כזכור בהלכת  רון קלס ( ע"א 900/01 ) אשר נקבעה בפסק דינו של ביהמ"ש העליון  נקבע כי  אף שנקבעה בסעיף 66(ד) בפקודה,,חזקה לקיומה של תלות בהכנסת שני בני זוג אשר מקורה בחברה אשר לבן הזוג האחד 10% או יותר מהזכויות בה, הרי שחזקה זו לאור העובדה שלא נכתב בפקודה כי הינה "חזקה חלוטה", אינה כזו והיא ניתנת לסתירה בנסיבות העניין.

כידוע התירה הפקודה במפורש (סעיף 66(ב)) חישוב נפרד בין בני זוג לגבי הכנסות שמקורן מרכוש שהיה לבן בזוג האחד שנה לפני נישואיו או שקיבל במהלך הנישואין בירושה.

יתרה מכך, בפס"ד בעניין ניר יוסף (עמ"ה 6/97), נקבע שיש להתיר לבת הזוג חישוב נפרד גם לגבי שבח מקרקעין, אשר מקורו בנכס שנרכש על ידה לאחר נישואיה.זאת בעיקר בשל הקביעה כי שבח אינו בגדר הכנסה לעניין הפקודה (וראה גם ע"א 5246/91 בעניין גיבור סברינה), ובשל כך הנחיות החישוב המאוחד, אינן חלות.

לדעתנו ועל אותה דרך, יש מקום לקביעה כי יותר חשוב נפרד לבן הזוג האחד גם משבח מקרקעין שינבע ממימוש נכס מקרקעין אשר ניתן לו במתנה  במהלך חיי הנישואין.

פרשנות מרחיבה לאמור תאפשר בנסיבות המתאימות מתן חישוב נפרד גם על רווח הון מנכסים שנרכשו/נתקבלו במהלך חיי הנישואין.