מבזק מס מספר 793 - 

ביטוח לאומי  1.8.2019

תביעת דמי לידה שהגישה בשיהוי עובדת שכירה נדחתה, אף שקבלה דמי לידה כעצמאית - 1.8.2019

ביום 14 ביולי 2019 דחה ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 34053-07-17) את תביעתה של גב' פריאנטה (להלן: המבוטחת) לתשלום דמי לידה בגין הכנסותיה משכר, בשל איחור בהגשת התביעה.

רקע חוקי ופסיקה

  • סעיף 296 לחוק קובע כי כל תביעה לגמלת כסף תוגש למוסד תוך שנים עשר חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה. הוגשה התביעה באיחור, תשולם אחורנית עד 12 חודשים.

  • בהקשר לסעיף השיהוי נפסק במספר מקרים כי הסעיף עומד בתנאי פיסקת ההגבלה בחוק יסוד: כבוד האדם וחרותו, וזאת בהתחשב בתכלית גמלאות הביטוח הלאומי, בצורך במימון קצבאות על ידי כספי המוסד, וכן בכך שאין לעודד מבוטחים להשתהות בהגשת תביעה לגמלה.

  • עובדת עצמאית מקבלת דמי לידה בדרך כלל באופן אוטומטי.

  • מעסיקים רבים מגישים תביעה לדמי לידה במקום עובדותיהם שילדו .

תמצית העובדות

  • המבוטחת ילדה בשלהי שנת 2014. טרם הלידה עבדה כעובדת שכירה וכעובדת עצמאית.

  • כעובדת עצמאית, לא נדרשה להגיש תביעה למל"ל לדמי לידה, והללו שולמו לה אוטומטית.

  • לאחר כשנתיים, הבחינה כי לא קבלה דמי לידה בגין עבודתה כשכירה, והגישה תביעה, שנדחתה עקב איחור בהגשתה.

  • לטענתה, חשבה כי בדמי הלידה ששולמו לה נכללה התייחסות לשני מקורות הכנסותיה, והמעסיק היה אמור לטפל בתביעה למל"ל.

    כמו כן הצהירה כי לא קבלה את המכתב שהמל"ל טען ששלח אליה בסמוך לאחר הלידה, לפיו אושרה זכאותה לדמי לידה כעובדת עצמאית, תוך הערה כי ככל שהינה גם עובדת שכירה, עליה להגיש בשל כך תביעה נפרדת על גבי טופס בל/ 355.

דיון והחלטה

  • על פי הפסיקה, גם אם המבוטחת לא קבלה המכתב האמור, וגם אם הפר המל"ל את "חובת היידוע", אין בכך כדי להקנות זכות לתשלום רטרואקטיבי למבוטח מעבר להוראות החוק.

  • בהלכת יהלום נקבע כי:

    "מערכת היחסים בין המוסד למבוטחיו נקבעה על פי חוק, ומשכך החוק בלבד הוא שמכתיב את מערכת הזכויות והחובות…

    התנהגותו של גוף ציבורי, דוגמת המוסד לביטוח לאומי אינה יכולה ליצור עילה לזכות אשר אינה קיימת בחוק…

    על המוסד מוטלת החובה לפעול על פי הוראות החוק ואף מקום בו המוסד הטעה מבוטח אין הוא רשאי להעניק לו זכויות בלי שהן מעוגנות בחוק".

  • לאור עובדת השיהוי, נדחתה התביעה.

הערות שוליים
נציין ונפנה למבזק מס מספר 686 מיום 11.5.2017, ובו מקרה דומה למקרה דנן. שם נקבע בביה"ד הארצי (הלכת איילת כהן) ההיפך: כי המל"ל מנוע מלטעון טענת שיהוי.
עם זאת ננסה לאבחן המקרים – כפי שעולה מהעובדות כמתואר בפסקי הדין:
בבחינת המכתב שצורף לקבלת דמי הלידה כעצמאית מצינו כך:
בעניין איילת כהן – צוין בו בין היתר כי היא מקבלת דמי לידה בשל הכנסותיה כעצמאית (אשר סכומם הסופי ייקבע על פי נתוני השומה הסופית במס הכנסה). זאת, בעוד שבמקרה דנן הוספה פיסקה למכתב ובו נכתב כי "אם הינך גם עובדת שכירה עליך להגיש תביעה אישית על גבי טופס …".
תוספת משפט זה למכתב, יכול ומהווה את ההסבר של המל"ל לכך שאי ההבנה או הטעות של המבוטחת בדבר הצורך להגיש תביעה גם לגבי הכנסותיה כשכירה, כפי שביה"ד הארצי במקרה איילת כהן ייחס למבוטחת, לא ממש יכול להתקיים במקרה דנן.

בנוסף ניתן לומר כי נתוני השכר של הגברת איילת כהן היו ידועים למל"ל כל העת, בהיותה בעלת שליטה בחברה בה הועסקה, ומאופן חובת דיווח טפסי 102 בגין בעלי שליטה, וזוהי סיבה נוספת מדוע שם, לא נתקבלה טענת השיהוי.
כך או אחרת וכל עוד לא נאמר אחרת, נחזור ונדגיש ליולדות השכירות (גם אם הן גם עצמאיות, וקיבלו דמי לידה אוטומטית) חובה עליכן להגיש תביעה נוספת לדמי לידה בגין עבודתכן כשכירות (אלא אם הוגשה תביעה כזו על ידי מעסיקכן במקומכן), ללא דיחוי לאחר הלידה, ולהימנע מסוגיית השיהוי.

פרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה.

מומחה בתחום המיסוי הבינלאומי

שותף, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

מומחית בתחום המיסוי הישראלי

שותף מייסד, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

הרשמה לקבלת מבזקים
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה