מבזק מס מספר 26 - 8.6.2003

על פי כללי מס הכנסה (הקלות מס בהקצאת מניות לעובדים) התשמ"ט – 1989, שתוקנו מכוח סעיף 102 לפקודה כנוסחם לפני הרפורמה,  נשלל הפטור הקבוע בסעיף 102(ב) כנוסחו ערב הרפורמה במידה ונותקו יחסי עובד או מעביד, אלא אם כן נותקו בנסיבות שאינן בשליטת העובד (כגון פטירה או פיטורין).

בסעיף 102 כנוסחו לאחר הרפורמה והכללים החדשים שנקבעו מכוחו נעדרת התניה כאמור בהקשר לפטור ממס בעת ההקצאה, כך שנראה כי מעשית, גם את נותקו יחסי עובד ומעביד, ולאו דווקא בנסיבות שאינן בשליטת העובד, ימשיך העובד הפורש להיכלל בתוכנית ההקצאה, וליהנות מההקלות המנויות בסעיף ובכללים.

תימוכין לאמור ניתן למצוא בעובדה כי על פי הכללים החדשים הוספה חובה על הנאמן לכלול בדיווחיו השנתיים לנציב גם "עובדים שחדלו להיות עובדי המעביד".

הכללת עובד לשעבר במסגרת התוכנית תחייב דיווח של הנאמן על עובד כאמור, גם בתקופה שלאחר פרישתו ממקום העבודה, וכן עובדים שחדלו להיות תושבי ישראל.

על פי סעיף 125ג(ב), יוטל מס בשיעור של 15% על הריבית (הריאלית), במכשירים מסוימים שהינם צמודים למדד או לשער מטבע, בהתאם לתנאים הקבועים בסעיף. הפרשי השער או הפרשי ההצמדה אינם חייבים במס נוסף.

במקרים בהם יש ירידה במדד או בשער חליפין מתעוררת סוגיית אופן מיסוי הריבית, מאחר שבמקרים כאמור מתקבלת בפועל ריבית הנמוכה מן הריבית הנקובה בפיקדון או במכשיר, ובמקרים רבים, השכיחים בתקופתנו, בעת ירידה תלולה בשער חליפין, תיאורטית לא תשולם ריבית במונחים שקליים כלל, ואף הקרן עצמה יכולה להיפגע.

על פי לשון החוק, אין לקזז את ההפסד מהפרשי שער או הפרשי הצמדה מן הריבית, כך שלעיתים עלול להיווצר מצב שבו ישולם מס מלא (15%) על ריבית נקובה שלא התקבלה בפועל.

במקרים כאמור יש לבחון אפשרות שלא להיכלל במסגרת "ההקלות" שמעניק הסעיף, לדוגמה על ידי תביעת הוצאות מימון כנגד הכנסות הריבית.

לדעתנו במידת הצורך ניתן לראות בהוצאות שמקורן בהפרשי מדד או שער שליליים כהוצאות מימון שהוצאו ביצירת הכנסות הריבית האמורות, ולהתיר את קיזוזן, תוך שלילת ההקלות של שיעורי המס הנמוכים הנקובים בסעיף 125ג(ב).

על פי סעיף 125ג(ב), יוטל מס בשיעור של 15% על הריבית (הריאלית), במכשירים מסוימים שהינם צמודים למדד או לשער מטבע, בהתאם לתנאים הקבועים בסעיף. הפרשי השער או הפרשי ההצמדה אינם חייבים במס נוסף.

במקרים בהם יש ירידה במדד או בשער חליפין מתעוררת סוגיית אופן מיסוי הריבית, מאחר שבמקרים כאמור מתקבלת בפועל ריבית הנמוכה מן הריבית הנקובה בפיקדון או במכשיר, ובמקרים רבים, השכיחים בתקופתנו, בעת ירידה תלולה בשער חליפין, תיאורטית לא תשולם ריבית במונחים שקליים כלל, ואף הקרן עצמה יכולה להיפגע.

על פי לשון החוק, אין לקזז את ההפסד מהפרשי שער או הפרשי הצמדה מן הריבית, כך שלעיתים עלול להיווצר מצב שבו ישולם מס מלא (15%) על ריבית נקובה שלא התקבלה בפועל.

במקרים כאמור יש לבחון אפשרות שלא להיכלל במסגרת "ההקלות" שמעניק הסעיף, לדוגמה על ידי תביעת הוצאות מימון כנגד הכנסות הריבית.

לדעתנו במידת הצורך ניתן לראות בהוצאות שמקורן בהפרשי מדד או שער שליליים כהוצאות מימון שהוצאו ביצירת הכנסות הריבית האמורות, ולהתיר את קיזוזן, תוך שלילת ההקלות של שיעורי המס הנמוכים הנקובים בסעיף 125ג(ב).

הקלות המס בסעיף 9ג', לקצבה המתקבלת ממדינת חוץ, בגין עבודה באתה המדינה (ראה התייחסות לנושא במבזק מס מספר 8 מיום 26.1.2003) יחולו, על פי הוראות הסעיף רק בעניינו של עולה חדש, ולא בהקשר לתושב חוזר.

משיחות שערכנו לאחרונה בנציבות מס הכנסה מסתמן כי ההקלות יינתנו גם לתושב חוזר, אשר עזב את הארץ עם הוריו בהיותו קטין, ושב לארץ בבגרותו, כאשר הוא זכאי לקצבה ממקום עבודתו בחו"ל, כך שייחשב כ"עולה חדש" לעניין הסעיף.

גישה זו עולה בקנה אחד עם כללי מס הכנסה (זיכוי לעולים במקרים מיוחדים) התשל"ח – 1977, לפיהם יראו כעולה, לעניין מתן זיכויים על פי סעיף 35 לפקודה, גם מי שעזב את ישראל כקטין, ושב אליה לאחר לפחות חמש שנים מיום העזיבה.

כזכור, צו מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מריבית על פיקדון במטבע חוץ), התשס"ג – 2002, הפוטרות ממס ריבית על פיקדון במט"ח בתאגיד בנקאי בישראל של עולה חדש, בהתקיים תנאים מסוימים, שוללות את זכאותו לפטור ממס במידה והפיקדון משועבד או משמש כבטוחה לטובת קרובו כהגדרתו בתקנות. הננו להדגיש כי שלילת הפטור קמה רק במקרים בהם השעבוד או הבטוחה הינם לטובת קרוב תושב ישראל .

לאור האמור לעיל, שיעבוד הפיקדון לטובת חברה זרה – תושבת חוץ לעניין פקודת מס הכנסה לא תשלול מהעולה החדש (ובהתאם לטיוטת התקנות שהונחה על שולחת ועדת הכספים – גם מתושב חוזר) את זכאותו לפטור ממס בגין הריבית בהתקיים יתר תנאי התקנה.