מבזק מס מספר 779 - 

ביטוח לאומי  17.4.2019

עקרת בית אינה זכאית לקצבת נכות כללית לראשונה, לאחר גיל הפרישה - 17.4.2019

ביה"ד הארצי לעבודה (עב"ל 25527-10-15,561076-12-16,25113-02-15) דחה ביום 10/3/2019 שלושה ערעורים, שעניינם היעדר זכאות לנשים המוגדרות במוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) כ"עקרות בית" לקבל קצבת נכות כללית, בתביעה שהוגשה לראשונה לאחר גיל הפרישה.
עם זאת, ביה"ד קבע כי המצב החוקי הקיים מעורר אי נוחות נוכח פגיעה לכאורה בעקרון השוויון, ולפיכך מצדיק בחינה מחודשת של החוק.

רקע חוקי
מבוטח בביטוח נכות כללית
תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל פרישה (גיל הפרישה בחודש אפריל 2019 לנשים – 62 ולגברים 67)
עקרת בית
עקרת בית היא אישה נשואה, לרבות ידועה בציבור ולמעט עגונה כמוגדר בחוק, שבן זוגה מבוטח בביטוח אזרח ותיק, (זקנה) והיא אינה עובדת שכירה ואינה עובדת עצמאית לפי ההגדרות בחוק הביטוח הלאומי.
עקרת בית כאמור, שלא צברה תקופת אכשרה לזכאות לקצבת אזרח ותיק, תקבל את הקצבה בגיל הזכאות (גיל שבו אין מבחן הכנסות לקצבת אזרח ותיק והוא עולה בהדרגה לנשים ויגיע לגיל 70 לילידות מאי 1950 ואילך).

נשים הזכאיות לקבל קצבת אזרח ותיק בגיל פרישה

  • צברו תקופת אכשרה כפוף למבחן הכנסות.

  • קבלו קצבת נכות כללית בסמוך לפני גיל פרישה.

  • גרושות, אלמנות, עגונות מי שהבעל אינו מבוטח ועולות חדשות שאינן נשואות שעלו מעל גיל פרישה, כפוף למבחן הכנסות.

רקע עובדתי
מדובר בשלושה מקרים, בעלי סוגיה זהה: היעדר זכאות לנשים, המוגדרות במל"ל כ"עקרות-בית", לקצבת נכות כללית לאחר גיל הפרישה שנקבע עבורן, תוך יצירת פער זמן בין תום זכאותן הפוטנציאלי לקצבת נכות כללית לבין מועד זכאותן לקצבת אזרח ותיק. שלושת המקרים נדחו ע"י ביה"ד האזורי לעבודה, וערעוריהן לביה"ד הארצי נדונו במאוחד.
המערערים הינם 2 עקרות בית שחלו לאחר שהגיעו לגיל פרישה ובעלה של עקרת-בית שנפטרה (גם היא חלתה לאחר גיל פרישה).
בכל המקרים אירע אירוע נכות לאחר גיל הפרישה והבקשה לקבל קצבת נכות כללית נדחתה בשל הגשת התביעה לאחר גיל פרישה.

עיקר טענות הצדדים
המערערים טענו כי קצבת נכות כללית נועדה להיות תחליף שכר בשנות ההשתכרות המקובלות ולכן לכאורה הזכאות פוקעת עם הגיע המבוטחים לגיל הפרישה, בעוד שקצבת אזרח ותיק נועדה לאפשר למבוטחים להמשיך ולהתקיים בכבוד, גם לאחר שמפסיקים לעבוד. כך או אחרת לא יתכן כי יהיה חוסר רצף ביניהן, ועל כן יש לאפשר להן לקבל קצבת נכות כללית, עד מועד תחילת קבלת קצבת אזרח ותיק.
טענה נוספת היא שאין להפלותן מקבוצה אחרת נשים לגביהן החוק מאפשר לקבל קצבת אזרח ותיק מוקדם יותר מגיל הזכאות. זאת, בנגוד לעקרון השוויון ולחוק יסוד כבוד האדם וחרותו ותוך פגיעה בזכותן לקיום בכבוד.
לטענת המל"ל, אין זה נכון כי עקרות בית נותרות ללא כיסוי ביטוחי בתקופת הפער שבין הקצבאות, שכן הן זכאיות לגמלת הבטחת הכנסה בתנאי החוק, לגמלת סיעוד, ובנוסף – בני זוגן מקבלים עבורן תוספות לקצבת אזרח ותיק, עד למועד בו תהיינה זכאיות בעד עצמן.

דיון והחלטה

  • לדעת ביה"ד, המחוקק מבחין בין גיל זכאות לקבלת קצבת אזרח ותיק באופן אחיד וללא התניות, לבין קבלתה בגיל פרישה (62-70 לנשים, 67-70 לגברים באפריל 2019) המאפשרת זכאות כאמור רק בהתקיים תנאים מסוימים, כמו צבירת תקופת אכשרה ומבחני הכנסה.

  • גם אישה המוגדרת כ "עקרת בית" זכאית לקצבת אזרח ותיק, אך כל עוד אין לה תקופת אכשרה (אלא אם קבלה קצבת נכות כללית בתכוף להגיעה לגיל הפרישה), תהא זכאית לה רק בגיל הזכאות (ראה מבזק 753 מיום 18/10/2018).

  • עוד נקבע כי המחוקק בחר במכוון שלא לאפשר לעקרות בית לקבל קצבת אזרח ותיק בגיל המותנה, אלא אם צברה תקופת אכשרה טרם היותה "עקרת בית" זאת, משיקולים תקציביים, בהתחשב ש"עקרת בית" אינה משלמת דמי ביטוח.

  • ביה"ד מגיע להחלטה כי בדין נדחו תביעות המערערים משום שלא עמדו באף אחד מהקריטריונים המקנים זכאות לקצבת אזרח ותיק בגיל הפרישה. הובהר להן ע"י המל"ל כי זכאותן לקצבת אזרח ותיק תתחיל בגיל המוחלט (במקרה דנן- 68 שנים ו- 8 חודשים וגיל 70).

  • ביה"ד הוסיף וציין כי "עקרת-בית" מבוטחת בביטוח נכות רק עד גיל הפרישה, משכך נדחו תביעות המערערות לקצבת נכות כללית משהוגשו לראשונה לאחר שעברו את גיל הפרישה.

  • הערעור המאוחד נדחה.

  • ההגדרה של "גיל פרישה" אינה שונה למי שהיא "עקרת בית" ולכן אין הצדקה לקבוע כי רק ל"עקרת-בית" זכאות לקצבת נכות כללית עד גיל מבוגר יותר.

ביה"ד הארצי מציין כי נתבקש לדון בפרשנות החוק וההוראות (ולא מצא דרך לפרשם כרצון המערערים), אך לא בבטלותו או אי חוקיותו של החוק, ולכן לא עשה זאת.

עם זאת, ביה"ד סבור כי השלכות הסיווג כ"עקרת בית" בחוק ובתקנות, ומשהללו פטורות מדמי ביטוח, אך ביטוחן נפגם כאמור, ומאידך אין מתאפשר להן לשלם דמי ביטוח בעד עצמן, וזאת תוך יצירת אפליה עקב מינן (אישה) ומצבן המשפחתי (נשואה) שילוב היוצר את המונח "עקרת בית", מול גברים אחרים או נשים רווקות וכד'.
כל הללו יוצרים אי נוחות ובמיוחד לאחר חקיקת חוק היסוד כבוד האדם וחרותו, ולכן ממליץ ביה"ד הארצי למחוקק לבדוק את ההסדר החוקי בחינה מעמיקה ויסודית.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה.

שותף מייסד, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

מומחה בתחום המיסוי הבינלאומי

שותף, מייסד ומנהל, מומחה בתחום המיסוי הישראלי והבינלאומי

שותף, מומחה בתחום המיסוי הבינלאומי

הרשמה לקבלת מבזקים
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה