מבזק מס מספר 791 - 

מיסוי ישראלי  18.7.2019

מע"מ – חוב אבוד של לקוחות מהרש"פ – לא הכל אבוד!! - 18.7.2019

בחודש האחרון ניתן פסק דין בעניין איכותית בע"מ (להלן: "החברה" ו/או "המערערת") (ע"מ 13694-01-17) הדן בסוגיית הכרה בחוב של לקוחות תושבי הרשות הפלסטינית (להלן: "הרש"פ") כ"חוב אבוד" כמשמעותו בתקנה 24א(א) לתקנות מע"מ, התשל"ו – 1976 (להלן: "התקנה").
פעילות המערערת היא מסחר בתערובות מזון לעופות ומכירת פרגיות להטלה, חלק מלקוחותיה הינם תושבי הרש"פ (להלן: "הלקוחות").
המערערת נהגה להתנהל מול הלקוחות באופן בו הם הפקידו בידיה צ'קים בפריסה שווה לתשלום חובם, בלא שקיימת התאמה בין סכומי הצ'קים לבין סכומי החשבוניות.
באמצעה של שנת 2012 התגלתה פרשיה של סחר בביצים מוברחות מהשטחים ללא פיקוח וללא סימון ושיווקן בישראל, בה היו מעורבים הלקוחות ועוסקים ישראלים נוספים, וביניהם המערערת. כתוצאה מכך, חוללו הצ'קים שנתנו הלקוחות למערערת, כך שהחברה נותרה בסופו של יום ללא תמורה בגין סחורה שסיפקה (להלן: "החובות").
בגין הפרשיה ומעורבות המערערת נדון בעל החברה למאסר, ולטענתו רק לאחר שחרורו החל לעסוק בגביית החובות.
הבקשה
בתחילת 2016 הגישה המערערת בקשה להכרה בחוב אבוד והחזר מס עסקאות ששולם, בגין חשבוניות לשנים 2010-2012 שהוצאו ללקוחות – סך החוב כ 10.8 מיליון ₪ והמע"מ סך של כ 1.5 מיליון ₪.
במסגרת בקשה זו, טענה המערערת כי מתקיימות נסיבות חריגות (החקירה, המעצר, ריצוי המאסר) המצדיקות שימוש בסמכות המנהל להארכת המועד הקבוע בתקנה להוצאת זיכוי כאמור בסעיף 116 לחוק מע"מ.
נציין כי המועד הקבוע בתקנה הינו לאחר שחלפו 6 חודשים מיום הוצאת החשבונית ולא יאוחר משלוש שנים מיום הוצאתה.
ההחלטה
חלה התיישנות מכיוון שלא עמדו במגבלת המועדים בתקנה, ובנסיבות העניין לא מתקיימים החריגים האמורים בתקנה, וקיימים כשלים בהתנהלות המערערת התומכים בהחלטה בדבר דחיית הבקשה:
1. המערערת לא הוציאה "חשבוניות אוטונומיה" אלא חשבוניות מס רגילות.
2. הצ'קים היו צ'קים פתוחים ללא ציון "למוטב" והם לא הופקדו בבנק.
3. המערערת המשיכה להתנהל באותו אופן מול הלקוחות במשך שנה על אף שהצ'קים לא כובדו, דבר המעיד על התרשלות מצדה.
4. לא הוכח כי נעשו מאמצי גביה.
5. סמכות המנהל להארכת המועד לפי סעיף 116 ראוי שלא תיעשה במקרה בו העסקים שהיו מול הלקוחות הינם פעילות עבריינית ורק מטעמי תקנת הציבור אין מקום לכך.
כבוד השופט שב ומדגיש כי חוסר הקורלציה בין החשבוניות לצ'קים, למעשה גורמים לכך שלא ניתן לדעת בוודאות מה לא שולם ובגין מה מבקשת המערערת זיכוי, כמו גם, חוסר בהירות לעניין מועד ההתיישנות לפי התקנה שאמור להיספר ממועד הוצאת החשבונית.
בשולי הדברים, קיימת אמירה בפסק לגבי התרת החוב כ"אבוד" במס הכנסה – אך, כיון שלא מדובר בהסכם שומה לא ניתן משקל רב לפרמטר.

סיכום
מהלאו נסיק על ההן – כיצד ניתן להתנהל נכון מול הרש"פ כך שהסיכויים לעמוד בתביעת חוב אבוד במע"מ יהיו חיוביים:

  •  יש הכרח להוציא חשבונית אוטונומיה, ולא להסתפק בחשבונית מס רגילה.

  •  צ'ק – לציין סכום זהה לסכום החשבונית, לציין שם ולמוטב בלבד, ולהפקיד הצ'ק בבנק.

  • בעת אי עמידה בפירעון צ'ק/בתשלום – ראוי כי העוסק הישראלי יפסיק ההתקשרות ומשלוח הסחורות / מתן השירותים, בסמוך ויתחיל במאמצי גביה.

  • מאמצי גביה – יש להראות מאמצי גביה לרבות ניסיון לאתר העוסק מהרש"פ, ואין להסתפק במסמך פשטני מעו"ד לפיו הלקוחות הפסיקו פעילותם.

  • הסכם שומה עם מס הכנסה יכול לסייע בהיבט ההוכחתי שהחוב אכן אבוד.

  • ככל שלא יהיה חשש לתקנת הציבור – כך הסיכוי להארכת מועד יגבר.

    "הסכם פריז" – כיון שמדינת ישראל והרש"פ מתחשבנות ביניהן על המע"מ נשוא עסקאות בין עוסקים מישראל לבין עוסקים מהרש"פ, אי עמידה במועדי הדיווח גורמת לכך שהמדינה לא יכולה להיפרע מול הרש"פ. לכן עמידה במועדי הדיווח על מע"מ עסקאות ומע"מ תשומות קריטית, ובהחלט יכול להיות שגם טענות טובות, ככל שישנן, לא יעזרו בהארכת המועדים.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטנית) ענבל שני, ממשרדנו.

מומחה בתחום המיסוי הבינלאומי

שותף, מומחה בתחום המיסוי הבינלאומי

מומחית בתחום המיסוי הישראלי

שותף, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

הרשמה לקבלת מבזקים
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה