מבזק מס מספר 764 - 

ביטוח לאומי  3.1.2019

תשלום "פדיון תקופת המתנה" רלוונטי רק לגבי מי שהוכר כ"תושב" - 3.1.2019

ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 2442-12-18), דחה ביום 11/12/2018 את תביעתו הדחופה לסעד זמני של קונסטנטין ז'ילקו (להלן: המבוטח) וקבע כי אינו תושב ישראל, ומשכך אינו זכאי לשירותים לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, זאת חרף מצבו הרפואי הקשה המצריך טיפולים רפואיים אינטנסיביים.

רקע חוקי

  • חוק ביטוח בריאות ממלכתי חל על תושבי ישראל בלבד. מי שאינו תושב ישראל אינו זכאי לקבל שירותים לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

  • התושבות לעניין חוק ביטוח בריאות נקבעת במוסד לביטוח לאומי.

  • סעיף 58 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי קובע כי "שנת היעדרות" היא תקופה של 12 חודשים רצופים שבמהלכם התגורר אדם 182 ימים מחוץ לישראל, כמפורט בסעיף.

  • מי שחדל להיות תושב ישראל וחזר להיות תושב, וכן תושב ישראל שפיגר בתשלומים במשך 12 חודשים בתוך שתי שנות היעדרות או יותר, לא יהיו זכאים לשירותי בריאות למשך תקופה של חודש כנגד כל שנת היעדרות (להלן: תקופת ההמתנה), ובלבד שתקופת ההמתנה לא תעלה על 6 חודשים.

  • ניתן לפדות את תקופת ההמתנה – בתשלום מיוחד. התשלום זהה לכל תקופת המתנה שהיא (בין אם היא של חודשיים או שישה חודשים). תשלום בסך 11,910 ₪ (נכון ל-1/1/2019) מאפשר לפדות את תקופת ההמתנה, בתנאי המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) בחן את מעמדו של המבוטח והכיר בו כתושב ישראל שמרכז חייו בישראל.

  • הזכאות לשירותי בריאות היא רק למי שהוכר כתושב ישראל במוסד לביטוח לאומי ותחל רק בתום תקופת ההמתנה, או לאחר שהמבוטח סיים לשלם את התשלום או התשלומים לפדיון תקופת ההמתנה.

תמצית עובדתית

  • בני הזוג ילידי אוקראינה נשואים והורים ל- 2 ילדים בני 17 ו-19, עלו לישראל באפריל 2014 ויצאו מהארץ לאחר מכן כדלקמן: האישה יצאה ביום 4/11/2014 ולא נכנסה עוד לישראל, והמבוטח יצא את הארץ ונכנס חזרה לישראל לימים בודדים מפעם בפעם בשנים 2014-2017 (התברר בדיעבד מעדות האישה כי הוא הגיע לארץ למטרת טיפולים רפואיים).

  • אשר לילדים: אחד הילדים עזב את הארץ ביום 29/4/2014 ולא חזר כלל. הבן הבכור עלה ביום 6/4/2014 ויצא כעבור כחודש, נכנס פעם אחת ב- 2015, ומאז אין מידע לגביו. הוא לא גויס לצה"ל ולא למד כאן.

  • המל"ל ביצע בדיקה של מעמד המשפחה ביום 25/1/2018 ושלל את התושבות של כלל המשפחה רטרואקטיבית מתאריך העלייה לארץ.

  • למרבה הצער, המבוטח חלה בלוקמיה במצב מתקדם ונזקק לטיפול רפואי דחוף. ביום 18/11/2018 הגיעו בני הזוג ארצה.

  • בקשת המבוטח להכיר בו כתושב ישראל משנת 2014 נדחתה מהטעם שלא הוכחה כוונתו לשוב ולהשתקע בארץ.

  • בין יתר נימוקי המל"ל לדחיית התושבות צוין כי לבני הזוג רכוש בחו"ל ובכלל זה דירה בחו"ל ורכב וזכויות פנסיה. כמו כן, המבוטח אף עבד בחו"ל ולא התפטר מעבודתו.

  • בני הזוג נכנסו לארץ ללא ילדיהם וללא מטען. הם אמנם הגישו למל"ל חוזה שכירות, אולם בפועל התגוררו אצל חברים, וכך התגוררו גם מיום עלייתם ארצה ב- 2014.

  • בשל מצבו הקשה ביקש בא כוחו של המבוטח לקבוע דיון דחוף וביקש מביה"ד למתן סעד זמני, אולם ביה"ד, לאחר שהונחו המסמכים לפניו, ולאחר בחינת הטיעונים, תוך הבנה למצוקה הקשה, דחה את הבקשה בהליך הזמני מהסיבה כי המשפחה בכללותה נתקה את הקשר עם המדינה.

דיון והחלטה

  • ביה"ד קובע כי מרכז חיי המבוטח ומשפחתו באוקראינה. בני המשפחה גרים שם, עובדים שם, המרכז הפיננסי שלהם שם והזיקות לישראל קלושות.

  • ביה"ד מדגיש כי גם כאשר המבוטח הגיע לארץ מאז שנת 2014, היה זה לשם טיפול רפואי במחלתו.

  • המבוטח שילם פדיון תקופת ההמתנה לשם קיצור תקופת ההמתנה לקבלת טיפול רפואי, אך בשל שלילת תושבותו, התשלום בגין פדיון תקופה ההמתנה – אינו רלוונטי.

לסיכום

  • ביה"ד קיבל את עמדת המל"ל בעניין שלילות התושבות של כלל בני המשפחה מיום עלייתם ארצה, והפנה את התיק להליך העיקרי להמשך דיון.

  • תשלום תקופת המתנה תקף רק ככל שהמל"ל הכיר במבוטח כתושב ישראל.

  • מבוטח ששילם תשלום מיוחד עבור פדיון תקופת המתנה ונקבע כי אינו תושב ישראל וכי אינו זכאי לשירותי בריאות, זכאי לבקש החזר תשלום פדיון תקופת ההמתנה ששילם.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה.

שותף, מייסד ומנהל, מומחה בתחום המיסוי הישראלי והבינלאומי

מומחית בתחום המיסוי הישראלי

שותף, מומחה בתחום המיסוי הבינלאומי

מומחה בתחום המיסוי הבינלאומי

הרשמה לקבלת מבזקים
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה