מבזק מס מספר 815 - 

ביטוח לאומי  23.1.2020

תגמולי מילואים לעובד עצמאי לא יקוזזו מהפסדים עסקיים שנצמחו לו - 23.1.2020

ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 29673-10-18) דחה ביום 5/1/2020 את תביעתו של עודד וינברג (להלן: המבוטח) להפחתת תגמולי המילואים מההפסד העסקי. נקבע כי תגמולי מילואים הם הכנסה חייבת בתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות (להלן: דמי ביטוח), ואינם חלק מהכנסות העסק, אלא הכנסות נפרדות.

עיקרי החוק
סעיף 345 לחוק הביטוח הלאומי (להלן: החוק) קובע:

  • חישוב הכנסתו השנתית של עובד עצמאי מבוסס על הכנסתו כמפורט בסעיפים 2(1) ו-2(8) לפקודת מס הכנסה (להלן: הפקודה) בניכוי הוצאות הקשורות במישרין בהשגת ההכנסה.

  • תגמולי מילואים אינם פטורים מתשלום דמי ביטוח ורואים אותם כהכנסה לעניין תשלום דמי הביטוח מכוח סעיף 350(א)(1) לחוק.

  • סעיף 272(ב) לחוק קובע שלא יפחת שיעור תגמול המילואים ליום מהתגמול המזערי ולא יעלה על התגמול המירבי (5,987 ₪, ו- 44,020 ₪ לחודש, בהתאמה, נכון ל-01/2020).

תמצית עובדתית

  • המבוטח, עורך דין, עובד עצמאי, שבשנים 2016 ו-2017 עסקו היה מצוי בהפסדים. המבוטח שירת בשנים אלו במילואים וקיבל מהמוסד לביטוח הלאומי (להלן: המל"ל) תגמולי מילואים, שבגינם נדרש לשלם דמי ביטוח.

  • אין מחלוקת כי תגמולי המילואים חייבים בדמי ביטוח.

  • המבוטח ביקש לקזז את תגמולי המילואים מההפסדים העסקיים שנצמחו לו (האחרונים היו גבוהים יותר), כך שלא תיוותר הכנסה חייבת בדמי ביטוח.

  • המל"ל סרב, ומכאן התביעה.

עיקרי טענות המבוטח

  • תגמולי מילואים אינם הכנסה העומדת בפני עצמה. לחילופין, גם לו תיחשב כהכנסה העומדת בפני עצמה, יש לחבר את כל הכנסותיו, ובהתאם לחייב בדמי הביטוח.

  • המל"ל מתעלם מהפסדי העסק, בניגוד להוראות החוק, ולשומת המס הסופית שבה התבצע הקיזוז האמור ללא כל עוררין.

  • המל"ל מרע את מצבו לו כלל לא היה יוצא למילואים, אלא ממשיך לעבוד בעסקו באותה העת.

טענות המל"ל

  • ההכנסות החייבות של עובד עצמאי בחוק, הן לפי המקורות בסעיפים 2(1) ו-2(8) לפקודה, בניכוי ההוצאות הקשורות במישרין בהשגת ההכנסה.

  • לאור התכלית הסוציאלית של חוק הביטוח הלאומי, לא ניתן להכניס מבחינה מהותית את תגמול המילואים, למרות שהיא גמלה מחליפת הכנסה, לתחשיב ההכנסה מהעסק.

  • גם אילו הכנסתו כעצמאי הייתה אפס – היה זכאי עפ"י החוק לפחות לתגמול מזערי כמפורט לעיל ובהתחשב בהכנסות העבר (שלפיהם הוא קיבל את התגמול).

  • "ההוצאות במסגרת העסק לא שימשו ליצירה של ההכנסה בדמותה של גמלת המילואים".

  • קבלת טענת התובע "משמעה 'איפוס' ההכנסה מגמלת המילואים באופן שחותר תחת האפשרות של גמלת המילואים להוות בסיס לגמלאות עתידיות של מבוטחים רבים אחרים, שכן מהלך הקיזוז מביא להקטנת בסיס ההכנסה שלהם לגמלאות מחליפות שכר".

דיון והחלטה

  • "אין מחלוקת כי סעיף 345(א) הינו מקור הסמכות של הנתבע לגבות דמי ביטוח לאומי בגין הכנסות התובע מעסק".

  • "אין גם מחלוקת בין הצדדים כי תגמול המילואים חייב בתשלום דמי ביטוח וזאת מכוח סעיף 350(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי".

  • "תגמול מילואים אינו מוגדר כהכנסה חייבת במס הכנסה בסעיפים 2(1) או 2(8) לפקודת מס הכנסה, אין לו זכר כלל בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה".

  • עפ"י החוק, תגמולי מילואים משתלמים למבוטח גם אם הכנסתו נמוכה או שכלל אין לו הכנסה, כמו במקרה דנן, בו יש הפסד. "יש בהוראות חוק אלה כדי להצביע על כך שהגם שתגמולי מילואים הם גמלה מחליפת הכנסה, הם לא בגדר 'הכנסה' במהותה ובהיקפה. מכאן שלא ניתן לראות בתגמול מילואים חלק מהכנסות עסק של התובע שחייבות במס הכנסה"

  • בשונה מהאפשרות לקיזוז הפסדים הקיימת בסעיף 28 לפקודה, המחוקק לא אימץ סעיף זה בחוק הביטוח הלאומי, וכך נקבע גם בהלכת משה ברנס.

  • "על כן, הכנסה חייבת במס שונה מתגמול מילואים גם בעובדה כי מהכנסה חייבת ניתן לקזז הפסדים עפ"י סעיף 28(א) לפקודת מס הכנסה, ואלו חוק הביטוח הלאומי אינו מכיר כלל ברעיון של קיזוז הפסדים מן הטעם כי חוק זה הינו חוק סוציאלי שתכליתו שונה מתכלית פקודת מס הכנסה"

    התביעה נדחתה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה.

שותף, מייסד ומנהל, מומחה בתחום המיסוי הישראלי והבינלאומי

מומחית בתחום המיסוי הישראלי

מומחה בתחום הביטוח הלאומי

שותף, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

הרשמה לקבלת מבזקים
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה