מבזק מס מספר 804 - 

ביטוח לאומי  7.11.2019

ביטוח לאומי – המוסד לביטוח לאומי חויב לשלם פיצוי בגין עיקולים שלא כדין - 7.11.2019

בית משפט השלום (ת"א 28940-11-16) חייב ביום 2.10.2019 את המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) לשלם לאסף טוקר (להלן: המבוטח) סך של 15,000 ₪ כפיצוי בגין הטלת עיקולים שלא כדין ב-27 מוסדות שונים.

תמצית עובדתית

  • המבוטח, רופא במקצועו, עובד כשכיר במשרות בכירות בקופות חולים וכן עובד כעצמאי.

  • המבוטח שילם דמי ביטוח מירביים כעובד שכיר ולכן היה פטור מתשלום דמי ביטוח כעובד עצמאי.

  • המל"ל שלח למבוטח בטעות דרישות לתשלום דמי ביטוח בגין פעילותו כעצמאי. רואה החשבון המייצג את המבוטח שלח למל"ל את נתוני השכר העדכניים וביקש מספר פעמים לבטל את הדרישות ולהימנע מפעולות אכיפה.

  • הדרישה שנשלחה בחודש פברואר 2016 הייתה בסך של 6,172 ₪. על אף הפניות של המייצג, נשלחה דרישה נוספת בחודש מאי 2016. לאחר שתי פניות של המייצג בחודש יוני 2019 דרך המערכת הממוחשבת להימנע מפעולות גבייה ואכיפה, קיבל המבוטח ביום 3.7.2016 הודעות מבנק אגוד, מבנק לאומי ומקופ"ח מאוחדת שהתקבלו הודעות עיקול מהמל"ל.

  • סך הכל שלח המל"ל דרישות עיקול ל-27 מוסדות שונים.

  • לטענת המבוטח, הודעת העיקול השגויה מהווה פרסום לשון הרע אשר נעשה גם במקום עבודתו, וגם בפני בנקים ואחרים שעמם נמצא בקשרים שוטפים.

  • לטענתו, הפרסום עלול להשפילו, לפגוע במשלח ידו ובמקצועו "וכן לבזותו בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסות לו…"

  • המל"ל טען כי אין במשלוח צווי עיקול לצדדים שלישיים משום פרסום כהגדרתו בחוק איסור לשון הרע, כי מדובר בפרסום מותר בהתאם לסעיף 13(9) לחוק איסור לשון הרע, וכי עומדת לו הגנת תום לב הקבועה בסעיף 15 לחוק איסור לשון הרע.

  • המל"ל אישר כי בשל טעות אנוש נתוני השכר לא עודכנו במערכות המל"ל והעיקולים נשלחו באופן ממוכן.

  • המייצג פנה למל"ל ביום 03/07/16, העיקולים בוטלו למחרת והמל"ל הביע התנצלות טלפונית בפני המבוטח.

  • המבוטח הגיש תביעת לשון הרע נגד המל"ל. 

    דיון והחלטה

  • חוק איסור לשון הרע, מגדיר לשון הרע: בין השאר פרסומים שעלולים להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצידם, וכן לפגוע באדם במשרתו, במשלח ידו, בעסקו או במקצועו.

  • נקבע בפסיקה כי בעצם הטלת עיקול שלא כדין (ללא קשר לגובה העיקול), יש משום פרסום לשון הרע לגבי מי שנגדו הוטל העיקול, לאור הצגתו כמי שאינו פורע חובותיו עד כי בעל החוב נאלץ להטיל עיקולים.

  • במקרה דנן, סבור ביה"ד, כי הטלת העיקולים מהווה פרסום לשון הרע, וקובע כי המל"ל הטיל עיקולים באופן גורף אצל גורמים רבים, אשר יש בהם כדי להציג את המבוטח כאדם אשר אינו משלם את חובותיו עד כי נדרש עיקול. יש בכך לפגוע בשמו הטוב של המבוטח, להשפילו ולעשותו מטרה ללעג או לבוז.

  • אין חולק לדעת ביה"ד כי הטלת העיקולים בטעות, בסכום שאינו גבוה (6,172 ₪), אצל 27 מחזיקים שונים – מהווה התנהלות שאינה מידתית.

  • ביה"ד מגיע למסקנה, כי המל"ל לא פעל על פי הדין ולא עומדת לו הגנה מההגנות שבחוק, ולכן יש לדון בשאלת הפיצוי.

  • התביעה הוגשה על סך 100,000 ₪ בלי להסביר כיצד הגיע המבוטח לסכום הזה.

  • לאחר שביה"ד בחן את כל השיקולים והאיזון ביניהם ובהתחשב בנסיבות, קבע את סכום הפיצוי שישולם למבוטח ע"ס 15,000 ₪ בנוסף להוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד. 

    בשולי הדברים

    בעקבות פסה"ד, המל"ל מסר שהוא אמור לדון בתקופה הקרובה בקביעת קריטריונים וכללים חדשים לגבי כמות העיקולים בהתחשב  בגובה החוב.

     

    לפרטים נוספים, ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה.

     

 

מומחית בתחום המיסוי הישראלי

שותף, מומחה בתחום המיסוי הבינלאומי

שותף, מנהל סניף חיפה והצפון, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

שותף, מייסד ומנהל, מומחה בתחום המיסוי הישראלי והבינלאומי

הרשמה לקבלת מבזקים
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה