מבזק מס מספר 783 - 

ביטוח לאומי  22.5.2019

הועסק על ידי אחיינו כשנה ופוטר – זכאי לדמי אבטלה - 22.5.2019

ביום 17/5/2019 קיבל ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 58086-11-16) את תביעתו לדמי אבטלה של מאג'ד אבו שאהין (להלן: המבוטח) לאחר שהמוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) דחה תביעתו בטענה כי לא התקיימו יחסי עבודה בינו לבין חברה בבעלות אחיינו, מעסיקתו.

רקע חוקי ופסיקתי

  • עפ"י חוק הביטוח הלאומי: "עובד" – "לרבות בן משפחה אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו, יחסי עבודה ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, הייתה נעשית בידי עובד; לעניין זה "בן משפחה". אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות".

  • בהלכת חיה שחר וכץ, נקבע מחד כי אין לבחון ההגדרה לעייל באופן מצומצם, ומאידך כי ביחסים שבין קרובי משפחה יש לבחון בקפידת יתר האם מדובר ב"עבודה" או שמא רק ב"עזרה משפחתית".

  • מבוטח בביטוח אבטלה: "תושב ישראל, או תושב ארעי שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל הקבוע לגביו" (67 לגבר ולאשה) והוא עובד הזכאי לשכר שמעבידו חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו.

רקע עובדתי

  • המבוטח דווח כעובד בחברה בבעלותו ובניהולו של אחיינו, למשך של מעט יותר משנה, ולטענתו פוטר עקב צמצומים.

  • תביעה שהגיש למל"ל לקבלת דמי אבטלה, נדחתה בטענה שלא התקיימו יחסי "עובד מעסיק" בינו לבין החברה.

טענות הצדדים

  • המבוטח טען כי עבד בתקופה האמורה כמסגר, והשתכר בשכר ללא קשר לקרבה המשפחתית.

  • לטענת המל"ל לא התקיימו יחסי עובד מעסיק ולכן לא עונה להגדרת עובד בחוק, ומשכך לא צבר תקופת אכשרה המזכה לגמלה.

דיון והחלטה
ביה"ד מגיע למסקנה שיש לראות במבוטח "כעובד" מן המניין בתקופה הנדונה. קביעתו זו נסמכת על התרשמותו מעדות אמינה ומפרטים טכניים עובדתיים חשובים:

  • ביה"ד התרשם מאמינות עדות המבוטח: "אדם פשוט, איש כפיים במלוא מובן המילה, שלא שם ליבו לזכויותיו, ולתנאי העבודה על פרטיהם ולכל עניין פרוצדורלי- מנהלתי אחר הקשור לעבודתו…".

  • בעדותו ציין המבוטח כי לעיתים פוטר מהעבודה כשלא הייתה עבודה, ושב כשהיה ביקוש, באתרי העבודה בפתח תקווה ובהרצליה.

  • המבוטח ציין עוד טרם שיועץ משפטית, כי עבודתו הינה חיונית ונדרשת לחברה, ואילולא היה מועסק בתפקידו היה התפקיד מאויש ע"י עובד אחר. (אמנם לאחר שפוטר ועקב ירידה בהיקף העבודה, תפקידו לא אוייש).

  • קיבל שכר מידי חודש בחודשו, הונפקו לו תלושי שכר, והוצגו העתקי ההמחאות שקיבל. (אמנם היו תקופות ששכרו או חלק ממנו שולם במזומן).

  • ידע לציין הראיות העובדים שעבדו עמו והתגוררו עמו באותה דירה ששכרה החברה עבורם במרכז הארץ.

  • המבוטח ירד לפרטים: בהיקף העבודה, מקומות הלינה ומקומות העבודה.

  • דוח השעות שצורף לתיק מצביע על רישום נוכחות מסודר.

נקודות ועובדות נוספות וחשובות

  • השכר שהשתלם לעיתים במזומן- ביה"ד מציין כי בהתאם לניסיון בתיקי העבודה המתנהלים, נהוג בענף זה לשלם לעובדים שכר במזומן. אין בעובדה זו כדי ללמד שבעיתים אלו לא קיבל שכר.

    במאמר מוסגר מציין ביה"ד כי בהתאם לחוק הגנת השכר (התשי"ח -1958), הכלל הוא ששכר עבודה יש לשלם במזומנים, אך מותר שישולם בהמחאה. ביה"ד קובע כי שכרו של המבוטח לצורך חישוב דמי אבטלה, הוא השכר המופיע בתלושי השכר.

  • העדר חוזה עבודה בין התובע למעסיקתו – אף דבר זה מקובל הוא, ואין בו כדי לשלול התקיימות יחסי עבודה בין הצדדים.

  • לאחר הדיון הוגש ע"י הצדדים דוח אקסל המתיימר לשקף את שעות העבודה. נמצאו אי התאמות לא מבוטלות בין אקסל זה למספר שעות העבודה בתלוש אותו חודש.

    ביה"ד קובע כי האקסל אינו דוח הנוכחות שלו ואין לו קשר לשעות עבודת התובע, אך נותר איתן בפסיקתו לאור "יתר האינדיקציות".

  • התובע חזר לעבוד בחברה לאחר סיום תקופת האבטלה – לדעת ביה"ד אין בכך "כדי לקבוע שהוא לא עבד בתקופה הרלוונטית". לדעת ביה"ד הוא פוטר עקב צימצומים בכוח האדם, וכשהחלו עבודה או פרוייקט חדשים התובע (ואף עובדים אחרים) – חזר לעבודתו.

  • המבוטח לא קיבל זכויות סוציאליות ולא פיצויי פיטורים. ביה"ד לא מוצא באי תשלום זכויות עובד, אינדיקציה להיעדר עבודה בפועל.

    ביה"ד אף מציין כי נתקל לא אחת במסגרת סכסוכי עבודה בעובדים בענף זה במיוחד, שאינם מקבלים זכויות סוציאליים משך שנים.

בסיכום – ביה"ד קובע כי אכן התקיימו יחסי עובד ומעסיק בין הצדדים בתקופה הרלוונטית, והמבוטח היה בגדר עובד. אי לכך התקבלה תביעתו לקבלת דמי אבטלה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) ישי חיבה ומר חיים חיטמן, ממשרדנו.

שותף, מייסד ומנהל, מומחה בתחום המיסוי הישראלי והבינלאומי

שותף, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

שותף, מנהל סניף חיפה והצפון, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

שותף, מומחה בתחום המיסוי הבינלאומי

הרשמה לקבלת מבזקים
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה