מבזק מס מספר 788 - 27.6.2019

מיסוי ישראלי - חוק עידוד השקעות הון - הטבות וחידודים - חלק שני

כפי שהבטחנו במבזק מס 782 בו דנו בהטבות הנובעות מחוק עידוד השקעות הון, מצ"ב חידודים נוספים;

1. החלטת מיסוי בהסכם 6003/19מספר עובדים
החלטה שהתקבלה לאחרונה בה נקבע כי מפעל המעסיק 6 עובדים שכירים – זכאי להטבות מכוח החוק.
בעבר הייתה נהוגה "דרישה" של רשות המסים ל 10 עובדי ייצור במשרה מלאה, לכל הפחות.
בסוגיה זו עולות שתי שאלות מרכזיות, האחת הינה כפירה בעיקר – קביעה של מספר עובדים מינימאלי אינה קביעה מפורשת בחוק. בדצמבר 2016 נעשה תיקון 73 לחוק – במידה והמחוקק היה סבור כי מדובר בתנאי שאין בלתו – ניתן היה להוסיף דבר זה בחקיקה, אך משלא נעשה כן, הדבר אומר דרשני. יתר על כן, דרישה של מספר עובדים הינה סבירה בנסיבות של מפעל תעשייתי מסורתי, בעוד שבמצב הטכנולוגיה בת ימינו – ההון האנושי הנדרש ליצירת מוצר טכנולוגי חדש משגשג אינו נמדד בכמות העובדים, נהפוך הוא ככל שהטכנולוגיה מתקדמת יותר כך נדרשות פחות ידיים עובדות. כך שפרמטר זה אמור להיות שולי בהתקיים יתר התנאים האמורים בחוק לגבי המפעל.
שנית, ראוי לבחון מהות ולא אופן העסקה: האם "עובד" הוא רק עובד עם תלוש משכורת או שגם יחיד שההתקשרות של החברה מולו הינה כנגד חשבונית, והנ"ל נותן שירותיו רק לחברה – יוכל לחסות תחת הגדרת עובד?
נציין, כי החלטת המיסוי פרצה נוהל של שנים, והורידה את רף 10 עובדים לכמעט מחצית. אין זאת אלא כי גם רשות המסים מפנימה את השינויים החלים בעולם הטכנולוגי – ועל כך "שאפו".

2. ייצור באמצעות קבלן משנה בחו"ל
שאלה זו הינה קריטית בבואנו לבחון זכאות להטבות מכוח חוק עידוד שכן המחוקק חרט על דגלו של החוק עידוד מקומות עבודה בישראל ופיתוח כושר הייצור במדינה. יחד עם זאת יש לבחון הדברים לעומקם, הכוונה – מהות הייצור בחו"ל, האם מדובר בקבלן חיצוני אשר סוברני לקבל החלטות באשר למוצר, האם הקבלן בחו"ל פועל על פי הנחיות מדויקות של החברה בישראל, האם המוצר המיוצר בחו"ל הינו המוצר הסופי או שהוא חלק מהמוצר הסופי, האם יש ייצור גם בישראל, מה ההיקף הכספי ומה ההיקף הכמותי של הייצור בחו"ל. כל אלה ועוד מבחנים, יכולים לסייע בקבלת ההחלטה האם החברה זכאית להחיל עליה את הטבות חוק עידוד. יכול שבחלק מהמקרים ההטבות תהיינה על חלק מהכנסתה ולא על כולה.

3. זיכוי מיסי חוץ בגין הכנסה בישראל הזכאית להטבות חוק עידוד
שיעורי המס בחוק העידוד הינם נמוכים גם ביחס למדינות אחרות בעולם: 16% לגבי מפעל תעשייתי, 12% במפעל טכנולוגי ו- 7.5% למפעל באז"פ א'.
חברות המחילות על הכנסותיהן את חוק העידוד הן יצואניות המנהלות קשרי עסקים עם חברות בחו"ל. בהנחה שההתקשרות הינה עם חברה תושבת מדינת אמנה, ההכנסות יכולות להיות מסווגות כהכנסות אשר יכול להתעורר ספק לגביהן בדבר חבות ניכוי מס במקור בחו"ל (במדינה המתקשרת האחרת), למשל האם מדובר בתמלוגים או האם מדובר בשרות שניתן במלואו בחו"ל,
ככל שרשות המסים בישראל תטען כי אין מקום לנכות מס בחו"ל – לא יתקבל זיכוי בגין מיסי החוץ ששולמו.
על כן, מייצגים ויועצי מס – יש לתת דגש לסיווג ההכנסות המופקות בחו"ל. נכון שקיים קושי בהתנהלות מול רשות מס זרה, ולפעמים "הדרך הקלה" הינה ניכוי מס בחו"ל, העיקר שהעבודה תימשך כסדרה, אך יכול ובסופו של יום יתברר כי זו הדרך הארוכה.
נקודה נוספת הינה כי במידה ושיעור הניכוי במקור בחו"ל גבוה משיעור המס בישראל (10% ניכוי במקור מול 7.5% שיעור מס חברות), לא תוכל החברה להשתמש בסכום הזיכוי שמעבר לשיעור המס בישראל, ותידרש להעבירו למשך 5 השנים הבאות.
כדי למנוע תאונות מס כאלה, חובה להתייעץ עם מומחי מיסוי בינלאומי טרם התקשרות עם חברות בחו"ל, או לפחות במעמד דרישת אישור תושבות מרשות המס הזרה או דרישת ניכוי המס הזר.

לסיום וליישום
חברות המקיימות את התנאים שבחוק, זכאיות להטבות מס.
לרוב, לא כל התנאים מתקיימים ו/או תנאי כזה או אחר מתקיים בחלקו וקיים ספק האם החברה אכן זכאית לקבלת ההטבות. במקרים אלה מומלץ לפנות לקבלת החלטת מיסוי מקדמית (רולינג) מרשות המיסים, אשר מעניקה וודאות לתחולת הטבות המס על החברה ובעלי מניותיה, ולחילופין נטילת חוות דעת.

למשרדנו ניסיון רב בליווי ויעוץ מקצועי לחברות כאמור לרבות בבקשות לקבלת החלטות מיסוי ממחלקת חוקי עידוד שברשות המיסים ולרבות בהיבטי המיסוי הבינלאומי.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטנית) ענבל שני, ממשרדנו.

מיסוי בינלאומי - אמנת מס עם אוסטרליה

לאחר חבלי לידה ארוכים, ביום 28 במרץ 2019 נחתמה אמנת המס בין ישראל לאוסטרליה אשר נבנתה על בסיס אמנת המודל של ה- OECD ותיכנס לתוקף בתחילת השנה העוקבת לאחר אשרורה בשתי המדינות.

להלן מספר דגשים לגבי האמנה החדשה:
שיעורי ניכוי מס במקור: האמנה החדשה מקלה באופן משמעותי בניכוי במקור בעת ביצוע תשלומים בין שתי המדינות, שכן בדין הפנימי באוסטרליה שיעורי הניכוי מס במקור גבוהים במיוחד (דיבידנדים ותמלוגים בשיעור 30%), וכך גם בישראל (25% עד 30%). להלן שיעורי הניכוי במקור הקבועים באמנה:

  • דיבידנד – האמנה החדשה קובעת שיעור של 5% ניכוי מס במקור על דיבידנד, כאשר מקבלת הדיבידנד היא חברה בעלת שליטה מהותית (מחזיקה במשלמת בשיעור של 10% או יותר לאורך תקופה של 365 ימים לפחות) או ניכוי מס במקור של 15% בכל מקרה אחר (להוציא כמה חריגים).

  • ריבית – שיעורי ניכוי מס במקור מריבית הם %10, ולגבי ריבית הנצמחת על ידי מוסדות פיננסיים או קרנות פנסיה – 5% (בכפוף לתנאים מסוימים).

  • תמלוגים – נקבע שיעור ניכוי מס במקור של 5%, שלא בהתאם להמלצות אמנת המודל של ה- OECD הקובעת פטור מלא ממס במדינת המקור, בדומה לכתוב באמנות האחרונות עליהן חתמה ישראל.

נאמנויות: האמנה החדשה לא הוסיפה להגדרת "אדם" את הנאמנויות כפי שמקובל באמנות עליהן חתמה ישראל בשנים האחרונות (כגון האמנות עם בריטניה, דנמרק ובלגיה). כך, ככל שנאמנות תסווג כתושבת ישראל בהתאם לפרק הנאמנויות בפקודה וכן כתושבת אוסטרליה בהתאם לדיני המס שם, תיתכן בעיית כפל מס שאין לה מזור באמנה. זאת, בפרט, כאשר הפרוטוקול לאמנה משמר במפורש את זכות המיסוי של אוסטרליה על פי דיניה הפנימיים לגבי "נאמנות יוצר" (נאמנות שבה היוצר הוא אוסטרלי, אין נאמן אוסטרלי ומקום ניהולה אינו באוסטרליה). כך למשל, נאמנות המנוהלת מישראל שבה היוצר הוא אוסטרלי, הנאמן והנהנים הם ישראלים – עלולה להיות כפופה לכפל מס!

מס יציאה: האמנה החדשה מאפשרת לישראל למסות תושב ישראל שהופך להיות תושב אוסטרליה במס רווח הון בגין רווח ההון שנצמח עד למועד החלפת מקום מושבו, אם מכירת הנכס בוצעה בתוך חמש שנים לאחר המעבר לאוסטרליה. לכאורה, בתום חמש השנים שלאחר המעבר, ישראל לא תוכל למסות את תושבה לשעבר, וכך גם במקרה ההפוך לגבי אוסטרליה. יש לזכור שמס היציאה הישראלי (סעיף 100א) גורס שאירוע המס המהותי הוא ביום שלפני
ניתוק התושבות, עם זאת יש מקום לפרשנות לפיה אין תחולה לסעיף 100א בחלוף 5 שנים לאור נוסח הסעיף באמנה.

רווחי הון ממכירת מניות שמרבית ערכן נובע ממקרקעין: האמנה מאפשרת לאוסטרליה למסות תושב ישראל בהעברת מניות שיותר מחמישים אחוז מערכן נובעים ממקרקעין הנמצאים באוסטרליה וזאת למשך תקופה בת 365 ימים שלפני ההעברה, וכך גם במקרה ההפוך לגבי ישראל.

תחולת הוראות ה- MLI על אמנת המס החדשה: כידוע, אמנת ה-MLI מהווה כלי לתיקון "גורף" של אמנות למניעת כפל מס בילטרליות, (להרחבה בנושא, ראו מבזקנו מס' 698). להוראות אלו משמעות מכרעת בשל שינוי חלק מהוראות האמנה ופרשנותה. בהקשר לאמנה הנדונה, הוראות ה- MLI כבר נכנסו לתוקף בשתי המדינות ולכן יש לקרוא את הוראות האמנה החדשה בשילוב עם הוראות אמנת ה- MLI שאומצו באופן הדדי ע"י אוסטרליה וישראל.

שימור תחולת הוראות אנטי תכנוניות בדין הפנימי: הוראה חריגה (התואמת אמנם את רוח אמנת ה- MLI) ניתן למצוא בסעיף 1 לפרוטוקול האמנה, הקובע מפורשות שאין באמנה כדי למנוע את החלתה של כל הוראה של חוקי מדינה מתקשרת, שמטרתה למנוע התחמקות והשתמטות ממס, לרבות לגבי הוראות מחירי העברה, כללי חברה נשלטת זרה, נאמנות יוצר (ראו דיון לעיל), כללי חברת משלח יד זרה וסעיף 86 לפקודת מס הכנסה.

חילופי מידע: בעבר, נשמעו קולות כי הקהילה היהודית באוסטרליה התנגדה לכריתת אמנה למניעת כפל מס בין ישראל לאוסטרליה בשל סעיפי חילופי המידע הכלולים באמנות למניעת כפל מס. לאור החתימה על האמנה והשינוי הגלובלי הכולל חילופי מידע אוטומטיים במסגרת ה- CRS החל מיולי 2019, הן ישראל והן אוסטרליה יעבירו דיווחים אחת לשנייה, הן באופן אוטומטי והן על פי בקשות פרטניות.
לאור האמור אנו ממליצים למי שטרם דיווח על נכסים, ו/או חשבונות בנק בבעלותם במדינה האחרת, לפנות לרשות המסים מבעוד מועד להסדרת הנכסים וההכנסות כאמור.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לעו"ד דני פינק ורו"ח (עו"ד) גדי אלימי, ממשרדנו.

שותף, מנהל סניף חיפה והצפון, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

שותף מייסד, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

שותף, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

שותף, מייסד ומנהל, מומחה בתחום המיסוי הישראלי והבינלאומי

הרשמה לקבלת מבזקים
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה