מבזק מס מספר 802 - 

ביטוח לאומי  27.10.2019

דמי פגיעה לספורטאי ללא שכר עלולים להישלל - 27.10.2019

משה בן 20, חייל בשירות סדיר ושחקן כדורגל פעיל בליגה שלישית נפגע במהלך משחק, ואושפז בביה"ח. משה הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) לתשלום דמי פגיעה, וזו נדחתה מהטענה שלא היה עובד שכיר.

רקע חוקי
צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), תשל"ב – 1972 קובע בין היתר:
ספורטאי העוסק בפעילות ספורטיבית במסגרת אגודת ספורט או מטעמה, נחשב כעובד שכיר של מי שחייב בגמול ההעסקה, אם נערך עמו מראש הסכם העסקה בכתב.

הוראות המל"ל

  • המל"ל פרסם חוזרים וקבע כללים לעניין מעמד ספורטאים העוסקים כשכירים או כעוסקים בפעילות חובבנית.

  • עפ"י כללים אלה, כדי שספורטאי ייחשב שכיר צריכים להתקיים 2 תנאים מצטברים:

    1. הסכם העסקה בכתב מראש.

    2. תשלום שכר (עמדת המל"ל היא שיחסי עובד ומעסיק מטיבם מחייבים מתן תמורה עבור ביצוע העבודה. (כלומר יש תלושי שכר      ושכר המשתלם בפועל).

  •  לעניין ביטוח נפגעי עבודה נקבע כי רק "ספורטאי מקצועי" שעיסוקו בספורט, מבוטח בביטוח נפגעי עבודה. "ספורטאי חובב"   העוסק בספורט כתחביב אינו מבוטח בביטוח נפגעי עבודה. (כלומר, השאלה היא מי נחשב לספורטאי חובב שאינו מבוטח).

בחוזרים שהופצו בשנים האחרונות, המל"ל מפנה להלכה הפסוקה לפיה סממן מכריע בהוכחת יחסי עבודה הוא תשלום שכר, שכן "העומד בבסיס קיומם של יחסי עובד ומעביד הנה התקשרות לביצוע עבודה תמורת שכר. בקביעת טיב הקשר שבין הצדדים נודעת חשיבות רבה לשאלת תשלום השכר, שכן יחסי עובד ומעביד מטיבם מחייבים מתן תמורה עבור ביצוע עבודה… (עב"ל מגרה נגד המוסד)".
"שאלות משנה שנקבעו בפסיקה שמסייעות לקבוע האם מדובר בתשלום שאופיו שכר עבודה או לא הן: האם הייתה התאמה בין השכר לבין שעות העבודה, האם השכר ריאלי או מדובר בשכר סמלי או בהחזר הוצאות, האם שולמו תנאים סוציאליים, האם שולם השכר בפועל וכן אופן תשלום השכר".
על פי ההוראות ספורטאי שלא עומד בתנאים המצטברים שלעיל לא ייחשב כעובד שכיר. פעילותו תוגדר כפעילות חובבנית ולא יהיה מבוטח כספורטאי.
בפס"ד דוד רועי עמרם 39281-08-15 (במבזק מס' 735), קבע ביה"ד האזורי במאי 2018 כי נתקיימו יחסי עובד ומעסיק בינו לבין קבוצת כדור יד, אף על פי שקיבל החזר נסיעות חודשיות, תנאים וסכום ההחזר אף כלל תנאים סוציאליים, פיצוי פיטורין, חופשה שנתית, הבראה וכדומה.

קובע ביה"ד שאם הקבוצה הפרה חוקי מגן בתשלום השכר אינה מעניינו של המל"ל ועל המל"ל לבחון את מערכת היחסים.

בשנת 2018 הופץ מכתבו של  מנכ"ל הביטוח הלאומי על פיו יש לעמוד בשכר המינימום לפחות ובמידה ומדובר במשרות חלקיות הרי שדרישת הסף היא שכר המינימום הרלוונטי לחלקיות המשרה.

רצ"ב ההנחיה.

לסיכום:

ספורטאים יבוטחו לענף פגיעה בעבודה במוסד לביטוח לאומי אם יקפידו על הסכם עבודה שמעיד על יחסי עבודה, על תלושי שכר מסודרים, על תשלום משכורת ועל כך שהיקף המשרה שלהם יהיה הולם להיקף השכר.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח- גלרט, מר חיים חיטמן ולרו"ח (משפטן) ישי כהן.

 

שותף, מייסד ומנהל, מומחה בתחום המיסוי הישראלי והבינלאומי

שותף, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

שותף, מומחה בתחום המיסוי הבינלאומי

שותף, מנהל סניף חיפה והצפון, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

הרשמה לקבלת מבזקים
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה