מבזק מס מספר 820 - 

ביטוח לאומי  27.2.2020

אימתי יחשב עצמאי כנפגע בעבודה – עבודה בחו"ל - 27.2.2020

ביה"ד הארצי לעבודה (עב"ל 44225-04-19) דחה ביום 11/2/2020 את ערעורה של לי דרייפינגר (להלן: המבוטחת) לתשלום גמלת תלויים עקב מותו של בעלה (להלן: המבוטח) בחו"ל, מאחר שלא הוכח כי הפעילות שבה מצא את מותו בוצעה במסגרת עסקו העצמאי הישראלי.
עיקרי החוק

  • תושב ישראל שמועסק בחו"ל ע"י חברה זרה כשכיר, משלם דמי ביטוח בישראל על הכנסותיו בחו"ל עפ"י השיעורים שחלים על הכנסות שאינן מעבודה, ללא כיסוי לענף נפגעי עבודה בישראל.

  • עובד עצמאי מבוטח בענף נפגעי עבודה בתנאי שהיה רשום במוסד לביטוח לאומי בעת הפגיעה כעובד עצמאי או שעשה את המוטל עליו כדי להירשם (סעיף 77 בחוק הביטוח הלאומי).

  • תקנה 2(א) לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה של עובדים עצמאיים), תשי"ז-1957 קובעת:

    עובד עצמאי, שאירעה לו פגיעה בעבודה בחו"ל, זכאי לגמלה אם נתקיימו בו כל אלה:

    (1) הוכיח שהפגיעה אירעה תוך כדי עיסוקו במשלח יד שבו עסק בתכוף לפני צאתו לחו"ל ועקב עיסוקו באותו משלח-יד וכי בהיותו בישראל עשה את ההכנות והסידורים לקראת העיסוק במשלח-היד שבו נפגע בחו"ל.

    (2) הפגיעה אירעה תוך שישה חודשים מיום צאתו את ישראל, או תקופה יותר ארוכה בהסכמת מנהל ענף נפגעי עבודה.

  • גמלת תלויים – משולמת לשאיריו של מנוח/ה שנפטר/ה עקב תאונת עבודה או מחלת מקצוע, כפוף לתנאים שבחוק. הגמלה נגזרת מהשכר וההכנסה ברבע השנה לפני הפטירה.

עקרי עובדות הפסק

  • המנוח – צוללן, נפטר בתאונת צלילה בנמל לגוס בניגריה.

  • במועד התאונה היה רשום כעובד עצמאי במוסד לביטוח הלאומי בישראל.

  • לא היה חולק כי המנוח נהרג בעת ביצוע עבודה.

  • נותרה השאלה: האם הפעילות שבה מצא את מותו בוצעה במסגרת עסקו העצמאי, או שמא במסגרת אחרת כגון: עובד שכיר של חברה מקומית, שבשירותה ביצע את הפעולה (ללא כיסוי נפגעי עבודה בישראל).

דיון והחלטה:
לאחר בחינת טענות הצדדים, כולל החומר שהובא בפניו, מחליט ביה"ד הארצי לדחות את הערעור מהטעם שהמבוטחת לא הוכיחה כי המנוח נהרג במסגרת עסקו העצמאי בישראל.
קביעתו מתבססת על העובדה כי אף שביה"ד נתן כמה הזדמנויות לכך, לא הובאו בפניו ראיות לפעילות המנוח כעצמאי כגון: הסכם התקשרות בין המנוח לבין החברה הזרה, קבלות שהוצאו ע"י המנוח לחברה הזרה, עדות צוללנים ישראלים אחרים שעבדו עמו במקביל שם, ועוד.
אדרבא, מעדויות של אבי המנוח ועד נוסף, נוצר הרושם כי עיסוק המנוח שם היה דווקא כשכיר של חברה זרה.
סוף דבר נקבע, משלא הוכיחה המבוטחת כי הפעילות שבה מצא המנוח את מותו בוצעה במסגרת עסקו העצמאי, אין מנוס מדחיית התביעה.

בשולי הדברים:
תושבי ישראל עצמאיים, העוסקים במשלח ידם בחו"ל – כעצמאיים, ידאגו לתעד היטב את העובדה כי עשו כן כעצמאיים, ולא כעובדים שכירים של מעסיק זר מקומי כלשהו.
ראוי כי מבוטחים אלו ידאגו לבטח עצמם בביטוח חיים ואובדן כושר עבודה באמצעות חברת ביטוח בארץ או בחו"ל.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה.

מומחית בתחום המיסוי הישראלי

שותף, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

שותף, מייסד ומנהל, מומחה בתחום המיסוי הישראלי והבינלאומי

מומחית בתחום המיסוי הבינלאומי

הרשמה לקבלת מבזקים
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה