מבזק מס מספר 811 - 

ביטוח לאומי  26.12.2019

עצמאי שהוא גם עובד שכיר (עם הכנסת מקסימום) – חייב להירשם כ"עובד עצמאי" כתנאי לקבלת דמי פגיעה - 26.12.2019

ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 54699-05-18) דחה ביום 16 בדצמבר 2019 את תביעתו של מר אולדובסקי (להלן: המבוטח) לתשלום דמי פגיעה, שלטענתו אירעה לו תוך כדי ועקב עבודתו כעצמאי. זאת, כיוון שלא היה רשום בזמן התאונה במוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל), כעובד עצמאי לפי ההגדרה שבחוק הביטוח הלאומי.

עיקרי החוק

  • סעיף 1 לחוק קובע כי עובד עצמאי הוא מי שעסק במשלח ידו שלא כעובד, והתקיים בו אחד מאלה:

    •  עסק במשלח ידו לפחות עשרים שעות בשבוע בממוצע.

    • הכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו לא פחתה מסכום השווה ל-50% מהשכר הממוצע במשק (5,137 ₪ – בשנת 2019)

    • עסק במשלח ידו לפחות 12 שעות בממוצע בשבוע, והכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו לא פחתה מסכום השווה ל-15% מהשכר הממוצע במשק (1,541 ₪ לחודש – בשנת 2019).

  • סעיף 77 לחוק קובע: לגבי עובד עצמאי, תנאי לגמלת נפגעי עבודה הוא שבעת הפגיעה המבוטח היה רשום כעובד עצמאי, או שעשה את המוטל עליו להירשם. (בעניין זה ראה מבזק 808).

תמצית עיקר העובדות וטענות הצדדים

  • המבוטח עבד כשכיר בשני מקומות עבודה עד דצמבר 2017.

  • ביום 12/12/2017 נפגע בתאונת דרכים, לטענתו – עת היה בנסיעה מלקוח אל ביתו.

  • בתחילת שנת 2013 הודיע המל"ל למבוטח כי לאור העולה משומת מס הכנסה לשנת 2011, הוא מסווג כעצמאי שאינו עונה להגדרה בחוק, ולכן אינו מבוטח בענף נפגעי עבודה כעצמאי.

  • בשנת 2016, משביקש המבוטח לבטל קביעת מקדמות וחובות טען שהינו ממשיך להיות שכיר (מבלי לסתור את סיווגו בנוסף כ"עצמאי שאינו עונה להגדרה").

  • משומות מס הכנסה עד וכולל שנת 2017 – אין אינדיקציה להיותו עצמאי.

  • ב- 28/12/2017 הפיק חשבונית ע"ס כ-5,100 ₪ (ללא מע"מ) עבור לקוח שלדבריו, בדרכו משם נפצע בתאונה. כמו כן ב- 3/2018 הוציא חשבונית ללקוח אחר בגין עבודה שלדבריו ביצע עבורו בשלהי שנת 2016.

  • לטענתו, משפוטר משני מקומות עבודתו כשכיר החל להעצים את פעילותו כעצמאי, על מנת שלא תיפגע הכנסתו.

  • במהלך הדיון המשפטי, בשנת 2018, הוציא רו"ח המבוטח מכתב למל"ל ובו ציין כי בשנת 2017 לא שולמו דמי ביטוח כעצמאי, היות והמבוטח עבר את תקרת דמי הביטוח כשכיר. לטענת המבוטח ורו"ח, עובדה זו הינה העילה לכך שלא נפתח עבור המבוטח כל אותן שנים, תיק כעצמאי .

  • לטענת המבוטח, המל"ל בחר שלא לחקור אותו על תצהירו לפיו עבד בחודשים נובמבר –דצמבר 2017 והשתכר סכומים העולים על כ-5,000 ₪ כל חודש, ולכן מתקיים התנאי של הכנסה של 50% שכר ממוצע במשק.

  • תביעתו של המבוטח לדמי פגיעה נדחתה בהיעדר רישום במועד כעובד עצמאי.

עקרי הדיון והחלטה

  • ביה"ד מציין (ולא כעילה המרכזית לתוצאת הפסק) כי גם אם יקבל עובדתית את החשבוניות האמורות, הרי בחינת ההשתכרות צריכה להיות על בסיס ממוצע שנתי. לחילופין יש להוכיח שהפעילות כעצמאי היתה בחודשים הנטענים בלבד, ולא לאורך השנה.

  • יש לבחון את ההכנסה החייבת ולא את מחזור ההכנסות.

  • גידול ביכולת הפקת הכנסות (עקב פיטוריו כשכיר), אינו רלוונטי, אלא ההכנסות בפועל.

  • קביעת הסיווג כ"עצמאי שאינו עונה להגדרה" בשנת 2013, ואי התייחסות המבוטח לסיווג זה במכתבו למל"ל בשנת 2016, משמשים לרעתו.

  • עיקר הדין הוכרע מההנמקות הבאות:

    • כבר נפסק כי מי שרשום כעובד שכיר אינו יכול להיחשב כמי שעשה את המוטל עליו כדי להירשם כעובד עצמאי, אף אם שולמו עבורו דמי ביטוח מירביים (המל"ל – צבי גסנר).

    • עוד נפסק כי החובה להירשם היא של המבוטח עצמו ולא של רו"ח שלו, וגם טענת רשלנות לאי ביצוע כאמור – אינה מספקת (פסקי דין ברדה והניג).

      לסיכום קובע ביה"ד כי אף אם המבוטח פעל "על פי עצת רו"ח שלו, אין בכך כדי לתקן את מחדלו מלרשום עצמו כעצמאי".

  • התביעה נדחתה.

בשולי הדברים
עובדים שכירים שמשתכרים מעל תקרת ההכנסה המירבית החייבת בדמי הביטוח, ועובדים במקביל כעצמאים, חייבים לבחון במל"ל את מעמדם ולהירשם במועד, אף שאינם חייבים בדמי ביטוח בשל עבודתם כעצמאים.
ככל שתארע להם חלילה תאונת עבודה במסגרת עבודתם כעצמאים, הפגיעה לא תוכר כפגיעה מעבודה!!!, ככל שלא היו רשומים במל"ל כעובדים עצמאים לפי ההגדרה בחוק הביטוח הלאומי, בזמן התאונה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה.

מומחה בתחום המיסוי הבינלאומי

מומחית בתחום המיסוי הישראלי

שותף, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

שותף מייסד, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

הרשמה לקבלת מבזקים
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה