מבזק מס מספר 797 - 

ביטוח לאומי  28.8.2019

הגעת לגיל הפרישה – יש להגיש תביעה לקצבת אזרח ותיק אף אם לא קבלת פנייה מביטוח לאומי - 28.8.2019

ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 16110-10-17) דחה ביום 29 ביולי 2019 את תביעתו של אורי מור (להלן: המבוטח). לתשלום קצבת אזרח ותיק (זקנה), בעד 3 שנים אחורנית. זאת, למרות שלטענתו, המוסד לבטוח לאומי (להלן: המל"ל) לא שלח לו הודעה על זכאותו לקצבה במועד הגיעו לגיל הפרישה.
יצויין כי מן ההיבט הפרוצדורלי, עניינו של הפסק חריג, באשר יסודו בתביעת נזיקין שהגיש התובע נגד המל"ל לביהמ"ש השלום, ובהחלטת רשם ביהמ"ש השלום הועבר הדיון לביה"ד האזורי לעבודה.

עיקרי החוק

  • תושב ישראל שהגיע לגיל הפרישה (כיום 67/62) זכאי לקצבת אזרח ותיק, מותנה בצבירת תקופת אכשרה ועמידה במבחן הכנסה.

  • מגיל הזכאות (כיום ככלל, גיל 70, לשני המינים) אין מבחן הכנסות.

  • כל תביעה לגמלת כסף תוגש למוסד תוך 12 חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה.

    המשמעות המעשית היא כי תביעה שהוגשה באחור(בגיל הפרישה), עשויה להשתלם עד 12 חודשים לאחור, ולא מעבר לכך.

  • כחריג, בחלוף גיל הזכאות, תביעה לקבלת אזרח ותיק, תשתלם עד 48 חודשים אחורנית, ובלבד שלא תשתלם לגבי התקופה של יותר משנה לפני גיל הזכאות.

    (לדוגמא – תביעה שתוגש נניח בגיל 73, תשתלם ל-48 חודשים אחורנית).

תמצית עובדתית

  • המבוטח יליד 1946 הגיש תביעה לגמלת אזרח ותיק לראשונה בגיל 70 . שולמה לו גמלה ל-12 חודשים אחורנית, ולא מיום הגיעו לגיל פרישה (67), כפי שתבע.

  • לטענת המבוטח, לא נשלחה אליו הודעה מהמל"ל ביום הגיעו לגיל 67 וזו נשלחה רק שלוש שנים לאחר מועד זכאותו. בטיעוניו, הסתמך על הלכת אסתר ארוש – שם נקבע כי על המל"ל ליידע את המבוטחים באשר לזכויותיהם.

    המבוטח תובע את המל"ל בתביעת נזיקין.

  • לטענת המל"ל, לא קיימת חובת יידוע של המבוטחים. במסגרת הליך של ייזום תביעות, נשלחו למבוטח 4 הודעות בדבר זכאותו לקצבה בשנים 2013, 2015,2014, 2016. כולן לאותה כתובת.

    המבוטח אישר כי קבל הודעת המל"ל הרביעית, על כן מוטל עליו הנטל להוכיח כי המכתבים הקודמים לא הגיעו ליעדם.

דיון והחלטה

  • בהלכת אסתר לוזון נקבע: "התנהגותו של גוף ציבורי כדוגמת המוסד לבטוח לאומי אינה יכולה ליצור עילה לזכות אשר אינה קיימת בחוק…

    על המוסד מוטלת החובה לפעול על פי הוראות החוק ואף מקום בו המוסד הטעה מבוטח אין הוא רשאי להעניק לו זכויות בלי שהן מעוגנות בחוק".

  • באשר לחובת יידוע מבוטחים כבר נפסק כי בצד חובת תובע להגיש תביעה, קיימת חובה כללית של המל"ל ליידע את הציבור על האפשרות שקמה לזכאות לגמלה.

  • בהלכת גלעדי נקבע כי תנאי הכרחי להעניק גמלה לפי החוק הוא הגשת תביעה למוסד.

  • בהלכת יצחק בר נקבע כי "בהעדר הוראה חוקית, לא מוטלת על המוסד חובה לחפש אחר מבוטחים ולהעניק להם זכויות או כספים שלא תבעו".

בסיכום קובע ביה"ד כי לא קיימת חובת יידוע פרטנית של המל"ל באשר לזכות המבוטח לכל קצבה, וכי הזכאות לגמלה מותנית בהגשת תביעה, ותשלומה יהא בהתאם להוראות החוק.

ביה"ד קובע כי החלטת המל"ל לתשלום הגמלה אחורנית ל – 12 חודשים בלבד, בדין יסודה.

נחזור ונדגיש לקוראנו: יש להיות ערים כל העת לזכויות המגיעות מהמל"ל, ובמידת הצורך, לקבל יעוץ בעניין. אי הגשת תביעה, ובמועד, עלולה לגרום לחיסרון כיס וכאב לב.

פרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה.

מומחית בתחום המיסוי הישראלי

מומחה בתחום המיסוי הבינלאומי

שותף, מנהל סניף חיפה והצפון, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

שותף, מייסד ומנהל, מומחה בתחום המיסוי הישראלי והבינלאומי

הרשמה לקבלת מבזקים
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה