מבזק מס מספר 783 - 22.5.2019

מיסוי ישראלי - מע"מ - שרות לתושב חוץ, באתר שיווק קניות אינטרנטי, חייב במע"מ בשיעור מלא

רשות המיסים פרסמה בימים אלו החלטת מיסוי מס' 4429/19, שאינה בהסכם, שעניינה החבות במס ערך מוסף בגין שירות לתושב חוץ בדרך של ניהול ותפעול אתר אינטרנט המפרסם מוצרים של ספקי חוץ בחו"ל, ומאפשר הפניה לרכישתם באתרי הספקים בחו"ל. החלטת המיסוי קובעת כי על ההכנסות ממתן שירותים אלו יחול מע"מ בשיעור מלא.
המדובר בחברה תושבת ישראל, העוסקת בין היתר בשרותי שיווק ותיווך באמצעות הפעלת אתר אינטרנט בעברית, המיועד לצרכנים ישראליים, זאת עבור חברות זרות (להלן – "החברות המפעילות"), המספקות שירותי שיווק לחברות קמעונאיות זרות (להלן- "הספקים"), המוכרות מוצרים שונים.
האתר מופנה ללקוחות ישראלים, כולל מנוע חיפוש, ומנגיש ללקוחות הישראלים תכנים בעברית בקשר לטובין מהחנויות המקוונות של הספקים (תמונות המוצר, מחיר, מדיניות החזרות, משלוח וכו').
ניהול האתר, לרבות התכנים המוצגים בו, התפעול, שירותי התמיכה ומתן העדכונים מצויים כולם באחריותה של החברה.
לקוח ישראלי המבקש לרכוש פריט טובין, מקליק על לינק באתר ומועבר לאתר המכירות של הספק הרלבנטי. מנקודה זו, כל המשך הפעולות נעשה באתר ספקי החוץ וישירות בין הלקוח הסופי לספק. הסכמי שימוש ועסקאות לרכישת הטובין נעשות ישירות באתרי הספקים השונים בין הספקים ללקוחות הישראלים. הטובין אינם בבעלות החברה בשום שלב.
בתמורה לשירותים הניתנים על ידה, החברה מקבלת מהחברות המפעילות עמלה הנגזרת מסכומי הרכישות וכפונקציה של היקף כניסות לקוחות ישראליים, לאתרי הספקים.
החברה ביקשה אישור, כי יראו בעמלה המשולמת לחברה ע"י החברות המפעילות כעמלה המתקבלת עבור שירות הניתן לתושב חוץ (החברות המפעילות הזרות), ובהתאם לסעיף 30(א)(5) לחוק מע"מ יחול מע"מ בשיעור אפס.
ההחלטה
החלטת המיסוי קובעת כי, אמנם השרות ניתן לתושב חוץ ואולם על פי הסייג הקבוע בסעיף 30(א)(5) לחוק מע"מ:"…לא יראו שירות כניתן לתושב חוץ כאשר נושא ההסכם הוא מתן השירות בפועל, נוסף על תושב החוץ, גם לתושב ישראל בישראל…", – ולפי ההחלטה, יש לראות בלקוחות הסופיים תושבי ישראל, אף הם כמקבלי שרות מהחברה – על כן לא יחול מע"מ שיעור אפס, ועל החברה להוציא חשבונית מס בשיעור מלא לחברות המפעילות על מלוא סכום העמלה המתקבלת בידה.
עם זאת, וגם זאת על פי הוראת הסיפא של סעיף 30(א)(5) לחוק, קובעת החלטת המיסוי, כי ככל שיוכח שמחיר היבוא של המוצרים כולל את עמלת החברה, לעניין פקודת המכס בכל זאת תחול ההקלה ויחול מע"מ בשיעור אפס.
מטבע הדברים ומשמדובר ברכישות מוצרים ברשת האינטרנט – מדגישה רשות המיסים בהחלטת המיסוי כי הפטור האמור (עקב הכללת העמלה במחיר המוצר לעניין המכס), יחול רק ככל שמדובר במחיר כולל של המוצר המתחייב המדווח לצורכי מכס ע"י הלקוחות הישראלים ומתחייב בפועל במיסי יבוא.

קרי – ההקלה לא תחול ככל שמחיר היבוא נמוך, והינו מתחת לתקרת הפטור מחבויות במיסי יבוא.
הארות ותובנות
ראשית, לטעמנו הסיוג לסיוג המצוי בסיפא של סעיף 30(א)(5), כך שמע"מ אפס יחול על שרות לתושב חוץ, גם אם השרות ניתן בפועל גם לתושב ישראל בישראל, הינו גורף ואינו מותנה בחיובי מע"מ או מיסי יבוא בפועל. קרי: פרשנות סבירה בהחלט, גם לשונית וגם תכליתית, היא כי ככל שמחיר המוצר המיובא (לרבות עלות השרות הגלומה בו) נמוך, ועקב כך ועל פי חיקוקי היבוא האישי ודומיו, פטור ממיסי יבוא/מכס/מע"מ כליל – עדיין יחול מע"מ אפס לפי 30(א)(5) לחוק.
שנית – אנו מוצאים לאבחן מקרה המובא בהחלטת המיסוי בו ניתן לטעון כפי שטוענת רשות המיסים כי השרות הוא דואלי הן לתושב חוץ מזמין השרות, והן לתושב ישראל ספציפי שסייר באתר חקר את המוצר ולבסוף בחר להקיש על הקישור וביצע את הרכישה עצמה באתר הספק, לבין אתר פרסומי של תושב ישראל אשר רק מפרסם מוצרים של ספקי חוץ למיניהם, אפילו ברבדים עמוקים, כאשר רכישה אם תתבצע, תתבצע בנפרד ובלי קשר לאתר הפרסומי.

במקרה האחרון לטעמנו, ברור שמדובר בפרסום כללי בלבד הפונה לקהל הרחב (אמנם ישראלי), ואין לקוח ישראלי מזוהה המקבל שרות.

לגבי מקרה זה יש להעניק לדעתנו מע"מ אפס על שרותי עמלות שרותי הפרסום המתקבלים מהמפרסמים, תושבי החוץ.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח רונית בר ולרו"ח (משפטן) ישי חיבה, ממשרדנו.

 

מיסוי בינלאומי - רווח הון - הביטקוין נחשב כ"נכס" לעניין מס הכנסה

ביום 19 במאי 2019 ניתן פסק דין בעניין קופל (ע"מ 11503-05-16) אשר תעשיית הקריפטו ציפתה לו (אך לא לתוצאה שנקבעה בו), לפיו ביטקוין נחשב כ"נכס" ולא כ"מטבע".
משמעות הפסיקה היא כי יקשה על כל אותם משקיעי קריפטו לנקוט בעמדה לפיה השקעתם נחשבת כ"מטבע" ועליית הערך נחשבת כ"הפרשי שער" הפטורים ממס בישראל. בהתאם לפסיקה, הביטקוין נחשב כ"נכס" ולפיכך יחול עליו חלק ה' לפקודה ומיסוי כרווח הון, מבלי לקזז מרווח ההון את עליית "שער המטבע".
במסגרת פסק הדין פסל השופט אחת לאחת את טענותיו הרבות של המשקיע לכך שיש לסווג את הביטקוין כ"מטבע", ובהן טענת היותו "הילך חוקי", טענות כי על פי כללי החשבונאות ומבחינה כלכלית יש להכיר בביטקוין כ"מטבע", וטענות חלופיות בעניין "נייר ערך" אשר צמוד למחיר הביטקוין.
טענה מעניינת הינה טענת הרטרואקטיביות – מיסוי רווחי ביטקוין אשר נוצרו בעת מכירתם ב- 2013, כאשר טיוטת עמדה של רשות המיסים פורסמה לראשונה רק בשנת 2017. גם עמדה זו לא התקבלה ע"י השופט.
השופט הדגיש את ההיבט הפיזי-מוחשי שיש ל"מטבע" רגיל ("פיאט") לעומת מטבע הביטקוין אשר חסר את ההיבט הפיזי, בהיותו רשומה דיגיטלית בלבד, ולא עזרה העובדה כי חלק ניכר ביותר ממטבעות הפיאט – גם הן למעשה רשומות דיגיטליות (מרבית ה"כסף" הקיים במחזור הוא לא כסף מזומן אלא רשומות דיגיטליות בנקאיות).
בשורה בתחום זה ניתן להסיק מניתוח של השופט בפסק הדין (סעיף 43) שם מוסברת התכלית של סעיף הפטור 9(13) :
"יש לציין כי הפטור להפרשי הצמדה ניתן על מנת להימנע ממיסוי הכנסה שאינה משקפת גידול בכוח הקנייה של הכסף, וממילא אינה משקפת התעשרות אמתית שראוי למסותה…".
נציין כי פסק דין זה אינו מהווה את המקרה השכיח והבעייתי ביותר אצל משקיעי הקריפטו. במשרדנו פגשנו מאות משקיעי קריפטו, ולרובם הבעיה המרכזית נובעת מכך שהחליפו מטבע קריפטו אחד באחר וכתוצאה מכך למעשה החליפו "נכס" אחד ב"נכס" אחר ואגב כך נוצר להם רווח הון בעת עליית ערכו של הנכס אותו החליפו (או "מכרו") בעיקר בשנת 2017.
תוצרים נלווים ותובנות נוספות:
מדברי השופט, אשר משקפים נורמה משפטית בדיני המס, יש למסות התעשרות אמיתית בלבד, ובהתחשב בשוק המטבעות הדיגיטליים, מן הראוי לאפשר דחיית מס עד המפגש הסופי עם "הכסף". ונמחיש:
כאשר לקוח ביצע עסקאות החלפה בין מטבעות קריפטו אשר ערכם עלה באופן חד מאוד במהלך 2017, יש לפרש כי כל עוד לא "הנזיל" והפך את ה"התעשרות" למטבע "פיאט" אמיתי – אין למסותו. ידועים לנו לא מעט מקרים בהם שווי תיקי הקריפטו לאחר קריסת ערך המטבעות ב- 2018 הגיע לערכים נמוכים מסכום המס! אנו תקווה כי כאשר מקרים אלו יתבררו בביהמ"ש ימצא השופט את הדרך המשפטית והכלכלית לפסוק כי אין למסות אירועים אלו – אלא בעת ולפי שווי ההנזלה ל"פיאט".
בכל אופן ומתוך שרשות המיסים ערה לכמות ההחלפות העצומה שבוצעה במטבעות הקריפטו, ובקריסת שווי בשוק של המטבעות השונים, ועל מנת שלא להכתים ציבור "פגוע" גדול זה כעבריין (שלא בשמחה יגיש דיווחים על רווח מההחלפות, בעוד שבפועל מימש הפסדים בלבד), מן הראוי, לבצע שינוי חקיקה שיאפשר את רצף המס, תוך פטור ממיסוי בהחלפת מטבע למטבע, ומיסוי ב"סוף היום" בלבד.
ישנו ציבור לא מבוטל של אוחזי מטבעות כאלו שהמתינו לביצוע הליך גילוי מרצון. גם הללו זקוקים לפתרון כאמור.
בנוסף, קביעת ביהמ"ש תאפשר הכרה בהפסדי הון לכל הללו שמכרו את מטבעותיהם לאחר ירידה של שער הביטקוין.
ולבסוף – משום שנקבע כי הביטקויין אינו מטבע אלא נכס, יתכן וחוק הצימצום השימוש במזומן (שבא כידוע לצימצום השימוש בכספים לא עקיבים ולא מזוהים), דווקא לא יחול על פעולות תשלומים ורכישות במטבעות כגון אלו. המחוקק יאלץ לתת דעתו גם לזאת.

משרדנו מלווה עשרות לקוחות קריפטו וישמח לייעץ בנוגע לדיווח והסדרת אירועי מס הקשורים בתחום. 

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (עו"ד) חגי אלמקייס ולרו"ח (משפטן) ישי חיבה, ממשרדנו.

ביטוח לאומי - הועסק על ידי אחיינו כשנה ופוטר - זכאי לדמי אבטלה

ביום 17/5/2019 קיבל ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 58086-11-16) את תביעתו לדמי אבטלה של מאג'ד אבו שאהין (להלן: המבוטח) לאחר שהמוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) דחה תביעתו בטענה כי לא התקיימו יחסי עבודה בינו לבין חברה בבעלות אחיינו, מעסיקתו.

רקע חוקי ופסיקתי

  • עפ"י חוק הביטוח הלאומי: "עובד" – "לרבות בן משפחה אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו, יחסי עבודה ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, הייתה נעשית בידי עובד; לעניין זה "בן משפחה". אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות".

  • בהלכת חיה שחר וכץ, נקבע מחד כי אין לבחון ההגדרה לעייל באופן מצומצם, ומאידך כי ביחסים שבין קרובי משפחה יש לבחון בקפידת יתר האם מדובר ב"עבודה" או שמא רק ב"עזרה משפחתית".

  • מבוטח בביטוח אבטלה: "תושב ישראל, או תושב ארעי שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל הקבוע לגביו" (67 לגבר ולאשה) והוא עובד הזכאי לשכר שמעבידו חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו.

רקע עובדתי

  • המבוטח דווח כעובד בחברה בבעלותו ובניהולו של אחיינו, למשך של מעט יותר משנה, ולטענתו פוטר עקב צמצומים.

  • תביעה שהגיש למל"ל לקבלת דמי אבטלה, נדחתה בטענה שלא התקיימו יחסי "עובד מעסיק" בינו לבין החברה.

טענות הצדדים

  • המבוטח טען כי עבד בתקופה האמורה כמסגר, והשתכר בשכר ללא קשר לקרבה המשפחתית.

  • לטענת המל"ל לא התקיימו יחסי עובד מעסיק ולכן לא עונה להגדרת עובד בחוק, ומשכך לא צבר תקופת אכשרה המזכה לגמלה.

דיון והחלטה
ביה"ד מגיע למסקנה שיש לראות במבוטח "כעובד" מן המניין בתקופה הנדונה. קביעתו זו נסמכת על התרשמותו מעדות אמינה ומפרטים טכניים עובדתיים חשובים:

  • ביה"ד התרשם מאמינות עדות המבוטח: "אדם פשוט, איש כפיים במלוא מובן המילה, שלא שם ליבו לזכויותיו, ולתנאי העבודה על פרטיהם ולכל עניין פרוצדורלי- מנהלתי אחר הקשור לעבודתו…".

  • בעדותו ציין המבוטח כי לעיתים פוטר מהעבודה כשלא הייתה עבודה, ושב כשהיה ביקוש, באתרי העבודה בפתח תקווה ובהרצליה.

  • המבוטח ציין עוד טרם שיועץ משפטית, כי עבודתו הינה חיונית ונדרשת לחברה, ואילולא היה מועסק בתפקידו היה התפקיד מאויש ע"י עובד אחר. (אמנם לאחר שפוטר ועקב ירידה בהיקף העבודה, תפקידו לא אוייש).

  • קיבל שכר מידי חודש בחודשו, הונפקו לו תלושי שכר, והוצגו העתקי ההמחאות שקיבל. (אמנם היו תקופות ששכרו או חלק ממנו שולם במזומן).

  • ידע לציין הראיות העובדים שעבדו עמו והתגוררו עמו באותה דירה ששכרה החברה עבורם במרכז הארץ.

  • המבוטח ירד לפרטים: בהיקף העבודה, מקומות הלינה ומקומות העבודה.

  • דוח השעות שצורף לתיק מצביע על רישום נוכחות מסודר.

נקודות ועובדות נוספות וחשובות

  • השכר שהשתלם לעיתים במזומן- ביה"ד מציין כי בהתאם לניסיון בתיקי העבודה המתנהלים, נהוג בענף זה לשלם לעובדים שכר במזומן. אין בעובדה זו כדי ללמד שבעיתים אלו לא קיבל שכר.

    במאמר מוסגר מציין ביה"ד כי בהתאם לחוק הגנת השכר (התשי"ח -1958), הכלל הוא ששכר עבודה יש לשלם במזומנים, אך מותר שישולם בהמחאה. ביה"ד קובע כי שכרו של המבוטח לצורך חישוב דמי אבטלה, הוא השכר המופיע בתלושי השכר.

  • העדר חוזה עבודה בין התובע למעסיקתו – אף דבר זה מקובל הוא, ואין בו כדי לשלול התקיימות יחסי עבודה בין הצדדים.

  • לאחר הדיון הוגש ע"י הצדדים דוח אקסל המתיימר לשקף את שעות העבודה. נמצאו אי התאמות לא מבוטלות בין אקסל זה למספר שעות העבודה בתלוש אותו חודש.

    ביה"ד קובע כי האקסל אינו דוח הנוכחות שלו ואין לו קשר לשעות עבודת התובע, אך נותר איתן בפסיקתו לאור "יתר האינדיקציות".

  • התובע חזר לעבוד בחברה לאחר סיום תקופת האבטלה – לדעת ביה"ד אין בכך "כדי לקבוע שהוא לא עבד בתקופה הרלוונטית". לדעת ביה"ד הוא פוטר עקב צימצומים בכוח האדם, וכשהחלו עבודה או פרוייקט חדשים התובע (ואף עובדים אחרים) – חזר לעבודתו.

  • המבוטח לא קיבל זכויות סוציאליות ולא פיצויי פיטורים. ביה"ד לא מוצא באי תשלום זכויות עובד, אינדיקציה להיעדר עבודה בפועל.

    ביה"ד אף מציין כי נתקל לא אחת במסגרת סכסוכי עבודה בעובדים בענף זה במיוחד, שאינם מקבלים זכויות סוציאליים משך שנים.

בסיכום – ביה"ד קובע כי אכן התקיימו יחסי עובד ומעסיק בין הצדדים בתקופה הרלוונטית, והמבוטח היה בגדר עובד. אי לכך התקבלה תביעתו לקבלת דמי אבטלה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) ישי חיבה ומר חיים חיטמן, ממשרדנו.

שותף, מנהל סניף חיפה והצפון, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

שותף מייסד, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

שותף, מומחה בתחום המיסוי הבינלאומי

שותף, מייסד ומנהל, מומחה בתחום המיסוי הישראלי והבינלאומי

הרשמה לקבלת מבזקים
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה