ביום 25.3.2024 התקבל בביהמ"ש העליון פס"ד קבוצת אינטלקט הפקה והוצאה לאור בע"מ (להלן – "אינטלקט" או "החברה") נ' מדינת ישראל- מנהל מס רכוש וקרן פיצויים (רע"א 5033/23). ביהמ"ש העליון עוסק בפסק הדין בבקשת רשות ערעור שהגישה אינטלקט על פס"ד של ביהמ"ש המחוזי, כיוון שבקשתה לפיצויים במסלול המחזורים, אותם תבעה בגין נזקים שנגרמו לה בעקבות מבצע "צוק איתן" (יולי אוגוסט 2014), אושרה אמנם בחלקה בוועדת הערר אולם נדחתה ע"י ביהמ"ש המחוזי. השאלה המרכזית והחשובה שנדונה הינה מהו "מקום העסק"?

נעיר כי בתקנות מ"ר וק"פ (תשלום פיצויים)(נזק מלחמה ונזק עקיף)(הוראת שעה), התשע"ד – 2014 (להלן- "הוראת השעה"), שהותקנו בעקבות מבצע "צוק איתן" הוגדרה כ-"אזור מיוחד" רשימה סגורה של ישובים השוכנים עד 40 ק"מ מגבול רצועת עזה, וביניהם אשקלון, שעסקים המצויים בישובים אלו, היו זכאים לפיצוי במסלולים השונים (מסלול שכר, מסלול מחזורים, מסלול לחקלאים וכו), בהתאם לנוסחאות שנקבעו בתקנות. נציין כי אשקלון לא הוגדרה אז כ"ישוב ספר" ולכן עסקים בה לא היו זכאים לתבוע פיצויים בהתאם למסלול האדום.

העובדות בקצרה:

אינטלקט היא חברה להפקת אירועים אשר משרדיה בתל אביב. החברה זכתה בשנת 2013 במכרז להפקת אירועים בעיר אשקלון, ובמסגרת זאת הפיקה, בין היתר, את פסטיבל "בריזה", שהתקיים בקיץ של אותה השנה וכן אירועים שונים נוספים באשקלון. בשנת 2014 החברה זכתה במכרז נוסף להפקת פסטיבל בריזה, שתוכנן לאוגוסט 2014.

אולם, בשל מבצע "צוק איתן", האירוע בוטל.

החברה תבעה פיצויים במסלול המחזורים וטענה שהיא מקיימת "עסק" של הפקת אירועים בעיר אשקלון. לטענתה, חלק מ"העסק" בו מדובר הוא פסטיבל בריזה, שבאשקלון וכי אף קיבלה רישיון עסק מעיריית אשקלון.

קרן הפיצויים טענה כי עסקה של אינטלקט בתל אביב ולא באשקלון ולכן היא אינה זכאית לפיצוי כלל. ועדת הערר בחנה שאלה זו כשאלה מקדמית וקבעה, כי במכלול הזיקות, ובחינת הנסיבות, ובין היתר, בהתייחס לכך שהעוררת ביקשה רישיון עסק מהעירייה, השקיעה לקראת האירוע משאבים ארגוניים, קיימה פסטיבל זה גם ב- 2013 וכן אירועים שונים באשקלון, וכן הייתה מקימה תשתיות אלמלא בוטל הפסטיבל, לפיכך השתכנעה כי החברה קיימה "עסק" באשקלון.

ביהמ"ש המחוזי קיבל את ערעור קרן הפיצויים וקבע כי 'פסטיבל בריזה' שתוכנן על ידי אינטלקט היווה פלח חלקי ומצומצם, מתוך היקף פעילותה הכוללת של החברה, לא היה לה משרד קבוע באשקלון, אף לא הנהלת חשבונות נפרדת לפעילות ב'אזור המיוחד' ולא נוהל תיק נפרד במס הכנסה, וקבע כי מקום עסקה של החברה מצוי בעיר תל אביב ולא בעיר אשקלון וכי פעילותה לא הגיעה כדי היקף של "עסק" באשקלון.

נציין לעניין זה, כי ביהמ"ש המחוזי התיר לחברה לתקן את חישוב הפיצוי בהתמקד על מחזורי "העסק" באשקלון בלבד (ראו פסקה 61 בפסק דינו של ביהמ"ש המחוזי – ע"מ 10925-09-21), אולם החברה הציגה נתונים בדבר כלל פעילותה, בלבד, ולא סיפקה נתונים בדבר פעילותה באשקלון, עובדה שכפי הנראה השפיעה מהותית על החלטת ביהמ"ש.

ביהמ"ש העליון קובע כי דין בקשת הרשות לערעור, להתקבל, בשל חשיבות הנושא הנדון, אם כי הוא דחה את הערעור לגופו וקבע כי עסקה של החברה היה בתל אביב ולא באשקלון.

ביהמ"ש העליון קובע כי יש לפרש את המונח "עסק" בהתאם לתכליתם של הסדרי הפיצוי על נזקי מלחמה. כך, קובע ביהמ"ש, לניזוק שספג נזק ישיר הובטח פיצוי בכל מקום במדינת ישראל ואולם מנגד, בכל הקשור לנזקים עקיפים, נוכח מגבלת התקציב קבעו חוקי מס רכוש והתקנות, את האלמנט הגיאוגרפי כבסיס לזכאות:

"התכלית של הסדרי הפיצויים בגין נזק מלחמה עקיף, הינה לפזר את הנזק שנגרם לעסקים המצויים באזור גיאוגרפי מסוים ותחום, אשר לקחו על עצמם סיכון והחליטו לקיים פעילות קבועה ומתמשכת באזור שבצוק העתים ולעיתים גם בעתות שגרה, חשוף יותר בהשוואה לאזורים אחרים לפגיעה כתוצאה מאירועי לחימה, הן מבחינת תדירות הנזק והן מבחינת היקפו. "(פסקה 39)" תכלית ההסדר המבקש לפצות בגין נזק עקיף רק ניזוקים אשר לקחו על עצמם את הסיכון שבחשיפה מתמשכת לאירועי מלחמה.

הואיל והסדר הפיצויים בגין נזק מלחמה עקיף נועד לפצות עסקים אשר נחשפים לסיכון באופן מתמשך, הרי שניתן לקבוע כי הגדרת המונח עסק אינה כוללת "עסק אקראי" או "עסקת אקראי בעלת אופי מסחרי", אשר בהם נעדר אלמנט הקביעות..לצד האמור, הרי שאין לשלול כי המונח עסק יכול שיכלול גם חלק מעסק, כך שגם אם לא כל הפעילות העסקית של העסק מצויה באזור המיוחד, אלא רק חלק מהותי ממנה, לא תישלל הזכאות לפיצוי בגין נזק מלחמה עקיף, ובלבד שאותו החלק בעסק הפועל באזור המיוחד מקיים את אלמנט הקביעות."(פסקה 40)

ביהמ"ש העליון נוקט פרשנות תכליתית ואמנם מאמץ את פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי, עם זאת הוא מרחיב וקובע כי ההכרעה בשאלה אימתי עסק ייחשב כמצוי באזור המיוחד תתבסס על מכלול של אינדיקציות, כשהשאלה הבסיסית הינה האם "העסק לקח על עצמו את הסיכון הכרוך בקיום פעילות קבועה ומתמשכת באזור זה"?

נציין כי השאלה מהו "סניף" נותרה בצריך עיון כיוון שהחברה לא טענה לקיומו של סניף באשקלון.

לעניין זה נפנה למבזק מס' 996 מיום 14.12.2023. ביהמ"ש המחוזי אמנם דן בשאלה, אולם ביהמ"ש לא דן ולא אימץ את פסיקת המחוזי בעניין זה והשאלה כאמור נותרה פתוחה.

למשרדנו ניסיון עשיר בליווי עסקים רבים במסלולי המענקים השונים ואנו עומדים לרשותכם בכל דבר ועניין ביחס למענקים עקב מלחמת חרבות ברזל.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח רונית בר, ממשרדנו.