מבזק מס מספר 770 - 

מיסוי ישראלי  14.2.2019

הכנסות – הכנסות חצר הרב אבוחצירא – התחייבו במס - 14.2.2019

סוגיה ארוכת שנים בדבר אופן חיובן במס אם בכלל של תקבולים הניתנים ע"י קהל המאמינים לחצרות רבנים הובאה בפני כב' השופט מגן אלטוביה במספר ערעורים של משפחת אבוחצירא נ' פקיד שומה היחידה ארצית לשומה.
עמדתה של רשות המיסים בדבר אופן מיסוי תקבולים מסוג זה הובאה מפורטות במסגרת חוזר מס הכנסה 1/2016 – מיסוי שירותי דת.

עיקרי העובדות:
בין השנים 2003-2009 איתר פקיד השומה "תקבולים" שונים אשר הגיעו אל הרב ובני משפחתו הקרובים ולפיהם נקבעו שומות בצו הכנסות בסך של כ 13.5 מליון ₪ לפי הממצאים הבאים;
הפקדת כספים בחשבונות הבנק שלו ושל ילדיו, נכסי נדל"ן שנרשמו על שמו ועל שם בני משפחתו, נסיעות לחו"ל, רכבים וכיו"ב.

עמדת פקיד השומה:
מצוה גדולה לתמוך בנצר הבבא סאלי, נוהג מושרש בעם היהודי משך מאות בשנים הינו תמיכה בתלמידי חכמים המקדישים חייהם לקודש. יחד עם זאת, שימוש בקשרים והשפעתם על ציבור המאמינים, נעשה לצורך הפקת רווחים אישיים ויש לראות בתקבולים אלה כהכנסה ממשלח יד לפי סעיף 2(1) בין היתר מן הנימוקים הבאים:
מומחיות – סמכות רוחנית גבוהה בקרב ציבור המאמינים.
קשר אישי – הרב שימש חוט מקשר בין ציבור מאמינים לבין אנשי עסקים.
הרב פעל לשמר את היותו מנהיג על ידי עריכת הילולות, נסיעות לאירועים בחו"ל וקבלת קהל. ובכך שימר את המוניטין המיוחס לשם 'אבוחצירא' דבר שאפשר לו הפקת רווחים.
מחזוריות הנבת תקבולים באופן מחזורי ומתמשך מהמנגנון שתואר.
לשיטת המערער מדובר במתנות ותרומות ולא בפעילות עסקית אשר קיים לה מקור חיוב במסגרתו של סעיף 2 לפקודה ולפיכך אין לחייבה במס.
פסיקת ביהמ"ש
בית המשפט קובע:
"כשהמתת נעוץ בנוהג, אמונה או מנהג, ברצון לשמר את מעמדו של בעל תפקיד, את המוסד שהוא מסמל או מייצג, כאשר ניתן לזהות מנגנוני איסוף והפקת הכנסה, כאשר קיימת מחזוריות, ציפייה מצד המקבל להכנסות מסוג זה, כאשר מדובר בהיקפים ניכרים, כשהמתת חורג מהמקובל בנסיבות דומות אלמלא תפקידו, מעמדו או תוארו של מקבל המתנה, כל אילו יתמכו בראיית אותה התעשרות כחבה במס וכברת מקור."
לכן לא ניתן לומר כי פעילות המערער מגיעה כדי עסק, אמנם מתקיימים מחזוריות, תדירות והיקף כספי, אולם אין לייחֵס למערער "מומחיות" בְּשל היותו בעל סמכות רוחנית בקרב ציבור מאמיניו. "מומחיותו" היא תוארו ומעמדו, להם הוא מקדיש את מירב זמנו ולכן מדובר במשלח-יד.
יחד עם זאת ברור לבית המשפט כי לא כל התקבולים הינם לצרכיו האישיים של הרב ואין מחלוקת כי חלק מהתקבולים המגיעים לידי הרב מועברים לנזקקים או לצרכי לימוד תורה ותמיכה בגופי ומוסדות דת.
לפיכך נקבע כי הכספים "מעורבים" ויש לסַווגם כדלקמן:
א. כספים שלגביהם שימש המערער כ"צינור" כדי להעבירם כתמיכה בפעילות התורנית לעמותות ונזקקים ("כספי תמיכה") – מקום שהוצגו ראיות לכאורה בדבר העברות כספים, אין להביאם בהכנסות המערער ויש לראותם שהוחזקו בידו עבוּר אחרים, הנזקקים, תלמידי הישיבות וכו'.
ב. כספים שהם בגדר מתנה סבירה בנסיבות האירוע במקרים "רגילים" גם הם לא יחשבו כהכנסה.
ג. כספים שקיבל המערער לטובת ביתו ובני משפחתו- ייחשבו כהכנסה בידיו.

התחשבות ראייתית ב"שיטות הרישום" ע"פ תפיסת העולם הרוחנית:
בית המשפט נוקט בגישה כלכלית ופרקטית לפיה – מסורת דורות ואמונה אשר אינן הצריכו רישום ומעקב חשבונאי רישומי הינה עובדה שיש להתחשב בה!!! ואין לשפוט לחומרה התנהלות זו, הגם שאין לקבל במדינה מתוקנת ניהול כספים של מיליוני שקלים בלא עמידה בכללי ניהול ספרים ורישום מסודר.
לפיכך מפריד בי"מ בין עבר לעתיד ודורש "ראשית ראיה" או "ראיה לכאורה" על מנת להשתכנע כי אכן מדובר בכספים שיועדו לתמיכה בנזקקים ולא לצרכים אישיים.

טוב תעשה רשות המיסים בכלל הנישומים אם תפריד בין עבר לעתיד בדבר הראיות הנדרשות במציאות בהן לא בוצעו הרישומים באופן שיאפשר מצג ראייתי ברור ויסתפקו אפילו "בראשית ראיה".
לדוגמא בהליכי גילוי מרצון על חשבונות ותיקים בחו"ל שעה ש"המסורת" והמציאות לא מאפשרות מעקב ברור אחר מקור ההון, די לה לרשות המיסים שתסתפק "בראשית ראיה".

לפרטים נוספים ניתן לרו"ח (משפטנית) ענבל שני ולרו"ח (משפטן) ישי כהן, ממשרדנו.

שותף, מייסד ומנהל, מומחה בתחום המיסוי הישראלי והבינלאומי

שותף, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

שותף מייסד, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

סניף חיפה והצפון - מחלקת מיסוי ישראלי

הרשמה לקבלת מבזקים
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה