בשנים האחרונות זכה מעמד "הידועים בציבור" לעיגון חוקתי במס' חוקים כמו גם בפסיקת בתי המשפט.

חוקים רבים חלים על "ידועים בציבור" באופן מפורש, דבר שהעניק להם מעמד זהה של זוגות נשואים לשם זכאות בהטבות סוציאליות וחומריות בכלל וגמלאות המשתלמות מהמוסד לביטוח לאומי בפרט.

למונח "ידועים בציבור" אין הגדרה בחוק הביטוח הלאומי וקביעת המוסד נשענת על הלכות ביה"ד (הראשונה בהן, הלכת עוזי ארנן 2001 ) המסתמך על 2 מבחנים עיקריים:

(1)     היבט כלכלי – ניהול משק בית משותף ע"י "הידועים בציבור" החיים תחת קורת גג אחת ונושאים במשותף בהוצאות קיומם.

(2)     היבט אינטימי – קיום יחסי אישות כבעל ואשה.

בפרק א' בחוק הוגדרה "אשתו" "…. לרבות הידועה בציבור כאשתו והיא גרה עימו".

עד הלכת עוזי ארנן, "לידועה בציבור" השתלמו גמלאות כגון שאירים ותלויים ומאידך, חויבה המבוטחת בתשלומי ביטוח מכח היותה נפרדת (גרושה, רווקה וכו').

ראוי להדגיש כי מבוטחים נדרשים להחזר גמלאות ללא תקופת התיישנות ולעיתים עסקינן בהחזרי עתק, משנתברר שאכן הינם "ידועים בציבור" ואינם זכאים לגמלאות.

לדוגמה, כאשר גבר וילדיו הקטנים מקבלים קצבת שארים והגבר מנהל חיים משותפים עם ידועה בציבור (שלהם בדרך כלל יש גם ילד משותף), המוסד לביטוח לאומי יתבע את השבת גמלת השארים בחזרה.

מומלץ לבחון במקרים כגון אלו, הפחתת תביעת ההשבה של המוסד לביטוח לאומי.

נכתב על ידי  רו"ח אורנה צח (גלרט) ומר חיים חיטמן