מבזק מס מספר 111 - 11.5.2005

ממידע שהובא לידיעתנו עולה כי רשות המיסים תיאות במסגרת מבצע מס וחלילה (במתכונתו הנוכחית- במיסוי מקרקעין), להקטין ואף לבטל הפרשי הצמדה וריבית, אף במקרים בהם בחר הנישום לדחות את תשלום המס המתחייב, על פי הוראות החוק עצמו, כאשר המס הדחוי, אמור לשאת הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

נציין לדוגמא את סעיף 51 לחוק מיסוי מקרקעין המאפשר דחיית תשלום מס הרכישה בהתקיים תנאי הסעיף, וכן את סעיף 107, המאפשר למנהל לבצע "הארכת מועדים".

לאור האמור, מן הראוי כי חייבי מס שבחרו לדחות את תשלומו בפועל, בהתאם לאפשרות שהעניק להם המחוקק עצמו, תוך חיובם בהפרשי הצמדה וריבית, יבחנו האפשרות להתיצב ברשות המיסים ולבקש שלא לנצל את דחיית תשלום המס המוקנית להם, ולשלם מיד את כל חבות המס, תוך מחיקת הריבית וההצמדה שנצברו, כולן או חלקן.

לאחרונה נדרשנו לסוגיית חבותם במס של STRUCTURES תוך בחינת היבטי המיסוי בהקשר להם.מכשירים אלו לעיתים הינם "לבוש אחר" לתשלומים המשקפים תשואה בעלת שעור מינימאלי והצמודים לרווחיות או תנודתיות בשערים אחרים אשר כפועל יוצא מהם עולה שיעור התשואה .

לגישתנו, במקרים מסוימים ניתן לטעון כי פדיון STRUCTURE אינו חייב במס בשנת 2003. לפרשנות זו תימוכין משפטיים וכלכליים אשר עולה בקנה אחד עם פסיקת ביהמ"ש העליון בהקשר לתכלית החקיקה ופרשנות דיני המס (פס"ד חצור). המלצתנו כי מקרים בהם לא ננקטה גישה זו יבחן הנישום, כמובן כפוף למהותיות העניין, הגשת דוח מתקן.האמור הינו לגבי שנת המס 2003 בלבד.

ממידע שהובא לידיעתנו עולה כי רשות המיסים תיאות במסגרת מבצע מס וחלילה (במתכונתו הנוכחית- במיסוי מקרקעין), להקטין ואף לבטל הפרשי הצמדה וריבית, אף במקרים בהם בחר הנישום לדחות את תשלום המס המתחייב, על פי הוראות החוק עצמו, כאשר המס הדחוי, אמור לשאת הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

נציין לדוגמא את סעיף 51 לחוק מיסוי מקרקעין המאפשר דחיית תשלום מס הרכישה בהתקיים תנאי הסעיף, וכן את סעיף 107, המאפשר למנהל לבצע "הארכת מועדים".

לאור האמור, מן הראוי כי חייבי מס שבחרו לדחות את תשלומו בפועל, בהתאם לאפשרות שהעניק להם המחוקק עצמו, תוך חיובם בהפרשי הצמדה וריבית, יבחנו האפשרות להתיצב ברשות המיסים ולבקש שלא לנצל את דחיית תשלום המס המוקנית להם, ולשלם מיד את כל חבות המס, תוך מחיקת הריבית וההצמדה שנצברו, כולן או חלקן.

סעיפים 126(ג) ו- 203(ב) לפקודה מאפשרים לחברה תושבת ישראל ליהנות מזיכוי עקיף בעת קבלת דיבידנד מחברות תושבות חוץ. היתרון בהוראות הזיכוי העקיף טמון באפשרות להשתמש במס החברות הזר כזיכוי מול חבות המס בישראל אולם במקביל – להתחייב בשיעור מס חברות מלא בישראל.

תנאי לתחולת הזיכוי העקיף הוא שיעורי אחזקה של 25% לפחות בחברה הזרה אשר מוחזקת במישרין ע"י החברה הישראלית (מוגדרת בסעיף 126(ג) כ"החברה הנישומה") ואחזקה בשיעור של 50% לפחות בחברה הזרה ה"נכדה".

מספר אמנות מס מאפשרות ניצול הוראות זיכוי עקיף במגבלות אחזקה מצומצמות  יותר – 10% במקום 25%. דוגמה לכך ניתן למצוא בסעיף 26(3) לאמנה בין ישראל לארה"ב. נבהיר כי לגבי חברה נכדה תתכן מחלוקת לגבי מהו שיעור ההחזקה הנדרש.

מכאן כי על אף ההוראה הכללית שבסעיף 126(ג) לפקודה, יתכן והערכות ומבנה נכונים במדינות אמנה, יאפשרו ניצול זיכוי עקיף בגין מס זר גם לגבי חברות מוחזקות בשיעורי החזקה נמוכים מ–25%.

בהמשך למבזק מס הקודם (מס' 110) , להלן טבלה המרכזת את התחולות ומדרג שינוי החקיקה בעניין שינוי ותיקון סעיפי   71 ו- 71א לחוק מיסוי מקרקעין, וסעיף 93 לפקודת מס הכנסה.

תחולתו  הכללית של תיקון 55 לחוק מיסוי מקרקעין בעניין הנדון, לגבי זכות במקרקעין שהוקנתה לבעל הזכות באיגוד המתפרק, בפטור ממס לפי סעיף 71 לחוק, מיום 12.4.2005 ואילך, ובכפוף להחרגות שיתוארו להלן:

הגדרות:

הקצאה מטיבה: – הקצאה בתקופה A  (ראה להלן), בה שונו זכויות בעלי המניות בתאגיד בשיעור 10% לפחות.

A – תקופה בת 4 שנים המסתיימת ביום תחילת הפרוק.

B – 1.4.1998

C- 7.11.2001