מבזק מס מספר 802 - 27.10.2019

מיסוי ישראלי - חוק עידוד - שירות מבוסס תוכנה

ביום 29.12.2016 פורסם חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו- 2018) התשע"ז-2016, אשר במסגרתו תוקן החוק לעידוד השקעות הון התשי"ט-1959 (להלן: "חוק עידוד" ו/או "החוק"). מטרתו של התיקון היא להתאים את החוק לתעשייה עתירת ידע, כדי לעודד חברות מתאימות להתבסס ולהרחיב את פעילותן בישראל, באמצעות מחקר ופיתוח, לקבוע תמריץ לעידוד פעילות חדשה בישראל, להעלות את רמת הפריון והחדשנות. ראו הרחבה בדבר התיקון במבזקנו מספר 672.
כחלק מהשינוי מוכר למעשה שירות מבוסס תוכנה כהכנסה טכנולוגית הזכאית למעשה להטבות המס.
ונזכיר כי הטבות המס הינן הפחתת שיעור המס על ההכנסה החייבת ל – 12% או ל – 7.5% תלוי באזור הפיתוח ול – 20% מס על הדיבידנד לתושב ישראל ול – 4% לתושב חוץ . ראה מבזקנו מספר 782.
במסגרת החלטת מיסוי 9101/19 אשר פורסמה לאחרונה נדונה השאלה האם פלטפורמה להשוואה מקוונת של מחירי כרטיסים להופעות ואירועי ספורט הינה בבחינת הכנסה טכנולוגית.
מתווה הפעולה הינו פיתוח פלטפורמה על ידי החברה אשר מאפשרת חיפוש כרטיסי לאירועים שונים בהתאם לפרמטרים מסויימים. הפלטפורמה מתקשרת עם ספקים מסויימים המוכרים כרטיסים ומוצגים באתר החברה ע"ב הפלטפורמה אותה פיתחה החברה ומהווה ממשק חכם לשימוש ע"י משתמשי הקצה.
החלק החשוב ברקע העובדתי הינו כי החברה אינה מוכרת כרטיסים לאירועים השונים!! המכירות של הכרטיסים מתבצעות ע"י הספקים השונים. המודל העסקי של החברה הוא גביית עמלה מהספקים בהתאם לשימוש שלקוחות הקצה ביצעו בפלטפורמה והמיוחס להכנסות הספקים הרלוונטיים.
למעשה הכנסות החברה נובעות ממתן זכות שימוש בתוכנה בדרך של שירות מבוסס תוכנה (SAAS) הניתן לספקים. החלטת מיסוי זו הינה המשך ישיר להחלטת מיסוי 6886/18 העוסקת בתוכנה לניהול מטבעות קריפטוגרפים כמעל טכנולוגי מועדף, כאשר הכנסות החברה נובעות ממתן זכות שימוש ללקוחות בתוכנה, והעמלה הנגבית הינה על בסיס היקף הפעולות והמידע ראה מבזקנו מספר 755.
חברות רבות עושות שימוש בפלטפורמות אינטרנטיות על מנת להנגיש מידעים מתחומים שונים ללקוחות הקצה – הדבר נפוץ בתחומי התיירות אך הולך ורווח בשלל תחומי החיים – ביטוח, בנקאות, אופנה, דיור ועוד. חברות רבות זכאיות להטבות המס בין אם ללא שינוי כלל ובין אם בדרך של שינוי מסויים במתווה פעילותן או במודל ההכנסות שעל בסיסו הן עובדות.

למשרדנו ניסיון עשיר בליווי חברות בהליכים של קבלת הטבות על פי חוק העידוד במסלולים השונים ונשמח לעמוד לרשותכם בפניותיכם בעניין.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) ישי כהן ולשאר חברי הצוות הישראלי, ממשרדנו.

מיסוי בינלאומי - סיום הליך גילוי מרצון 2019

לפני כעשור וחצי פרסמה רשות המיסים לראשונה את נוהל גילוי מרצון – נוהל אשר אפשר דיווח על הכנסות אשר חייבות בישראל ולא דווחו, וגילוי נכסים שלא הוצהרו בפני רשות המיסים.  הנוהל הבסיסי העניק למי שעמד בתנאיו – חסינות מפני נקיטת הליכים פליליים ע"י רשות המיסים וזאת בתנאי ששולם המס המתחייב במשרד השומה האזרחי.

במשך השנים מאז פרסום הנוהל הבסיסי, פורסמו תכניות שונות לגילוי מרצון, תוך מתן אורכות עת הסתיימו הפנייה האנונימית לרשות המיסים בכדי

לברר את חבות המס בטרם חשיפת פרטי הלקוחות התבררו כהצלחה לרשות המיסים וללקוחות.

התכנית האחרונה שפורסמה אפשרה הגשת פניות לגילוי מרצון באופן אנונימי עד לתום שנת 2018, ואילו בשנת 2019 מתאפשר להגיש פניות לגילוי מרצון – פניות שמיות בלבד.

במבזק מס מספר 785  פרסמנו כי מנהל רשות המיסים הצהיר באופן מפורש כי לא תינתנה הארכות לנוהל הקיים, והוא אמור להסתיים בתום חודש דצמבר 2019. נציין כי אפשרויות הגילוי וההסדר חלות על תושבי ישראל שלא דיווחו על הכנסותיהם בישראל או בחו"ל, וגם על תושבי חוץ אשר יש להם הכנסות שלא דווחו בישראל.  לדוגמה – משרדנו ייעץ בלא מעט מקרים בהם תושבי חוץ אשר מחזיקים דירות בישראל ומשכירים אותם "שכחו" לדווח על הכנסותיהם לרשות המס הישראלית.

סגירת חלון ההזדמנויות נעשית במקביל ובחפיפה לתחילת קבלת ומסירת דיווחים על חשבונות במוסדות פיננסיים במסגרת תקן ה- (CRS (commom reporting standart, כאשר רשות המסים פרסמה את המדינות שצפויות להיכלל במסגרת חילופי המידע הבנקאיים האוטומטיים ואת מועדי תחילת קבלת ומסירת הדיווחים.

לאור האמור, מומלץ לנצל את השבועות הספורים אשר נותרו לביצוע פנייה לרשות המיסים במקרים בהם קיים נכס או הכנסה שלא דווחה בידי יחידים, שותפים, בני משפחה, נאמנויות וכו'.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (עו"ד) חגי אלמקייס ולשאר חברי הצוות הבינלאומי, ממשרדנו.

 

ביטוח לאומי - דמי פגיעה לספורטאי ללא שכר עלולים להישלל

משה בן 20, חייל בשירות סדיר ושחקן כדורגל פעיל בליגה שלישית נפגע במהלך משחק, ואושפז בביה"ח. משה הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) לתשלום דמי פגיעה, וזו נדחתה מהטענה שלא היה עובד שכיר.

רקע חוקי
צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), תשל"ב – 1972 קובע בין היתר:
ספורטאי העוסק בפעילות ספורטיבית במסגרת אגודת ספורט או מטעמה, נחשב כעובד שכיר של מי שחייב בגמול ההעסקה, אם נערך עמו מראש הסכם העסקה בכתב.

הוראות המל"ל

  • המל"ל פרסם חוזרים וקבע כללים לעניין מעמד ספורטאים העוסקים כשכירים או כעוסקים בפעילות חובבנית.

  • עפ"י כללים אלה, כדי שספורטאי ייחשב שכיר צריכים להתקיים 2 תנאים מצטברים:

    1. הסכם העסקה בכתב מראש.

    2. תשלום שכר (עמדת המל"ל היא שיחסי עובד ומעסיק מטיבם מחייבים מתן תמורה עבור ביצוע העבודה. (כלומר יש תלושי שכר      ושכר המשתלם בפועל).

  •  לעניין ביטוח נפגעי עבודה נקבע כי רק "ספורטאי מקצועי" שעיסוקו בספורט, מבוטח בביטוח נפגעי עבודה. "ספורטאי חובב"   העוסק בספורט כתחביב אינו מבוטח בביטוח נפגעי עבודה. (כלומר, השאלה היא מי נחשב לספורטאי חובב שאינו מבוטח).

בחוזרים שהופצו בשנים האחרונות, המל"ל מפנה להלכה הפסוקה לפיה סממן מכריע בהוכחת יחסי עבודה הוא תשלום שכר, שכן "העומד בבסיס קיומם של יחסי עובד ומעביד הנה התקשרות לביצוע עבודה תמורת שכר. בקביעת טיב הקשר שבין הצדדים נודעת חשיבות רבה לשאלת תשלום השכר, שכן יחסי עובד ומעביד מטיבם מחייבים מתן תמורה עבור ביצוע עבודה… (עב"ל מגרה נגד המוסד)".
"שאלות משנה שנקבעו בפסיקה שמסייעות לקבוע האם מדובר בתשלום שאופיו שכר עבודה או לא הן: האם הייתה התאמה בין השכר לבין שעות העבודה, האם השכר ריאלי או מדובר בשכר סמלי או בהחזר הוצאות, האם שולמו תנאים סוציאליים, האם שולם השכר בפועל וכן אופן תשלום השכר".
על פי ההוראות ספורטאי שלא עומד בתנאים המצטברים שלעיל לא ייחשב כעובד שכיר. פעילותו תוגדר כפעילות חובבנית ולא יהיה מבוטח כספורטאי.
בפס"ד דוד רועי עמרם 39281-08-15 (במבזק מס' 735), קבע ביה"ד האזורי במאי 2018 כי נתקיימו יחסי עובד ומעסיק בינו לבין קבוצת כדור יד, אף על פי שקיבל החזר נסיעות חודשיות, תנאים וסכום ההחזר אף כלל תנאים סוציאליים, פיצוי פיטורין, חופשה שנתית, הבראה וכדומה.

קובע ביה"ד שאם הקבוצה הפרה חוקי מגן בתשלום השכר אינה מעניינו של המל"ל ועל המל"ל לבחון את מערכת היחסים.

בשנת 2018 הופץ מכתבו של  מנכ"ל הביטוח הלאומי על פיו יש לעמוד בשכר המינימום לפחות ובמידה ומדובר במשרות חלקיות הרי שדרישת הסף היא שכר המינימום הרלוונטי לחלקיות המשרה.

רצ"ב ההנחיה.

לסיכום:

ספורטאים יבוטחו לענף פגיעה בעבודה במוסד לביטוח לאומי אם יקפידו על הסכם עבודה שמעיד על יחסי עבודה, על תלושי שכר מסודרים, על תשלום משכורת ועל כך שהיקף המשרה שלהם יהיה הולם להיקף השכר.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח- גלרט, מר חיים חיטמן ולרו"ח (משפטן) ישי כהן.

 

שותף, מנהל סניף חיפה והצפון, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

שותף, מייסד ומנהל, מומחה בתחום המיסוי הישראלי והבינלאומי

שותף, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

שותף, מומחה בתחום המיסוי הבינלאומי

הרשמה לקבלת מבזקים
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה