מבזק מס מספר 791 - 18.7.2019

מיסוי ישראלי - מע"מ - חוב אבוד של לקוחות מהרש"פ - לא הכל אבוד!!

בחודש האחרון ניתן פסק דין בעניין איכותית בע"מ (להלן: "החברה" ו/או "המערערת") (ע"מ 13694-01-17) הדן בסוגיית הכרה בחוב של לקוחות תושבי הרשות הפלסטינית (להלן: "הרש"פ") כ"חוב אבוד" כמשמעותו בתקנה 24א(א) לתקנות מע"מ, התשל"ו – 1976 (להלן: "התקנה").
פעילות המערערת היא מסחר בתערובות מזון לעופות ומכירת פרגיות להטלה, חלק מלקוחותיה הינם תושבי הרש"פ (להלן: "הלקוחות").
המערערת נהגה להתנהל מול הלקוחות באופן בו הם הפקידו בידיה צ'קים בפריסה שווה לתשלום חובם, בלא שקיימת התאמה בין סכומי הצ'קים לבין סכומי החשבוניות.
באמצעה של שנת 2012 התגלתה פרשיה של סחר בביצים מוברחות מהשטחים ללא פיקוח וללא סימון ושיווקן בישראל, בה היו מעורבים הלקוחות ועוסקים ישראלים נוספים, וביניהם המערערת. כתוצאה מכך, חוללו הצ'קים שנתנו הלקוחות למערערת, כך שהחברה נותרה בסופו של יום ללא תמורה בגין סחורה שסיפקה (להלן: "החובות").
בגין הפרשיה ומעורבות המערערת נדון בעל החברה למאסר, ולטענתו רק לאחר שחרורו החל לעסוק בגביית החובות.
הבקשה
בתחילת 2016 הגישה המערערת בקשה להכרה בחוב אבוד והחזר מס עסקאות ששולם, בגין חשבוניות לשנים 2010-2012 שהוצאו ללקוחות – סך החוב כ 10.8 מיליון ₪ והמע"מ סך של כ 1.5 מיליון ₪.
במסגרת בקשה זו, טענה המערערת כי מתקיימות נסיבות חריגות (החקירה, המעצר, ריצוי המאסר) המצדיקות שימוש בסמכות המנהל להארכת המועד הקבוע בתקנה להוצאת זיכוי כאמור בסעיף 116 לחוק מע"מ.
נציין כי המועד הקבוע בתקנה הינו לאחר שחלפו 6 חודשים מיום הוצאת החשבונית ולא יאוחר משלוש שנים מיום הוצאתה.
ההחלטה
חלה התיישנות מכיוון שלא עמדו במגבלת המועדים בתקנה, ובנסיבות העניין לא מתקיימים החריגים האמורים בתקנה, וקיימים כשלים בהתנהלות המערערת התומכים בהחלטה בדבר דחיית הבקשה:
1. המערערת לא הוציאה "חשבוניות אוטונומיה" אלא חשבוניות מס רגילות.
2. הצ'קים היו צ'קים פתוחים ללא ציון "למוטב" והם לא הופקדו בבנק.
3. המערערת המשיכה להתנהל באותו אופן מול הלקוחות במשך שנה על אף שהצ'קים לא כובדו, דבר המעיד על התרשלות מצדה.
4. לא הוכח כי נעשו מאמצי גביה.
5. סמכות המנהל להארכת המועד לפי סעיף 116 ראוי שלא תיעשה במקרה בו העסקים שהיו מול הלקוחות הינם פעילות עבריינית ורק מטעמי תקנת הציבור אין מקום לכך.
כבוד השופט שב ומדגיש כי חוסר הקורלציה בין החשבוניות לצ'קים, למעשה גורמים לכך שלא ניתן לדעת בוודאות מה לא שולם ובגין מה מבקשת המערערת זיכוי, כמו גם, חוסר בהירות לעניין מועד ההתיישנות לפי התקנה שאמור להיספר ממועד הוצאת החשבונית.
בשולי הדברים, קיימת אמירה בפסק לגבי התרת החוב כ"אבוד" במס הכנסה – אך, כיון שלא מדובר בהסכם שומה לא ניתן משקל רב לפרמטר.

סיכום
מהלאו נסיק על ההן – כיצד ניתן להתנהל נכון מול הרש"פ כך שהסיכויים לעמוד בתביעת חוב אבוד במע"מ יהיו חיוביים:

  •  יש הכרח להוציא חשבונית אוטונומיה, ולא להסתפק בחשבונית מס רגילה.

  •  צ'ק – לציין סכום זהה לסכום החשבונית, לציין שם ולמוטב בלבד, ולהפקיד הצ'ק בבנק.

  • בעת אי עמידה בפירעון צ'ק/בתשלום – ראוי כי העוסק הישראלי יפסיק ההתקשרות ומשלוח הסחורות / מתן השירותים, בסמוך ויתחיל במאמצי גביה.

  • מאמצי גביה – יש להראות מאמצי גביה לרבות ניסיון לאתר העוסק מהרש"פ, ואין להסתפק במסמך פשטני מעו"ד לפיו הלקוחות הפסיקו פעילותם.

  • הסכם שומה עם מס הכנסה יכול לסייע בהיבט ההוכחתי שהחוב אכן אבוד.

  • ככל שלא יהיה חשש לתקנת הציבור – כך הסיכוי להארכת מועד יגבר.

    "הסכם פריז" – כיון שמדינת ישראל והרש"פ מתחשבנות ביניהן על המע"מ נשוא עסקאות בין עוסקים מישראל לבין עוסקים מהרש"פ, אי עמידה במועדי הדיווח גורמת לכך שהמדינה לא יכולה להיפרע מול הרש"פ. לכן עמידה במועדי הדיווח על מע"מ עסקאות ומע"מ תשומות קריטית, ובהחלט יכול להיות שגם טענות טובות, ככל שישנן, לא יעזרו בהארכת המועדים.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטנית) ענבל שני, ממשרדנו.

מיסוי בינלאומי - מחירי העברה. מה עליך להצהיר לרשות המסים ? טופס חדש לדוח

לאחרונה פורסם טופס 1385 החדש המשמש כנספח לדוח השנתי (הצהרה על עסקה בין- לאומית) (להלן: הטופס). בהוראת ביצוע 6/2019 ניתוב שלב א' ושינויים בשידור דוחות ושומות, צוין, בין היתר, כי טופס 1385 הוחלף. הטופס הוא הצהרה על עסקאות בינלאומיות ומהווה כלי בידי רשות המיסים לאתר ולהתמודד עם עסקאות בינלאומיות באותם מקרים בהם מעורבים צדדים קשורים.
נציין, כי קיים טופס חדש נוסף (מספר 1485) הרלוונטי למקרים של הלוואות המהוות עסקה בינלאומית לפי סעיף 85א(ו). מדובר בהלוואות שלגביהן ניתן שלא לנקוב בריבית שוק בתנאים מסוימים (הלוואות "נחותות" שאינן ניתנות לפירעון משך 5 שנים לפחות ושאינן צמודות). הלוואות אחרות כפופות לסעיף 85א, יש לנקוב לגביהן בריבית שוק ויש לדווח עליהן במסגרת הטופס החדש (1385).
כזכור, פרסמה רשות המיסים שני חוזרי מס הכנסה בנושא מחירי העברה: חוזר 11/2018 העוסק בפעילות הקשורה בהפצה בסיכון גבוה (הפצה מקיפה), הפצה בסיכון נמוך ופעילות שיווק עם תמחור של מרווח לפי עלות. חוזר 12/2018 הקובע מסלול ירוק לעומדים בטווח הרווחיות שנקבע ע"י רשות המיסים כאשר לעומדים בתנאים תינתן הקלה בדרישות הדיווח (חקר שוק). האחרון עוסק בפעילות הקשורה בהפצה בסיכון נמוך, פעילות שיווק עם תמחור של מרווח לפי עלות וכן שרות עם ערך מוסף נמוך (להלן: החוזר).
בטופס החדש נדרש מילוי אקטיבי של מספר אפשרויות בחירה בעניין החלה או אי החלה של החוזר. בחירה בתחולת החוזר, תפטור מצורך בעשיית סקר שוק מלא.
להלן עיקרי השינוי בטופס:
בסעיף פרטי הנישום והצד הקשור:
1. תוספת פרטי הצד הקשור לעסקה עם חלוקה לקטגוריות: שם, כתובת, ומספר זיהוי לצרכי מס בחו"ל – במקום שאלה פתוחה בטופס הקודם עם הערת הנחייה, נדרש זיהוי מלא של הצד הקשור לרבות כתובתו.
בסעיף פרטי העסקה:
2. תיאור העסקה – למען הסר ספק, יש לדווח ולציין אם מדובר בהכנסה או בהוצאה.
3. השיטה שננקטה – בטופס הקודם אמנם לא הוזכרה השיטה בקטגוריה נפרדת אך כן הוזכרה כחלק ממחיר העסקה בחלק ההערות. נראה כי ברשות המיסים רוצים לוודא שהמדווח יצהיר על יישום תקנות מחירי העברה כשהוא אף מפנה לכך.
4. שעור הרווחיות – המדווח יצהיר האם עמד בתנאי חקר שוק בהתאם לתקנה 2 לתקנות מחירי העברה.
5. סכום העסקה התווספה ההערה "כפי שמופיע בדוחות הכספיים" – הצורך באימות בין המדווח בטופס לדוחות הכספיים נובע, בין היתר, בעקבות הפסיקה של בית המשפט העליון ע"א 943/16 בעניין קונטירה טכנולוגיות בע"מ בנושא אופציות לעובדים בחברות בישראל המדווחת בשיטה של קוסט פלוס.

בסעיף מחיר העסקה:
6. יש לציין האם מחיר העסקה עומד בתנאי החוזר לפי השיטה הנבחרת (שירותי ערך נמוך, שרותי שיווק או שירותי הפצה) – מדובר ברשימה סגורה ובה יש לציין אם הוראות החוזר יושמו או לא.
בסעיף הצהרה:
7. חתימה – הצהרה כי כל הפרטים בטופס נכונים שלמים ומדויקים והחתימה תהיה אישית של בעל תפקיד בשם התאגיד.
לסיכום, מדובר בקפיצת מדרגה בכל הקשור לרמת הדיווח, ההסתמכות על הדו"ח הכספי ואחריות המדווח במיוחד כאשר על מגיש הדו"ח להכריע מראש בעסקאות מסוימות האם הוא עומד בתנאי החוזר או לא, הכרעה הכפופה לעיתים לפרשנות.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אייל כרמי ולשאר הצוות הבינלאומי, ממשרדנו.

ביטוח לאומי - תקופת קבלת דמי אבטלה אינה מצטרפת לתקופת אכשרה לצורך דמי לידה לעובדת עצמאית

ביום 3 ביולי 2019 דחה ביה"ד האזורי (ב"ל 8766-12-17) את תביעתה של כרמית שמואל אלקיים (להלן: המבוטחת) לתשלום דמי לידה בגין הכנסותיה כעובדת עצמאית, בקבעו כי לא ניתן להתחשב בתקופות דמי אבטלה לצבירת תקופת אכשרה, לעניין דמי לידה לעצמאית.

רקע חוקי
זכאות לתשלום דמי לידה לעובדת שכירה או לעובדת עצמאית מותנית בין השאר בצבירת תקופת אכשרה כמפורט להלן:

  • דמי לידה ישולמו בעד פרק זמן של 15 שבועות – אם שולמו דמי ביטוח בעד 10 חודשים מתוך 14 חודשים שקדמו "ליום הקובע", או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו "ליום הקובע".

  • דמי לידה ישולמו בעד פרק זמן של 8 שבועות – אם שולמו דמי ביטוח בעד 6 חודשים מתוך 14 חודשים שקדמו ליום הקובע.

  • "היום הקובע" – היום בו הפסיקה המבוטחת לעבוד בהיותה בהיריון שנסתיים בלידה שלגביה מוגשת תביעה לדמי לידה.

  • עובדת עצמאית אינה נדרשת להגיש תביעה לדמי לידה, והללו משולמים לה באופן אוטומטי ע"י המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל), ככל שהיא זכאית לכך.

  • עובדת שכירה נדרשת להגיש תביעה מפורטת לצורך קבלת דמי לידה (למעט כאשר למעסיק יש הסדר עם המל"ל).

    סעיף 50(ב) לחוק הביטוח הלאומי קובע כי יראו תקופה בה משתלמים מי מהמנויים להלן, ככל שקדמה ליום הקובע, כתקופה שבעדה שולמו "דמי ביטוח":

    דמי פגיעה, דמי לידה, דמי אבטלה, דמי הסתגלות מיוחדים, דמי תאונה, גמלה לשמירת היריון, קצבת נכות מעבודה בדרגה של 100%, תגמולי מילואים, חודשיים ראשונים בחופשה ללא תשלום ועוד.

תמצית עובדתית (שבחלקה הינה הסקה ואינה מתוארת בברור)

  • המבוטחת ילדה ביום 3/1/2014.

  • המבוטחת עבדה כשכירה אצל מעסיק א' מספר שנים, עד הלידה, וכן עבדה כשכירה אצל מעסיק ב', אך פוטרה על ידו ככל הנראה בתחילת 2013, ובשל כך שולמו למבוטחת דמי אבטלה בחודשים 2-7/2013 וכן בחודש 12/2013.

  • טרם הלידה דווחה למוסד לביטוח שהיא עובדת עצמאית, ושילמה בהתאם דמי ביטוח לתקופה 26/7/2013 עד 31/10/2013 (נחשב כ-4 חודשים).

  • הזכאות לדמי לידה כעובדת עצמאית אושרה אוטומטית לאחר צירוף תקופות הביטוח כעובדת עצמאית וחודשי הביטוח שבהם שולמו לה דמי אבטלה.

  • ביום 27/1/2014 הגישה המבוטחת תביעה לדמי לידה בגין עבודתה כשכירה אצל מעסיק א' ותביעתה אושרה.

  • בד בבד שלל המוסד את זכאותה לקבלת דמי הלידה כעצמאית, בקובעו כי הזכאות ותשלום דמי הלידה כעצמאית, שכבר שולמו על ידו, מקורם בטעות, באשר לא צברה תקופת אכשרה מספקת כעצמאית (דמי האבטלה אינם נחשבים לתקופת אכשרה).

  • בגין שלילת הזכאות לדמי הלידה כעצמאית הגישה תביעתה זו לביה"ד לעבודה.

המחלוקת
המחלוקת היחידה והסוגיה המשפטית הנדרשת היא: האם יש לצרף את תקופת הזכאות לדמי אבטלה לתקופת עבודתה כעצמאית לצורך צבירת תקופת אכשרה לדמי לידה כעצמאית. ככל שהתשובה שלילית, הרי שלא צברה תקופת אכשרה מספקת לקבלת דמי לידה גם בשל היותה עצמאית.

דיון והחלטה

  • חישוב תקופת האכשרה לצורך דמי לידה נעשה בצורה נפרדת לגבי כל אחד מסוגי המעמד של המבוטחת: שכירה ועצמאית, זאת על פי הלכת שחם.

  • דמי האבטלה משולמים רק למבוטח שמבקש לעבוד כשכיר, והוא מחוסר עבודה למרות רישומו בלשכת התעסוקה כמחוסר עבודה.

  • יש ליתן את הדעת לקשר הבל-ינותק בין תשלום דמי האבטלה, לעובדה שאלה משולמים בקשר לניסיון של מבוטח לעבוד כעובד שכיר, ולא כעובד עצמאי.

  • מכאן מגיע ביה"ד למסקנה ולפסק לפיהם יש לראות בתקופת קבלת דמי אבטלה כתקופה המצטרפת לתקופת האכשרה לקבלת דמי לידה, רק ביחס לדמי לידה לעובדת שכירה ולא לעובדת עצמאית.

  • התביעה נדחתה.

פרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה.

שותף, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

מומחה בתחום המיסוי הבינלאומי

שותף, מנהל סניף חיפה והצפון, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

שותף, מומחה בתחום המיסוי הבינלאומי

הרשמה לקבלת מבזקים
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה