מבזק מס מספר 827 - 

ביטוח לאומי  30.4.2020

בג"ץ לינצ'יצקי. לא תשולם קצבת אזרח ותיק רטרואקטיבית למי שביצע תיקון גיל - 30.4.2020

ביום 19/04/2020 ניתנה החלטת בג"ץ (כערכאה שמעל ביה"ד הארצי לעבודה ובמקרים חריגים ביותר) (בג"ץ 4913/18) בעניינו של מר לינצ'יצקי. בג"ץ קבע כי אף שתוקן גילו של מר לינצ'יצקי כך שהפך למבוגר יותר, לא יוכל לקבל גמלת אזרח ותיק אחורנית, לפי גילו "המתוקן".

תמצית עובדתית

  • זאב לינצ'יצקי (להלן: המבוטח) עלה ארצה בסמוך לקום המדינה. עם עלייתו נרשם בתעודת הזהות כתאריך הלידה – 24/11/1943.

  • בשנת 2011 הגיש תביעה לקצבת אזרח ותיק וזו אושרה לו מחודש דצמבר 2010, מועד הגיעו לגיל 67.

  • לאחר מספר שנים פנה לבית המשפט לענייני משפחה, ותאריך הלידה שלו תוקן ל- 24/7/1942.

  • בעקבות זאת, פנה המבוטח למוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) וביקש להכיר בזכאותו לקצבת אזרח ותיק מיום 24/7/2009 – מועד הגיעו לגיל הפרישה.

  • תביעתו נדחתה בטענה ששינוי הגיל לא תקף לתקופה שקדמה לו.

  • תביעת המבוטח לביה"ד האזורי נדחתה בהתבסס על הלכת מולאיוף, שם נקבע כי פסיקה המשנה את גילו של האדם הינה פרוספקטיבית ואינה חלה למפרע.

  • הערעור לביה"ד הארצי נדחה בהנמקות דומות, באין טענה ממשית של המבוטח לאבחנה בין גמלת אזרח ותיק לגמלאות אחרות, וכן כי במבחנים בין אמת ליציב – יציב עדיף.

טיעוני הצדדים
טענת המבוטח
יש מקום לשוב ולבחון את "הלכת מולאיוף".
גילו של אדם הוא נתון ביולוגי ולא משתנה. הדבר היחיד שעשוי להשתנות הוא רישומו של הגיל במסמכים רשמיים של המדינה.
על מנת לא ליצור סערה תקציבית גדולה מדי הוא מציע "נוסחת איזון פסיקתית", לפיה תשלום למפרע עקב שינוי גיל יוגבל לתקופה של 4 שנים, בדומה לאמור בסעיף 296(ב)(2) לחוק הביטוח הלאומי.

טיעוני המל"ל
אין בעתירה הנמקות המצדיקות שינוי הלכת מולאיוף.
קבלת טענות המבוטח תשפיע באופן זהה גם על קצבאות רבות וגם על זכויות וחובות של זכאים לקבלת קצבה.

דיון והחלטה
אמנם ניתן לחלוק על חלק מההנמקות בהלכת מולאיוף. ואולם, יש לדחות את העתירה ולהותיר את הלכת מולאיוף על כנה משלושה נימוקים מרכזיים:

  • תכליתן של הקצבאות – "לממן ולספק את הצרכים המיידים והשוטפים של הזכאים". לא את אלו של העבר.

    בדין הקיים יש בידי המל"ל לצפות ולתכנן מראש עמידה בתקציב וחלוקת משאבים. הטלת תשלומים גדולים בלתי צפויים ובבת אחת על המל"ל, יביאו לגירעון תקציבי.

    נוסף על כך, שינוי במדיניות הקיימת עלול לפעול לרעה על מבוטחים אחרים, שעלולים למצוא עצמם חייבים כספים למל"ל ואף כדי שלילת גמלאות.

  • יש אבחנה בין זכאות לגמלה לבין זכאות לקבלת תשלום בגינה – לצורך קבלת התשלום נדרשת עמידה בתנאים ופעולות כגון תשלום דמי ביטוח, הגשת תביעה וכד'.

  • תמריץ שלילי לתיקון שגיאות במועד – בהינתן שידוע כי ניתן בכל עת לקבל תשלום גמלה רטרואקטיבית, יהיה קיים חשש שזכאים לא יעשו מאמץ לנקוט הליך לשינוי גיל במועד המתאים.

  • לנקוט הליך לשינוי גיל במועד המתאים. אין אפשרות טכנית לבצע בירור מי מהללו ידע שגילו שגוי ויכול היה לתקנו זה מכבר (כמו שהוצג במקרה דנן), לבין אחרים תמי לב. המדיניות חייבת להיות אחידה.

סוף דבר, גילו של אדם הוא נתון קבוע. במידה שנופלת טעות ברישום תאריך, ניתן לנקוט הליך לשינוי גיל. מובן כי הרישום המתוקן הינו מאז ומעולם. עם זאת, אין הדבר בהכרח מחייב לשלם לאותו אדם את קצבאות המל"ל באופן רטרואקטיבי.
משיקולים של מדיניות משפטית ראויה, ביניהם, ודאות, יציבות ושמירה על תקציב מאוזן, וכן שתשלומי קצבה תלויים בגורמים שונים ולא רק בגיל, הדין הקיים הוא הראוי:
תשלומי קצבאות יינתנו ממועד השינוי והלאה. לכן, לא תשולם למבוטח גמלה נוספת אחורנית, מעבר לגמלה אותה הוא מקבל בשוטף.
העתירה נדחתה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח -גלרט, למר חיים חיטמן ולרו"ח (משפטן) ישי חיבה, ממשרדנו.

מומחה בתחום המיסוי הבינלאומי

שותף, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

מומחית בתחום המיסוי הישראלי

שותף מייסד, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

הרשמה לקבלת מבזקים
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה