מבזק מס מספר 801 - 

ביטוח לאומי  26.9.2019

אלמן שהתברר כי היו לו הכנסות "גבוהות" עלול להידרש להחזיר קצבת שאירים שקיבל - 26.9.2019

ביה"ד הארצי לעבודה דחה ביום 18 בספטמבר 2019 9 ערעורים!! של יוסף גרובר (להלן: המבוטח) (עב"ל 20705-07-19, ועוד) וקבע כי בדין נדרש להשיב למוסד לבטוח לאומי (להלן: המל"ל) חלק מקצבת השאירים ששולמה לו בטעות, עקב גילוי מאוחר של הכנסות השוללות את קצבת השאירים.
עיקרי החוק

  • סעיף 195 לחוק – מבוטח זכאי לקצבת נכות כללית עד הגיעו לגיל הפרישה. בגיל פרישה הוא תובע קצבת אזרח ותיק (זקנה).

  • סעיף 251 לחוק – מבוטח כאמור בגיל פרישה, עשוי לקבל "גמלה נוספת לנכה" בגובה ההפרש בין קצבת אזרח ותיק וקצבת הנכות ששולמה לו, קודם לכן.

  • סעיף 261 לחוק – מי שזכאי לקצבת שאירים, שנעשה זכאי לקצבת אזרח ותיק או ההיפך, מקבל בנוסף לגמלת האזרח הוותיק, גם 50% מקצבת השאירים כמפורט בחוק.

  • סעיף 238 לחוק – בשונה מאלמנה, אלמן זכאי לקצבת שאירים כל עוד יש עמו ילד כהגדרתו בחוק, או שהכנסתו אינה עולה על סכום שנקבע בחוק.

  • סעיף 255 לחוק – אלמן שפקעה זכותו לקבלת קצבת שאירים, המל"ל משלם לו מענק בסכום השווה לקצבת שאירים חודשית למשך 36 חודשים (להלן: מענק פקיעה).

תמצית עובדתית

  • המבוטח הגיש לביה"ד האזורי מספר רב של הליכים שעיקרם הפסקת תשלום קצבת שאירים, לאחר שהסתבר בדיעבד שלא עמד באחד התנאים לקבלתה.

  • המבוטח יליד 1946, קיבל קצבת נכות כללית מהמל"ל משנת 1998 (או סמוך לכך).

  • ב – 1/2/2013, החל לקבל קצבת אזרח ותיק, הפסיק לקבל קצבת נכות כללית, והחל לקבל 50% מקצבת שאירים.

  • בחודש ינואר 2018 בוטלה זכאותו לקצבת השאירים, רטרואקטיבית מינואר 2014, לאחר שהתברר במל"ל כי היו לו הכנסות חודשיות נוספות – קצבת שאירים מהמדינה בגין רעייתו ז"ל. סה"כ הכנסותיו הסתכמו ב – 8,300 ₪ לחודש (קצבה מהמל"ל, פנסיה שלו ממקפת וקצבת שאירים חודשית מהמדינה).

  • ביטול הזכאות לקצבת השאירים, רטרואקטיבית יצרה חוב, ובשקלול עם הזכאות למענק הפקיעה, נוצרה לזכותו יתרת זכות ששולמה לו.

  • המבוטח הגיש תביעות רבות לביה"ד האזורי לעבודה, כל אחת בנפרד, וכולן נדחו.

  • במסגרת החלטת ביניים נקבע כי יש להפנות את החוב בגין קצבת השאירים לוועדה לבחינת חובות, שהפחיתה 27% מהחוב.

  • המבוטח הגיש ערעור בטענות רבות ומגוונות, לביה"ד הארצי, שדן בכולן במאוחד.

דיון והחלטה

  • לטענת המבוטח להמשך זכאות לקצבת נכות כללית לאחר הגיעו לגיל פרישה:

    – ראשית, חלה התיישנות על העילה כי קביעת המל"ל נעשתה בשנת 2013.

    – שנית, זוהי הוראתו המפורשת של סעיף 195 לחוק, מה גם שבשילוב עם האמור בסעיף 251, כלל לא פחתה גמלתו החודשית הכוללת.

  • לטענת המבוטח להמשך זכאות לקצבת שאירים מלאה – זוהי הוראתו המפורשת של סעיף 261.

  • לטענת המבוטח לפיה לא היה מקום כלל להפסקת תשלום קצבת השאירים (50% שכן קיבל) – אין חולק כי התברר למל"ל שסך הכנסותיו עולות על הסכום הקבוע בחוק לעניין אלמן. על כן בדין נשללה קצבת השאירים.

  • לטענת המבוטח כי לא זומן לשימוע טרם הפסקת תשלום קצבת השאירים, ויצירת חוב עבורו – אכן קיימת חובת שימוע והיה מקום לקיימה, עם זאת, ביה"ד אינו סבור שפגם זה מוביל לביטול החלטת המל"ל.

  • טענות לא מהותיות נוספות, נדחו אף הן.

  • לפנים משורת הדין ולאור מצבו של המבוטח, לא הטיל עליו ביה"ד הארצי הוצאות, אף שבהחלט נזף בו על שהעסיק את בתי הדין בתביעות רבות ומגוונות, והכל באותו עניין.

  • סוף דבר – כל הערעורים נדחו.

לפרטים נוספים, ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה.

מומחה בתחום המיסוי הבינלאומי

שותף מייסד, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

שותף, מומחה בתחום המיסוי הבינלאומי

שותף, מייסד ומנהל, מומחה בתחום המיסוי הישראלי והבינלאומי

הרשמה לקבלת מבזקים
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה