים שנדונו בפס"ד זה שלגביהם יחול ההסדר החדש באופן מיידי, בהתאם להלכות הנוהגות בשאלת תחולתו ותחילתו של שינוי הלכה.

תשלום דמי ביטוח וזכאות לגמלאות:

  • כמתחייב מפס"ד זה, החל מיום 1.1.2019 המעסיקים חייבים לשלם דמי ביטוח לאומי בעבור המלצר וכל שרשרת השירות, בהתאם לשכר שיכלול את התשר לפי חוק הביטוח הלאומי.

  • מלצרים שיהיו זכאים לגמלאות מחליפות שכר כגון: תגמולי מילואים, דמי לידה, גמלה לשמירת היריון, דמי פגיעה, דמי תאונה ודמי אבטלה, תשולם להם הגמלה בהתאם לשכר הכולל את התשר.

  • עובד שקרה לו אירוע המזכה בגמלה, והמעסיק לא דיווח על המשכורת במלואה או בחלקה, או שלא העביר למל"ל את כל דמי הביטוח, המל"ל רשאי לתבוע מהמעסיק את היוון הגמלאות ששילם ו/או ישלם לעובד עד סכום מירבי של כ-200 אלף ₪ לעובד, לפי סעיף 369 לחוק הביטוח הלאומי. למעסיק יש זכות ערעור לתקופה מוגבלת על החלטת המל"ל.

המלצות והשלכות:

  • בחינת הסכמי השכר – על מעסיקים לבחון את הסכמי השכר מול עובדיהם שכן במידה ולא ייקבע מפורשות אחרת בהסכם, על המעסיק לשלם את עלות המעסיק של דמי הביטוח הלאומי ושל תשלומי החובה הנוספים מעבר לתשר שהתקבל בפועל.

  • השלכות מע"מ ומס הכנסה – כאמור, ביה"ד חוזר מספר פעמים על הקביעה כי הוא משנה את ההלכה אך ורק ביחס להשלכות משפט העבודה והביטוח הלאומי.

    לפיכך אנו קוראים לרשות המיסים שלא לקפוץ על ההלכה החדשה, כמוצאת שלל רב, ולא להתחיל בחיובי מע"מ בגין רכיב התשר.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי כהן, ממשרדנו.

שותף, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

מומחה בתחום המיסוי הבינלאומי

שותף מייסד, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

שותף, מומחה בתחום המיסוי הבינלאומי

הרשמה לקבלת מבזקים
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה