ביום 9 ביוני 2024, אגב הערת השופטים בפס"ד ע"א 4603/22 הפועל ניר רמת השרון (להלן: "פסק הדין") (להרחבה בו ראה/י מבזקנו מס' 974) רשות המיסים פרסמה הנחיה בדבר התרת הוצאות בעד ארוחות לספורטאי חוץ (להלן: "ההנחיה").
רקע
תקנות מס הכנסה (ספורטאי חוץ) התשנ"ח – 1998 (להלן: "התקנות") מכוח סעיף 75א לפקודת מס הכנסה, קובעות כללים בדבר התרת ניכוי הוצאות שהייה (לינה וארוחות) ל"ספורטאי חוץ" (כהגדרתו בתקנות: "תושב חוץ שהגיע לישראל על מנת לעסוק בספורט") מהכנסתו מעיסוק בספורט. בהתאם לתקנות, ספורטאי חוץ רשאים לנכות מהכנסתם הוצאות שהוצאו על ידם בעד ארוחות בשל כל יום שהייה בישראל בסכום שלא יעלה על סכום תקרה הקבוע בתקנות (מתעדכן כל שנה, בשנת 2024 – 360 ₪ ליום שהייה).
בפסק הדין נדונה בין היתר השאלה, האם ספורטאי חוץ זכאי לקבל סכום של כ-350 ₪ ליום (הסכום מתעדכן משנה לשנה) בגין כל יום שהייה בישראל בעבור ארוחות? וזאת ללא כל צורך בראיות ו/או אסמכתאות כי הסכום אכן הוצא על ידו לשם כך.
ביהמ"ש העליון קבע, "עיון בלשון התקנה מעלה כי פרשנות המערערת לפיה הסכום הנקוב בה הוא "סכום נורמטיבי" שזכאי ספורטאי החוץ לנכות באופן אוטומטי, נעדרת כל אחיזה. לשון התקנה פשוטה, ברורה וחד-משמעית, ונובע ממנה כי רק הוצאות שהוצאו בפועל על ידי ספורטאי החוץ יותרו בניכוי. כך עולה מן העובדה שספורטאי החוץ זכאי לנכות מהכנסתו "סכום…שהוציא בעד ארוחות".
יחד עם זאת ציין בית המשפט העליון:
"רשמנו לפנינו את הודעת המשיב לפיה רשות המיסים תפעל לגבש אמות מידה ביחס למסמכים הנדרשים לצורך הוכחת היקף ההוצאות היומיות בגין אכילה ושתייה לספורטאי חוץ, מקום שבו הם נושאים במימון האכילה והשתייה ולא הקבוצה.
כל זאת מכאן ולהבא, באופן צופה פני עתיד"
משכך, פורסמה ההנחיה הקובעת דרכים להוכחה של הוצאות ארוחות ביחס לספורטאי חוץ:
הוצאות יותרו מקום בו יוכח באמצעות אסמכתא כי ספורטאי החוץ שהה בישראל, יצוין כי גם חלק מיום יחשב ליום שהייה בישראל.
קיימים שני מסלולים להתרת ההוצאה הנתונים לבחירת ספורטאי החוץ:
מסלול ללא אסמכתאות – ניתן לאשר הוצ' בסכום של עד 30% מסכום התקרה (שנת 2024 – 108 ₪ ליום שהייה). יצוין כי בהתאם להנחיה, לא ניתן לבחור במסלול זה מקום בו המעסיק ממן עבור הספורטאי החוץ ארוחה במהלך אותו היום גם אם עלות הארוחה לא חרגה מ- 100 ₪.
מסלול עם אסמכתאות – במסלול זה חובה להציג אסמכתאות למלוא ההוצאות שידרשו בניכוי וזאת עד לגובה התקרה שבתקנה (קרי, בשנת 2024 – 360 ₪ ליום). יצוין כי ביום כלשהו בו מומנו גם ארוחות ע"י המעסיק, סך כל ההוצאה שתותר לא תעלה על סכום התקרה המביא בחשבון אף את מימון ההוצאה ע"י המעסיק.
לדוגמא- המעסיק מימן לספורטאי החוץ ארוחה באותו היום בסך של 100 ₪. הסכום שהוציא ספורטאי החוץ בעד ארוחות נוספות באותו היום (מגובה בקבלות) הינו 300 ₪. כך שסך ההוצאות בעבור ארוחות באותו היום הינו 400 ₪ הגבוה מהתקרה בסך 360 ₪. לכן בהתאם להנחיה, יותר בניכוי מהכנסת ספורטאי החוץ 260 ₪ בלבד.
בחירת המסלול כאמור לעיל נתונה לבחירת ספורטאי החוץ, כאשר המסלול שיבחר יחול ברמה שנתית (לשנת מס).
כתנאי לניכוי ההוצאות כאמור נדרש הספורטאי החוץ להמציא הצהרה של המעסיק לגבי הימים בהם מומנו לו ארוחות והיקף המימון בכל אחד מאותם ימים.
ניתן להציג אסמכתאות (במסלול ב) באמצעות: קבלות, חשבוניות, פירוט כרטיס אשראי, כרטיס נטען, פירוט באפליקציות, דפי חשבון בנק או כל מסמך אחר שיעיד על העמידה בהוצאה.
הארות והערות:
טוב עשתה רשות המיסים שפרסמה את עמדתה בעניין שבנדון, בכך ספורטאי החוץ ומעסיקיהם יוכלו להיערך כראוי לאופן דרישת ההוצאות בניכוי לצרכי מס.
לדעתנו היה מקום לאפשר מסלול ללא אסמכתאות גם במקרה בו המעסיק ממן ארוחות וזאת עד לסך כולל של 100 ₪ לרבות הוצ' המעסיק, בדומה למנגנון שנקבע במסלול עם אסמכתאות.
לדעתנו, מקום בו המעסיק מעניק ארוחות וזוקף שווי לעובד, [ראה בעניין מבזק 966 הדן בפס"ד איתוראן ספורט קריית שמונה, אשר קבע כי לשחקנים מקצועיים ייזקף שווי בגין קבלת ארוחות (שאינן מזון מקצועי)], ניתן לבחור במסלול ללא אסמכתאות, שהרי עצם זקיפת השווי במשכורתו מלמד כי המעסיק לא מימן לספורטאי החוץ את הארוחות.
למען שלמות התמונה, מקום בו המעסיק צריך לזקוף שווי לעובד בגין ארוחות בסך של 60 ₪, יוכל להעניק לספורטאי החוץ ניכוי בסך של 100 ₪, שמשמעותה הלכה למעשה, אי זקיפת שווי בסך 60 ש"ח וניכוי בסך של 40 ₪.
למשרדנו ניסיון בליווי קבוצות ספורט בישראל בהיבטי המס השונים החלים עליהם.
לפני מספר חודשים פנה למשרדנו אבי המועסק בארה"ב כשכיר בחברה אמריקאית.
אבי תושב ישראל לצרכי מס הכנסה וביטוח הלאומי. לטענתו חויב בדמי ביטוח בסכום מעל 100,000 ₪ בגין עבודתו במשך שנתיים בארה"ב.
רבה הייתה הפתעתו כי ארה"ב אינה חתומה עם ישראל על אמנה בדבר ביטחון סוציאלי (להלן – האמנה), וכי נדרש לשלם כפל דמי ביטוח לאומי הן בארה"ב והן בישראל.
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור מכפל תשלום דמי ביטוח לאומי), התשפ"ג – 2022 (להלן – הצעת החוק), שהונחה לאחרונה עשויה להביא שינוי משמעותי ע"מ למנוע את כפל תשלום דמי ביטוח כאמור לעיל לתושבי ישראל שמועסקים ועובדים בחו"ל שלא במדינות אמנה.
המצב כיום
תושב ישראל בחו"ל ישלם דמי ביטוח, כדלהלן:
מי שאין לו הכנסות ישלם דמי ביטוח מינימליים בשיעור 203 ₪ לחודש, כולל דמי ביטוח בריאות (מ-1/2024).
תושב ישראל שמועסק בחו"ל במדינת אמנה כגון בריטניה, צרפת, גרמניה וכו' יחויב בדמי ביטוח בריאות בלבד בשיעור 5% מסך הכנסתו החייבת.
מי שמועסק בחו"ל אצל מעסיק ישראלי, חובת תשלום דמי הביטוח תחול על מעסיקו בישראל עפ"י השיעורים שחלים על עובד בישראל.
מי שמועסק בחו"ל ע"י מעסיק זר – ישלם דמי ביטוח ודמי ביטוח בריאות לפי שיעור דמי הביטוח שחל על מבוטח בעל הכנסות שלא מעבודה.
אישה נשואה או ידועה בציבור שמועסקת בחו"ל ע"י מעסיק זר לא תחויב בדמי ביטוח. לעניין הביטוח הלאומי תיחשב כעקרת בית.
עיקרי הצעת החוק
הצעת החוק מבקשת לצמצם את הפער בין מעמד של תושב שמועסק במדינת אמנה שחתומה על אמנה לביטחון סוציאלי עם ישראל, לבין עובד שמועסק בחו"ל במדינה שאינה חתומה על אמנה כאמור.
עם זאת, העובד ימשיך לשלם דמי ביטוח בריאות בישראל בהתאם להכנסתו (5% עד התקרה) וכן דמי ביטוח מינימליים (87 ₪ לחודש- 2024). וזאת כדי לשמור על זכויותיו הבסיסיות לגמלאות בביטוח הלאומי (ביטוח זקנה, נכות כללית, תאונות אישיות ועוד).צמצום הפער ייעשה באמצעות מתן פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי בישראל למי שעיקר הכנסתו בחו"ל במדינה שאינה חתומה על אמנה, ובנוסף הוא משלם בחו"ל דמי ביטוח סוציאלי בנוסף על תשלום דמי הביטוח בישראל.
תכלית הצעת החוק
לפי דברי ההסבר "הצעת החוק תגן על הביטחון הסוציאלי של תושבים ישראלים העובדים מחוץ לישראל, וכן תעודד עליה לארץ בלי חשש לשאת בכפל תשלומי ביטוח סוציאלי".
במצב הקיים היום, נוטים מבוטחים בחו"ל לנתק תושבותם לעתים בשל כפל התשלומים הנ"ל, לעתים בסכומים של עשרות אלפי ₪ לשנה, מבלי לקבל כיסוי לענפי ביטוח כגון: נפגעי עבודה, דמי לידה, מילואים וכו'.
