מבזק מס מספר 807 - 

מיסוי בינלאומי  27.11.2019

פעולות רשות המיסים בעקבות ה- CRS (חילופי מידע אוטומטיים) - 27.11.2019

בעידן הגלובלי, התפתח בעשור האחרון מאבק חסר תקדים בהון השחור העולמי ששינה באופן מהותי את התנהלותם של משלמי המיסים השונים באשר לתכנון אחזקת מבני מס בינלאומיים.

חוד החנית של המאבק נוהל על ידי ארגון ה – OECD (וכן ארה"ב – על כך בהמשך), בצורת החלת תקן בינלאומי המחייב מוסדות פיננסיים במדינות החברות להחליף מידע אודות בעלי חשבונות של משלמי מיסים, למדינת התושבות של אותם משלמי מיסים, וזאת באופן אוטומטי.

התקן נקרא CRS (Common Reporting Standard) (להלן: "התקן"), אשר מופנה כלפי רשויות המס במדינות החברות, שיהיו אמונים על העברת קובץ ממוחשב (להלן: "הקובץ") לעמיתיהן, רשויות המס במדינות החברות, המכיל מידע אודות כל תושבי אותה מדינה, אשר בבעלותם חשבון בנק במדינה המדווחת. באופן דומה, ארה"ב גם כן החילה חובת דיווח על מוסדות פיננסים במדינות זרות אודות חשבונות של תושבי ארה"ב (US-Persons) באמצעות תקן אחר המכונה "FATCA", אשר כלליו דומים (אך לא זהים) לכללי ה-CRS, והוראות החוק בישראל המאשררים את התקן, אף מתייחסות באופן כמעט זהה להוראות FATCA.

משמעות חילופי המידע האמורים היא – הגעה של מידע על חשבונות בנק בחו"ל לרשות המיסים, כמעט ללא כל יכולת התערבות או שליטה של בעל החשבון בחו"ל. מעבר לכך – פורסם לאחרונה כי רשות המיסים פנתה לשוויץ בבקשה לקבל פרטים על חשבונות בנק של ישראלים אשר סגרו את אותם חשבונות לפני כניסת חילופי המידע לתוקף !

במאי 2014 הצהירה מדינת ישראל על הטמעת הוראות ה-CRS יחד עם עוד כ- 50 מדינות אחרות, כאשר המשמעות הינה שישראל תטמיע בחוק את התשתית המשפטית המאפשרת לישראל להחליף את המידע בהתאם לכללי התקן. ביולי 2016, אישרה הכנסת את חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 227), התשע"ו-2016, (להלן: "התיקון") שמניח את התשתית החוקית המאפשרת את חילופי מידע האוטומטיים כאמור.

התיקון הוסיף לפקודה את סעיפים 135ב עד 135ז אשר קובעים כי על מוסד פיננסי ישראלי לדרוש מבעל חשבון (או מי שמבקש להיות בעל חשבון) למסור מידע הדרוש לשם בירור זהותו ומדינת תושבותו לצרכי מס או אזרחותו. לגבי ישויות משפטיות שאינם אדם נדרש בעל החשבון לדווח למוסד הפיננסי מי בעל השליטה בו. המוסד הפיננסי יכין את הקובץ וידווח לרשות המיסים בישראל אודות אותם חשבונות.

לשם השלמת מלאכת האשרור של התקן בישראל, אישרה ועדת הכספים של הכנסת בינואר 2019 תקנות מס הכנסה בעניין (להלן: "התקנות").

בתקנות מופיעות הוראות המגדירות את היישום בפועל של התיקון, וקובעות בין היתר מהם סוגי החשבונות החייבים בדיווח, אופן בדיקת הנאותות שעל המוסדות הפיננסים לבצע בקשר לחשבונות ומועדי הדיווח. התקנות מגדירות כי על קובץ המועבר לרשות המיסים בישראל (המועבר לרשויות המיסוי בחו"ל) לכלול בין היתר את המידע הבא: שם בעל החשבון, מעונו, מספר החשבון, היתרה או הערך בחשבון נכון לסוף השנה הנוגעת בדבר, תקבולי ריביות או דיבידנדים בחשבון, פדיון נכסים פיננסים ועוד.

החל מחודש יוני 2019 ישראל החלה בחלופי המידע עם חלק מהמדינות החברות, ועד לספטמבר 2020 ישראל תחליף מידע אוטומטי עם יותר מ-100 מדינות בעולם.  

בנוסף נציין כי אנו פוגשים לקוחות אשר בבעלותם אזרחות כפולה וככאלה הבנק מסווג אותם כבעלי תושבות זרה החייבים להיכלל בדיווח, למרות שבהתאם לעובדות, תושבות המס של אותם יחידים הינה בישראל בלבד. ולכן יש להפנות את תשומת לב הבנק לכך שלצרכי מס קיימת ליחיד תושבות ישראלית בלבד ללא חובת דיווח לחו"ל.

לאור תחילת חילופי המידע נזכיר כי עדיין ניתן להסדיר חשבונות זרים במסגרת הליך של גילוי מרצון. במבזקי המס מספר 785 ו-802 פרסמנו כי מנהל רשות המיסים הצהיר באופן מפורש כי לא תינתנה הארכות לנוהל הקיים, והוא אמור להסתיים בתום חודש דצמבר 2019.

לאור האמור, מומלץ לנצל את השבועות הספורים אשר נותרו לביצוע פנייה לרשות המיסים במקרים בהם קיים נכס או הכנסה שלא דווחה בידי יחידים, שותפים, בני משפחה, נאמנויות וכו'.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (עו"ד) חגי אלמקייס ועו"ד דני פינק ממשרדנו. 

שותף, מייסד ומנהל, מומחה בתחום המיסוי הישראלי והבינלאומי

שותף, מנהל סניף חיפה והצפון, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

שותף, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

מומחה בתחום המיסוי הבינלאומי

הרשמה לקבלת מבזקים
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה