מבזק מס מספר 817 - 

מיסוי בינלאומי  6.2.2020

הערך הקריפטוגרפי – מה שוויו של ביטקוין? - 6.2.2020

במהלך עבודתנו השוטפת נתקלנו בלא מעט מקרים האופייניים למשקיעים בתחום, יחידים שצברו תיק מטבעות אשר נבנה על בסיס המרות בין מטבעות בפלטפורמות המסחר השונות, ששוויו התאורטי במקרה בסוף שנת 2017, היה גבוה מאד. אותם משקיעם חוו כידוע, נפילה משמעותית של ערך המטבעות מתחילת שנת 2018, ומאז קיימות תנודות (חיוביות ושליליות) של מחירים בשוק, אך אלו לא שחזרו את "ימי הזוהר" של סוף שנת 2017 וספק אם הדבר יתרחש (ראה מבזקנו מספר 762).
משקיע אשר ביקש לממש את רווחיו הצבורים, במיוחד בשנת 2017, נתקל בדילמה:

  • האם למכור את המטבעות ולשמור את הכסף ממכירתם (המכונה "FIAT") בפלטפורמות המסחר עצמן – מכיוון שהמוסדות הבנקאיים בישראל חסמו הלכה למעשה את האפשרות להפקיד כספים הנובעים מקריפטו- וכך להסתכן בגניבת ה -FIAT כתוצאה מפריצות לאותם אתרי מסחר לא מפוקחים, פריצות עליהן פורסם חדשות לבקרים;

  • או (ובד"כ זו האופציה שהועדפה על ידי מרבית המשקיעים) להמיר את עיקר התיק למטבעות מובילים (בד"כ ביטקוין) ו"למשוך" אותם לארנק הקר והמאובטח שברשות המשקיע – פתרון בטוח הרבה יותר – אולם להסתכן בחשיפה לתנודתיות בשוק המטבעות ולאובדן ערך, כפי שאכן התרחש בפועל.

מה לעשות שדווקא חבות המס הפוטנציאלית של אותם משקיעים לא ירדה במקביל, ואף הגיעה במקרים מסוימים לשיעורים אפקטיביים של יותר ממחצית שווי התיק שבידם (לאחר הנפילה בשנת 2018), ובמקרים חריגים אף מעבר לשווי התיק.
בדיונים אותם משרדנו מנהל מול רשות המסים בתיקים דומים, העלנו טענות שונות הנוגעות למועד החיוב הנכון והראוי של הרווחים הנובעים ממטבעות כאמור ("רווחי קריפטו") ולשווי המטבעות אותו יש לקבוע בבואנו למדוד את רווחי הקריפטו (קיימת גם טענה מקדמית, אשר נדחתה בפס"ד קופל (ראה מבזקנו מספר 783), בדבר סיווגם של רווחי קריפטו כהפרשי שער פטורים, ולא נדון בה במבזק זה).
ברצוננו לשתף, על קצה המזלג, חלק מאותן טענות:
1. לעניין מועד הדיווח
א. אמנם, הדין הכללי ביחס להחלפת נכסים בישראל, הוא כי יש לראות בכל נכס המוחלף באחר כאילו נמכר ובהתאם יש לדווח על רווח או הפסד הון במכירה. סעיף 96 לפקודה מאפשר דחיית רווח ההון בהחלפת נכסים, אולם סעיף זה חל רק ביחס לנכסים בני פחת וכידוע, מטבע קריפטוגרפי אינו כזה.
ב. מהו אם כן מועד הדיווח המתאים בנסיבות אלו? באתר Bloomberg למשל, פורסם כי צרפת תבקש למסות רווחי קריפטו רק במכירת מטבעות ל- FIAT ולא בהמרה בין מטבעות, מטעמים מובנים. לדעתנו, יש לראות בפעילות המשקיע בפלטפורמות המסחר כמעין התנסות של מבקר בקזינו – כפי שלא הגיוני לבקש למסות את אותו אדם לאחר כל משחקון בו הוא משחק, אלא רק בעת פדיון ה"ז'יטונים" בקופה, כך ראוי לנהוג בשחקני "הקזינו הקריפטוגרפי", שהרי "את הכסף סופרים במדרגות".
ג. טיעון נוסף, ואולי המרכזי לעניין זה, הוא מגבלת העבירות הקיימת, הלכה למעשה, על הפקדת כספים הנובעים מרווחי קריפטו למוסדות בנקאיים בישראל. כידוע, הבנקים מערימים קשיים ניכרים על הפקדות כספיות כאלו, ובמקרים רבים אף "סגרו את השער" בפני משקיעים (לאחרונה פורסם גם על הליכים משפטיים של לקוחות כנגד בנקים ישראליים לאור התנהלותם האגרסיבית האמורה).

גם רשות המסים, במקרים אחרים, נוהגת לדחות את אירוע המס כאשר ישנה מגבלת עבירות או תקופת חסימה (רגולטורית או חוזית) בקבלת נכס, וקיימות החלטות מיסוי בנושא. גם חוזר 19/2018 (בנושא תמורות מותנות) קובעות דין דומה בקשר עם זכויות שנמכרו ושהתמורה מותנית בהתקיים אירוע חיצוני (ובעניינינו – הסכמת הבנק לקבל את הכספים).
רשות המסים יכולה הייתה לאפשר את תשלום המס בגין רווחי קריפטו, אילו הייתה מאשרת העברות כספיות לצורכי תשלום המס ישירות מאתרי המסחר בחו"ל או בישראל, או שהייתה מגבשת ביחד עם בנק ישראל הסדר המאפשר קבלת כספים לפחות רק לצורכי תשלום המס, אך הדבר כידוע לא נעשה, והמשקיע נאלץ להתמודד לבדו מול החומות הבנקאיות.

2. לעניין שווי המטבעות
א. הטיעון המרכזי נשען על הנימוקים לעיל בדבר חוסר היכולת הממשית להנזיל את רווחי הקריפטו בהעברה כספית לחשבון הבנק. נכס שקיימת לגביו מגבלת סחירות או עבירות שווה הרבה פחות מהשווי המצוטט באתרים השונים, קל וחומר לגבי נכס שהתנודתיות בשוויו גדולה מאד. להבדיל, בשוק המניות הסחירות אדם יכול בלחיצת אצבע לתרגם את תיק המניות שלו למזומן בחשבון העו"ש, ולכן שווי המניות כפי שמופיע בנתוני הבורסה הוא השווי האמיתי.
ב. בשוק המניות הסחירות, המסחר הכלל עולמי במניה מסוימת מתרכז בד"כ לבורסה ספציפית, ולפיכך למאן דהוא אין השפעה מיוחדת על מחיר המניה אם יבקש למכור את מניותיו. המסחר במטבעות קריפטוגרפים לעומת זאת, מתבצע במספר רב של זירות מסחר בעולם, כך שכל משקיע בודד עשוי להשפיע במידה ניכרת על מחירי המטבעות באותה זירה, אם יבקש למכור את תיק מטבעותיו, וככל שלאותו אדם ישנה כמות גדולה יותר (משקיעים כאלו מכונים "לווייתנים") כך ההשפעה השלילית על מחיר המטבע באירוע של מכירת התיק תהיה גדולה יותר. כמו כן, תרגילים בדמות "הרצת מטבעות" על ידי גורמים אינטרסנטים ואגרסיביים, עשויים להתבצע יחסית בקלות וללא כל בקרה רגולטורית.
ג. עמלות צפויות של אחוזים בודדים בהעברות בנקאיות מפלטפורמות מסחר (גם אם העברה כזו מאושרת בסופו של דבר), אף הן משפיעות על מחיר הנכס.
קיימות טענות נוספות שניתן להעלות בעניין הנדון, וכמובן, תיתכנה טענות נוגדות מצד רשות המסים לסוגיות המועלות, אבל לדעתנו ראוי לשאוף למיסוי הוגן של רווחי קריפטו, על בסיס מימושם והנזלתם לכסף FIAT (או לפחות למועד בו מתאפשר לעשות כן), ולא בשלב "הווירטואלי", תרתי משמע. בכל מקרה לעמדתנו, ככל שנקבעים אירועי מס בעת ההמרה בין מטבעות, השווי שיש לייחס לאותם מטבעות אמור להיות נמוך עד כדי עשרות אחוזים מהמחירים המצוטטים באתרי המסחר השונים.
משרדנו מלווה עשרות לקוחות קריפטו וישמח לייעץ בנוגע לדיווח והסדרת אירועי מס הקשורים בתחום.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) אייל סנדו, ממשרדנו.

מומחה בתחום המיסוי הבינלאומי והישראלי

מומחית בתחום המיסוי הישראלי

שותף, מומחה בתחום המיסוי הבינלאומי

מומחית בתחום המיסוי הישראלי

הרשמה לקבלת מבזקים
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה