ביום 21.10.2019 התקבלה פסיקתה של ועדת ערר (ו"ע 40914-11-13). מוקד המחלוקות בין הצדדים נעוץ בהגדרת מהות זכויותיה של ידועה בציבור בנכסיו של המנוח, בן זוגה.

רקע

המנוח, נאג'י יחזקאל, וגב' ציפורה דוד היו ידועים בציבור שנים רבות. בעקבות הליכים משפטיים בין ציפורה למנוח (שהחלו עוד בחייו ולאחר הפירוד – 31.12.1995) ויורשיו נקבע בביהמ"ש העליון כי מכוח "הלכת השיתוף" זכאית ציפורה למחצית מנכסיו, לרבות למחצית זכויותיו/מניותיו בחברת נאג'י ניהול, אשר בבעלותה בניין משרדים ביוקנעם.

בשנת 2006, לשם מימון התשלום בסך כ-12 מיליון ש"ח לציפורה שבוצע ע"י חב' נאג'י 1993 (כשווי חלקה במניות החברה לרבות ריבית וה"ה שנצברו), העבירו יורשי המנוח את מחצית המניות שלהם בחברת נאג'י ניהול (שהיו רשומות ע"ש היורשים) לידי חברת נאג'י 1993.

העוררים, שמואל בנו של המנוח וחב' נאג'י 1993, טענו כי נאג'י 1993 רכשה את חלקה של ציפורה במניות חברת נאג'י ניהול.

ואילו, מנהל מסמ"ק חיפה טען כי שמואל ירש את כל מניותיו של המנוח בחברת נאג'י ניהול, ובשנת 2006 שילם חוב כספי שחבו המנוח ושמואל יורשו לציפורה, אשר בסה"כ מומן ע"י מכירת מחצית זכויותיו של היורש, בנו שמואל, בחברת נאג'י ניהול. כיוון שבאותה העת מניות אלו מהוות מניות של איגוד מקרקעין והעסקה בין שמואל לחב' נאג'י 1993 בוצעה למעשה בשנת 2006, על שמואל לשלם מס שבח ועל חברת נאג'י 1993 לשלם מס רכישה.

ע"מ לפסוק בסוגיה נדרש ביהמ"ש ראשית לקבוע את מהות הזכויות שהיו בידי ציפורה, וכך נקבע (עפ"י הפסיקה של העליון בעניין העזבון):

בעקבות פסק הדין ניטשה מחלוקת בין הצדדים – מהי משמעות ההכרעה האמורה; האם ציפורה זכאית למחצית המניות או שהינה רק נושה של חיוב כספי שערכו מחצית משווי הנכס נכון ליום הפירוק. מחלוקת זו הגיעה להכרעה…. .בית המשפט העליון דן בהרחבה בטענות הצדדים ובהלכות לעניין הלכת השיתוף בין בני זוג בכלל ותחולתה על מניות חברה משפחתית בפרט, וקבע מפורשות כי לציפורה זכויות כספיות בלבד. בית המשפט הדגיש כי יש לבחון כל מקרה לגופו על נסיבותיו ולהגדיר מהי טיבה של הזכות המוענקת לבן הזוג של בעל המניות הרשום. כך…. נאמר:

"נראה שמן השיקולים שהוצגו עולה כי במקרים משפחתיים שכאלה רצוי להימנע מקביעה שיפוטית שיש בה הענקת מניות בפועל לבן הזוג או לבת הזוג, כי אם זכות לקבלת שווי המניות נכון ליום הפירוד."

בהמשך מציין בית המשפט העליון כי גם בית המשפט לענייני משפחה קבע כך וכי פירושו הנכון של פסק הדין המקורי הוא כי הוטל על המנוח רק חיוב כספי מבלי שהוכרו זכויות של ציפורה במניות… . סופו של דבר, הורה בית המשפט העליון מפורשות, כי "המשיב חב למבקשת מחצית שווי החברה…".

לפיכך, מרגע שהוחלט כי לציפורה לא הוענקה ואין זכות קניינית במניות חברת נאג'י ניהול (ואף לא זכות שביושר) הרי שממילא אינה יכולה למכור את אותן המניות. כמו כן, אין מקום להוראות סעיף 4א לחוק מיסוי מקרקעין בדבר העדר אירוע מס בהעברת נכסים אגב גירושין או פירוד.

כל זכויותיה של ציפורה הסתכמו בחיוב הכספי שחב לה המנוח המחושב לפי מחצית שווי מניות החברה ליום הפירוד. ולכן, העסקה היחידה ברת המיסוי כאן הינה מכירת מחצית המניות של חברת נאגי' ניהול שהוחזקו ע"י שמואל בנו היורש (אשר ירש 100% ממניות אלו מאביו המנוח) לחברת נאגי' 1993 – ואותה יש למסות כפעולה באיגוד מקרקעין.

נציין כי ביום 31.5.2021 , ולאחר שהנישומים הגישו ערעור לביהמ"ש העליון, הושגה פשרה בין הצדדים, אשר ניתן לה תוקף פס"ד.

אומנם, לא ידועה לנו טיבה של פשרה זו, אבל פס"ד המחוזי מאיר את עיננו כי אומנם זכויות מכוח חזקת השיתוף הינן זכויות קנייניות, אך עדיין עלינו לוודא כי ההסכם או פס"ד בבית הדין למשפחה יכולים להגדיר כי הזכות המגיעה לבן הזוג הינה זכות כספית כנושה (זכות אובליגטורית) ולא זכות קניינית – דבר אשר יכול להשפיע רבות על אירועי המס וחיובי המס של הצדדים.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) יובל אבוחצירא, ממשרדנו.