בפסק הדין בעניין יהלומית פרץ (ע"ש 1536/00 ו- ע"ש 1539/00) שניתן ביום 31.12.2002 נדונה שאלת קיזוזו  של מס תשומות אשר שולם על ידי קבלן לחברה לפיתוח אשדוד (להלן: "חפא"). ב"כ המשיב (מע"מ) טען כי העסקה האמיתית אינה בין הקבלן לחפא, אלא בין חפא לעיריית אשדוד, כך שכנגד תשלום עבור הפיתוח ששילם הקבלן לחפא, קיבל הקבלן הנחה בהיטלי ואגרות פיתוח מן העירייה. כמו כן הסתמך המשיב בהקשר לכך על הסדר שנקבע בעבר בין רשויות מע"מ לבין התאחדות הקבלנים, לפיו במצב כאמור תוצא חשבונית המס לרשות המקומית ולא לקבלן. בית המשפט פסק כי הוכח קשר עסקי בין הקבלן לחפא, בהקשר לעבודות הפיתוח, וכי "יכולה להיות עיסקה אמיתית בין שני צדדים, שביצועה יביא לתוצאות בין אחד המתקשרים וצד שלישי, שאיננו צד לעיסקה המקורית". כמו כן התייחס בית המשפט בהקשר זה גם להסדר שנעשה בין רשויות מע"מ להתאחדות הקבלנים וקבע כי "כל הסדר שנעשה בין שלטונות המס לבין גוף המייצג, לכאורה, את הקבלנים, איננו יכול לחייב כל קבלן וקבלן, אם לא הוכח שהוא הסכים להסדר זה."