מבזק מס מספר 782 - 15.5.2019

מיסוי ישראלי - מקרא למפת "חוק עידוד השקעות הון" - הטבות וחידודים

הטבות
חוק עידוד השקעות הון נועד להיות מנוע צמיחה במשק הישראלי של חברות תעשייתיות, יצרניות וטכנולוגיות וליצור מקומות עבודה.
מטרות אלו באות לידי ביטוי הלכה למעשה באמצעות הטבות מפליגות בשיעורי מס החברות ומס על דיבידנד. (גם מתן פחת מואץ, ומענקים על ידי הרשות להשקעות לחברות העומדות בתנאי החוק הפועלות באזור פיתוח א').
המסלולים העיקריים בחוק הינם כיום מפעל מועדף ומפעל טכנולוגי מועדף(*).
מס החברות המוטב בגין מסלולים אלו הינו 16% / 12% בהתאמה ו 7.5% לשני המסלולים כאשר המפעל באזור פיתוח א'.
(*) קיימים גם מסלולים של מפעל מועדף מיוחד ומפעל טכנולוגי מועדף מיוחד עם הטבות נוספות בשיעור מס החברות – מדובר על חברות עם מחזורי ענק.
שיעור המס המוטב על דיבידנד הינו 20%, ובמפעל טכנולוגי שיעור המס על דיבידנד לתושב חוץ יהיה 4%.

חידודים
1. תנאי סף לקבלת הטבות המס – רף מכירות מינימלי של 25% לטריטוריית מכס המונה לפחות 14 מיליון תושבים (לא כולל ישראל+ הרשות הפלסטינאית), כלומר יצוא.
מהו יצואן עקיף?
החוק מאפשר לקבלן משנה, של חברה הכפופה להוראות החוק שהיא היצואן הישיר, ליהנות מהטבות המס שבחוק.
יצואן עקיף הפועל באזור פיתוח א' אינו נדרש למחזור מכירות מינימאלי, ונדרש לרף ייצוא בעקיפין של 25%.
יצואן עקיף הפועל באזור אחר, נדרש לרף מחזור מינימאלי של 15 מליון ₪, ולשיעור ייצוא עקיף של 50%.
כמו כן, החל מ-2017 הקל המחוקק דרישותיו והסמיך את נושא המשרה בחברה ואת רו"ח המבקר של החברה שהיא היצואן הישיר ליתן אישור לכך שמדובר ביצואן עקיף.
2. מפעל טכנולוגי מועדף – מהי הכנסה טכנולוגית?
הכנסה שנובעת מנכס לא מוחשי מוטב שבבעלות המפעל, זוהי הגדרה רחבה הכוללת:
הכנסות מפטנט רשום, תוכנת מחשב, זכות שימוש, שרות מבוסס תוכנה, זכות מטפחים של זני צמחים, מוצר נלווה ו/או שירות נלווה, שירותי מו"פ (מתחת ל 15% מהכנסות המפעל).
דוגמאות מחוזר מס הכנסה 9/2017: שרותי פרסום מבוססי תוכנה, שירותים לאחסון ושיתוף מידע, שירותים מבוססי ענן, בניית אתרים, פיננסים ועוד.

לסיום וליישום
חברות המקיימות את התנאים זכאיות להגיש דוח מס לפי החוק לרבות הנספחים הרלוונטיים לעמידה בתנאי החוק.
לרוב, לא כל התנאים מתקיימים ו/או תנאי כזה או אחר מתקיים בחלקו וקיים ספק האם החברה אכן זכאית לקבלת ההטבות, למשל כאשר מתבצע ייצור בחו"ל עלולה להישלל הטבה באופן יחסי. במקרים אלה מומלץ לפנות לקבלת החלטת מיסוי מקדמית (רולינג) מרשות המיסים, אשר מעניקה וודאות לתחולת הטבות המס על החברה ובעלי מניותיה, ולחילופין נטילת חוות דעת.
אנו ממליצים לחברות טכנולוגיה וחברות תעשייתיות -יצרניות, עם ייצוא משמעותי, ישיר או עקיף, לבחון זכאותן להטבות המס עפ"י החוק.
למשרדנו ניסיון רב בליווי ויעוץ מקצועי לחברות כאמור לרבות בבקשות לקבלת החלטות מיסוי ממחלקת חוקי עידוד שברשות המיסים.
במבזק הבא נתייחס להיבטים וחידודים נוספים בחוק עידוד.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטנית) ענבל שני, ממשרדנו.

מיסוי בינלאומי - הדוגמנית והשחקן, ואיפה ה"תושבות" ?

לאחרונה הותר לפרסום פסק הדין בבית המשפט המחוזי בעניינה של בר רפאלי (ע"מ 6418-02-16) (להלן – רפאלי). פסק הדין מתמקד בעיקרו בשאלת תושבתה של רפאלי בשנות המס 2009-2010. פס"ד אף עוסק בעניין כוחו של הסכם שומות שנחתם בשנים שלפני שנות המס שבערעור והנחות "סלב" שקיבלה רפאלי.

רקע כללי
בר רפאלי בעלת קריירת דוגמנות בינלאומית. בכל הנוגע להכנסותיה מעבודות דוגמנות נערכה הפרדה בין הכנסותיה בישראל ובין הכנסותיה בחוץ לארץ. ההכנסות בארץ דווחו בחברה תושבת ישראל שהייתה בבעלותה עד שמניותיה הועברו לאמה, ומרבית הכנסותיה מחוץ לישראל דווחו בחברה קפריסאית תושבת חוץ שבבעלותה. לטענת רפאלי היא הפסיקה להיות תושבת ישראל לכל המאוחר בשנת 2006 ושבה לישראל לאחר שבע שנים, בתום שנת 2012. במהלך השנים ששהתה מחוץ לישראל הייתה לה מערכת יחסים זוגית עם לאונרדו דה קפריו, תושב חוץ (להלן – לאונרדו או בן זוגה). בשנים 2009 ו – 2010 הן שנות המס שבערעור, שהתה המערערת בישראל 185 ו – 131 ימים בהתאמה. בשנים אלה הצהירה רפאלי על הכנסותיה בארה"ב כתושבת חוץ שם כשהיא מדווחת על הכנסותיה בארה"ב בלבד ומצהירה שם שהיא תושבת ישראל.

נטל שכנוע ומבחן ימי השהיה
ראשית, מציין בית בית המשפט את הכלל הרגיל בערעורי מס לפיו נטל הראייה מוטל על כתפי הנישום קל וחומר, כאשר על הפרק עניין תושבותו של נישום שהמידע הרב אודות נסיבותיו האישיות מצויות אצלו. כלומר, גם אם חזקת התושבות לפי מבחן הימים מתקיימת או לא, הנטל לשכנע כי לא מדובר בתושב ישראל מוטל על הנישום. יחד עם זאת, במידה וחזקת הימים מתקיימת (לפחות 183 ימי שיהיה בישראל בשנת המס או אם שהה 30 יום לפחות ו – 425 יום בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה), מדובר בנטל מוגבר, ואם אינה מתקיימת, מדובר בנטל רגיל. לצורך בדיקת עוצמת הנטל כאמור לעיל קובע בית המשפט כי מבחן הימים הוא כלל חיתוך מתמטי וזאת גם על חודו של יום. עם זאת, מדובר בחזקה חיובית חד כיוונית, קרי בשנת 2010 לפי מבחן הימים רפאלי אינה נחשבת לתושבת ישראל הואיל וצברה "רק" 424 !! ימי שהייה בישראל במבחן המצטבר (שנים 2008-2010) אך מאידך לא תקום לה חזקה לפיה היא תושבת חוץ.
שנית, מציין בית המשפט בעניין עוצמת הנטל בניתוק תושבות, כי כאשר נישום הוא אזרח ישראלי, תושב ישראל שלטענתו עזב את ישראל לתקופה מסוימת, נטל השכנוע המוטל עליו כבד יותר ואף גדל בהיעדר תושבות במדינה אחרת. (אם אינו תושב לצרכי מס של מדינה אחרת כלשהי).

ימי שיהיה בישראל כמבחן עצמאי
ימי השהיה בישראל כמותם לרבות ממוצע לשנה לאורך שנות הניתוק, רציפות ימי השהייה, תדירותם וכן השוואתם לימי שהייה ביעדים שמחוץ לישראל משמשים כמדד עצמאי המסייע לקביעת מרכז חייו של הנישום. כלומר, המדד הכמותי ואופיו הוא זיקה למדד המהותי (מבחן מרכז החיים). בית המשפט מרחיב בעניין זה וקובע שיש להביא בחשבון כי אם מספר הימים בישראל עולה או אינו נופל משמעותית ממספר הימים שהוא שוהה במדינה אחרת, תהיה הנטייה לראות בו "תושב ישראל" גם אם המבחן הכמותי לא חל לגביו (בשנת 2010 שהתה רפאלי 131 יום בישראל ו – 140 יום בארה"ב ובממוצע שהתה 146 יום בשנה בישראל משנת 2006 ועד שנת 2012). דהיינו בשנת 2009 חזקה שרפאלי היא תושבת ישראל (שהתה 185 יום בישראל) ובשנת 2010 אמנם החזקה הכמותית לא מתקיימת (131 ימים בישראל ובמצטבר 424 ימים) אך כאמור בניתוח ימי השהיה והשוואתם למדינות אחרות קיימת אינדיקציה לכך כי מרכז חייה בישראל גם בשנה זו.

המבחן המהותי – מכלול הקשרים המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים
להלן בקצרה מספר תובנות בנושא התושבות העולים מפס"ד:
1. ז"בית קבע" – מצד אחד קובע בית המשפט כי אין להסתפק בבדיקתו בנפרד של כל מקום מגורים בו שוהה הנישום. כלומר, יש לבדוק האם מדובר במקום מגורים עיקרי וזאת ביחס למקומות מגורים נוספים אפשריים. מנגד, קובע, כי יתכן שלנישום יהיה יותר מבית אחד שייחשב כ"בית קבע". כל אימת שביקשה רפאלי לשהות בבית הוריה או בדירה השכורה במגדלי YOO, הדירות עמדו לרשותה והיא אף ניצלה בפועל אפשרות זו. זאת ועוד, הדירות בישראל הותאמו ויועדו לרפאלי. לעומת זאת, הדגיש בית המשפט את חוסר הראיות והתימוכין לגבי אופי הדירה בארה"ב של ליאונרדו בה שהתה רפאלי. לאור זאת, נקבע, כי לרפאלי בית קבע בישראל גם אם התגוררו בדירות אנשים נוספים.
2. קשרים משפחתיים וחברתיים – ב"מאזן" שבין משפחתה של רפאלי בישראל הוריה, אחיה, חברותיה וחבריה הנטועים בישראל אל מול מערכת היחסים הזוגית עם לאונרדו, הכריע בית המשפט כי מרכז חייה נותר בישראל וזאת גם בשל אי מתן עדות של בן זוגה וכן חוסר ראיות.
3. השקעות ונכסים – רפאלי רכשה לטענתה דירה להשקעה בישראל. בית המשפט קבע גם אם מדובר בדירה להשקעה כל עוד אין נכס נדל"ן אחר המצוי בבעלותה בחו"ל גם בנכס זה בישראל יש כדי ללמד על זיקתה הכלכלית של המערערת לישראל.
4. זיקות נוספות לישראל – קבלת שרותי קופ"ח בישראל, שימוש בכרטיסי אשראי בישראל, ופעילויות במוסדות שונים בישראל מחזקים ומצביעים לגישת בית המשפט על זיקה לישראל.
5. היעדר תושבות והאפשרות להיות אדם "חסר תושבות" – נושא זה הוצף גם בפסק זה, וכלל שני היבטים. ההיבט הראשון, רפאלי לא הציגה מדינה אחרת שבה היא תושבת מס חרף העובדה שטענה לזיקות במדינה זו. בעניין זה, אף לא הביאה חוות דעת של מומחה חוץ שתסביר מדוע לא דיווחה על הכנסותיה מחוץ למדינה בה היא טוענת שהייתה תושבת. ההיבט השני, האם אפשר להיות חסר תושבות לאור הנסיעות הרבות כסוג של "לחיות על יאכטה"? במקרה הנדון, המקצוע של רפאלי יכול להתאים למצב חריג זה, אך בית המשפט קובע שהיאכטה תעגון בנמל הבית שמצוי במקרה של רפאלי במדינת ישראל ולא במקום אחר.

לסיכום מבזק זה, ובשונה מהעולה מקביעת ביהמ"ש לדעתנו יש וראוי לבחון את נושא התושבות במנותק מ"עברו הישראלי של הנישום" ועניין העדר תושבות מהווה המשך מגמה שקיבלה ביטוי גם בפסיקות אחרות, בפרט בעניין פלוני (ראה מבזקנו מספר 682).

במבזקים הבאים, ננסה לדון בהיבטים ונושאים נוספים העולים מפס"ד זה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אייל כרמי ולשאר חברי המחלקה למיסוי בינלאומי, ממשרדנו.

ביטוח לאומי - נכים בעלי דרגת אי כושר מלאה - פטורים מדמי ביטוח

החל מינואר 2019 המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) שולח למבוטחים, שמשתלמת להם קצבת נכות כללית מלאה לשנה לפחות או לצמיתות, ויש להם הכנסות משכר או מפנסיה מוקדמת, אשור למעסיק או למשלם הפנסיה, כדי ליהנות מהפטור מדמי הביטוח הלאומי (להלן: דמי הביטוח) המגיע להם.

רקע חוקי

  • נכות כללית – נכות שאינה פגיעה מעבודה.

  • נכה שמקבל קצבת נכות כללית מלאה (בדרגת אי כושר של 75% לפחות) למשך שנה רצופה לפחות או לצמיתות פטור מתשלום מדמי ביטוח על כל הכנסותיו, ומשלם רק דמי ביטוח בריאות. נכה כאמור שקצבתו הופסקה בשל הכנסות גבוהות מעבודה או ממשלח יד, ימשיך להיות פטור מדמי הביטוח למשך 36 חודשים נוספים, כמפורט בחוק.

  • הזכאות לקבלת גמלת נכות כללית, תתחיל לאחר תקופת המתנה של 30 או 90 יום, בהתאם לתנאים שבחוק.

  • מי שנקבעה לו זכאות לקצבת נכות (דרגת אי כושר של 75% לפחות) לתקופה כוללת המגיעה לכדי 12 חודש לפחות, יהא המבוטח פטור מדמי ביטוח לגבי החודשים בהם שולמה לו הגמלה בפועל, ויהא חייב בדמי ביטוח על תקופת ההמתנה.

מצב קודם
עד שנת 2018, שכירים או מקבלי פנסיה מוקדמת שהיו זכאים לפטור מדמי ביטוח לאומי בגין זכאותם לקצבת נכות כללית כאמור, פנו למוסד לביטוח לאומי כדי לקבל אישור למעסיק או למשלם הפנסיה.

מצב נוכחי, החל מינואר 2019
החל מינואר 2019 המל"ל מפיק אישורים למקבלי גמלת נכות כללית הזכאים לפטור, באופן אוטומטי, בתהליך המפורט להלן:
א. המערכת מאתרת עובדים שכירים ומקבלי פנסיה מוקדמת המקבלים קצבת נכות כללית לפטורים בשל כך מדמי ביטוח, ומנפיקה אישור לתקופת הזכאות לפטור בשנה השוטפת.
האישור נשלח למבוטח לצורך העברתו למעסיק או למשלם הפנסיה.
ב. באישור למעסיק מפורט כי המבוטח פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי וחייב בדמי ביטוח בריאות. על המעסיק עצמו חלה חובת תשלום דמי ביטוח לאומי לענפים של נפגעי עבודה וזכויות עובדים בפשיטות רגל ופירוק תאגיד (2.12% בשיעור המלא בשנת 2019).

  • האישור מופנה למעסיק הנוכחי כפי שידוע למל"ל. לכן מי שמגיע לו פטור מדמי ביטוח כאמור, ועבר מקום עבודה, פונה למל"ל להפקת אישור לפטור המופנה למעסיקו החדש.

  • אם חל שינוי בזכאות והמבוטח חייב בתשלום דמי הביטוח, המערכת תפיק הודעה חדשה למעסיק עם התקופות הפטורות והתקופות החייבות.

ג. באישור למשלם הפנסיה מפורט כי המבוטח פטור מתשלום דמי ביטוח וגם מדמי ביטוח בריאות.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה.

שותף, מנהל סניף חיפה והצפון, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

מומחית בתחום המיסוי הישראלי

שותף, מייסד ומנהל, מומחה בתחום המיסוי הישראלי והבינלאומי

שותף מייסד, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

הרשמה לקבלת מבזקים
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה