מבזק מס מספר 771 - 

מיסוי בינלאומי  21.2.2019

הדרך אל הפטור ממכירת ניירות ערך סחירים בידי תושב חוץ - 21.2.2019

לפני מספר ימים פרסמה רשות המסים טופס חדש מספר 1212, וכותרתו "דיווח שנתי לחבר בני אדם תושב חוץ שבידיו רווח הון פטור ממכירת ניירות ערך הנסחרים בבורסה בישראל". באורח פלא, הטופס הוסר יום לאחר מכן ונכון למועד זה, אינו מצוי באתר הרשות.
לכאורה, עניין שבפרוצדורה. ואולם, עצם הפצתו (שאולי תחזור בשנית) ותוכנו מעלים מספר שאלות.

המסגרת החוקית
סעיף 97(ב2) לפקודה פוטר כל תושב חוץ ממס רווחי הון ממכירת ניירות ערך הנסחרים בבורסה בישראל (למעט רווח המיוחס למפעל הקבע שלו בישראל).
סעיף 68א לפקודה, שולל הטבות מס או פטור לחברה תושבת חוץ אם 25% או יותר מאמצעי השליטה בה מוחזקים בידי תושב ישראל. יחד עם זאת, במקרה כאמור ייתכן פטור המגיע לחברה הזרה מכוח הוראותיה של אמנת המס הרלוונטית.
סעיף 131(א)(5) לפקודה מחייב בהגשת דוח חברה תושבת חוץ שיש לה הכנסה בישראל, לעומת הוראה מקבילה לגבי יחיד תושב חוץ, המחויב בהגשת דוח רק אם יש לו הכנסה חייבת.
תקנה 5 לתקנות "פטור מהגשת דוח" פוטרת תושב חוץ מהגשת דוח בתנאים מסוימים, אך אינה כוללת פטור על רווחי הון, גם אם אלו פטורים ממס.
לאור האמור, תיאורטית – חברה תושבת חוץ שנצמחו לה רווחי הון ממכירת ניירות ערך סחירים בישראל, גם שאלו פטורים ממס, חייבת להגיש דוח שנתי.
החובה התיאורטית האמורה קיימת גם לגבי חשבון השקעות המנוהל במדינת המושב של החברה הזרה על ידי ברוקר מקומי.
יחד עם זאת, למיטב ידיעתנו, הפרקטיקה הנוהגת הייתה כי חברות זרות כאמור פשוט לא היו נוהגות להגיש דוחות בישראל אם כל הכנסותיהן פטורות כאמור, וראוי היה דווקא לתקן את תקנה 5 כך שתאפשר פטור ברור למשקיעים הזרים, במקום להסדיר את פרוצדורת הגשת הדוחות.

השינוי
לכאורה, פרסום טופס המהווה דוח מקוצר לדיווח על הכנסות פטורות, במקום דוח שנתי מלא שלכאורה ממילא חייבים בהגשתו, מהווה הקלה 'מבורכת' לציבור המשקיעים. ואולם, בהתייחס לפרקטיקה הנוהגת עד היום, פרסום הטופס מהווה קריאה לחברות הזרות המשקיעות בישראל להתחיל להגיש דוחות (אם כי במסגרת אותו טופס מקוצר).
הטופס אינו מוגש לפקיד השומה אלא למחלקת שוק ההון שבחטיבה המקצועית, וכולל את פרטיה של החברה הזרה, פרטי החשבונות הכוללים את תיקי ניירות הערך, והצהרות מסוימות בחתימתו של התאגיד הזר.

ההצהרות
החברה הזרה נדרשת להצהיר, בין היתר, כי:
– היא תושבת חוץ עפ"י ההגדרה בסעיף 1 לפקודה, הכוללת כאמור היעדרו של מנגנון שליטה וניהול על עסקי החברה מישראל:
– אין לה נוכחות קבועה בישראל (ללא הגדרה ברורה מהי נוכחות קבועה);
אין בה החזקה – במישרין או בעקיפין – של ישראלים בשיעור של 25% או יותר. למעשה נדרשת החברה להצהיר שסעיף 68א לפקודה לא חל בעניינה, אולם לצורך כך עליה לברר מי הם בעלי המניות הסופיים ואין הדבר פשוט במקרים מסוימים;
ההכנסות הפטורות מדווחות במדינת המושב של התאגיד הזר !! למעשה מיישמת רשות המסים בישראל את הנחיות בנק ישראל למוסדות הבנקאיים בישראל, הנדרשים על פי אותן הנחיות לברר שתושב חוץ המחזיק בחשבון באותו בנק, מציית לחוקי המס במדינת מושבו.
בהקשר זה נציין – כי אין השלכה מיסויית בישראל להיעדר דיווח בחו"ל (ולפעמים כלל לא נדרש דיווח בחו"ל על פי דיני המס באותה מדינה), כלומר- אותה חברה זרה עדיין תהיה זכאית לפטור מכוח הוראות הפקודה!! ונשאלת השאלה מדוע נדרשת ההצהרה האמורה? האם לצורך העברת המידע באופן יזום למדינה האחרת? הרי אין הדבר נדרש לאור קיומו של מנגנון העברת מידע אוטומטי בדבר חשבונות בנק בין מדינות (CRS).
תוכן ההצהרות, והעובדה שמדובר בטופס שרשום בשפה העברית בלבד – בניגוד לטפסים אחרים המיועדים לתושבים זרים והכתובים (גם) באנגלית – עשויים לרמז על כך שרשות המסים מנסה לאתר חברות זרות המוחזקות על ידי ישראליים בעקיפין משיקולים של התחמקות ממס.
אם זו אכן הכוונה, ניתן היה להורות למוסד הבנקאי בישראל המנהל את חשבון ההשקעות של החברה הזרה להחתים אותה על הצהרות כאמור (למיטב ידיעתנו, ממילא תושבי חוץ נדרשים לחתימה על הצהרות מסוימות דומות לבנק), ולדווח לרשות המסים על אותם מקרים שהוגדרו כבני דיווח, במקום להטיל הכבדה פרוצדוראלית על כלל המשקיעים הזרים, ואפשר שחלק מאותם משקיעים פשוט יבחר לא להשקיע בניירות ערך הנסחרים בישראל על מנת לא להיכנס לרשת המדווחים לרשות מס הישראלית שלא לצורך, וכך ייצא שכרנו בהפסדנו.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) אייל סנדו ולשאר חברי הצוות הבינלאומי, ממשרדנו.

שותף, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

שותף, מנהל סניף חיפה והצפון, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

שותף מייסד, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

שותף, מייסד ומנהל, מומחה בתחום המיסוי הישראלי והבינלאומי

הרשמה לקבלת מבזקים
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה