מבזק מס מספר 27 - 16.6.2003

אחת מסוגיות המס המורכבות והידועות בהקשר למפעל מאושר ומעורב, מקורה באי הסכמתו של  מרכז השקעות להתיר שחלוף של נכסים אשר שימשו את המפעל בייצור אחד ממחזורי הבסיס של חלקי המפעל השונים, בנכס חדש. פועל יוצא מאי החלת השחלוף הנה כי, המחזור המיוצר בידי הנכס החדש – המשחלף, הינו למעשה מחזור הבסיס שיוצר בעבר על ידי הנכס הישן שאינו מתפקד עוד, אך מאידך הנכס החדש נכלל לדעת רשויות המס (קביעה שלעצמה אינה נקייה מספקות) ב"יחס הנכסים", דבר אשר מקטין אף הוא את הטבות המס לו זכאי המפעל, כך שבפועל "נקנס" בעל המפעל פעמיים בגין אותו נכס.

במסגרת דיון שומות אשר נערך לאחרונה באחד מפקידי השומה, הוסכם על דעת פקיד השומה כי עוות זה אינו ראוי, וכי במקרה בו הנכס החדש ממלא פונקציות זהות לאלו של הנכס שחדל לתפקד, יש לכללו ביחס הנכסים רק לגבי גידול המחזור שנבע מהנכס החדש ולא במלוא שוויו של נכס זה.

נדגיש כי יישום יחס נכסים לגבי נכס "משחלף" שלא נתקבל לגביו אישור שחלוף, ובמיוחד במפעל מאושר שלגביו צוין בכתב האישור מבחן "יחס מחזורים", הרי שבהתבסס על פסקי דין של בהמ"ש העליון שדנו בסוגיות אחרות לאחרונה, קביעה זו אינה נקיה מספקות, ולגישתנו אין לאמצה.

בהוראות המעבר לתיקון 132 לפקודת מס הכנסה נקבע כי חברה שבקשה להיחשב כחברה משפחתית לאחר פרסום התיקון (4 באוגוסט 2002) לא תוכל להיחשב חברה שקופה כמשמעותה בסעיף 64א1 לפקודה.

במסגרת תוכנית החירום הכלכלית הוסרה המגבלה האמורה לגבי חברות חדשות שהוקמו לאחר פרסום תיקון 132 לפקודה. דהיינו חברות שיתקיימו בעניינן ההוראות שלהלן ואשר ביקשו להיחשב כחברה משפחתית לאחר המועד האמור תחשבנה כחברות שקופות, אלא אם כן תבחרנה שלא. ההוראות החדשות אשר יאפשרו לחברה כאמור להיחשב כחברה שקופה הנן:

א.      החברה נתאגדה בישראל לאחר 4 באוגוסט 2002.

ב.      לא חלו בחברה שינויי מבנה כאמור בחלק ה'2 לפקודה ולא הועברו אליה נכסים כאמור באותו חלק.

התקיימו בחברה כל התנאים הקבועים בסעיף 64א1 – תנאי התאגדות של חברה שקופה.

בפרק ח' לתוכנית החירום הכלכלית נכלל תיקון לסעיף 63 לפקודת מס הכנסה. על פי התיקון ניתנה לנציב מס הכנסה הסמכות לקבוע הוראות בעניינו של שותף מוגבל בשותפויות מוגבלות מסוימות שלהן הכנסה מעסק. על פי ההוראות תיחשב הכנסתו החייבת של שותף מוגבל מהשותפות, כולה או חלקה, כרווח הון אשר יחויב במס  רווחי  הון  בשיעור  של 25%.

נציין כי ההוראה האמורה מטרתה כפי שהובהרה בדברי ההסבר להצעת החוק, הנה לעודד משקיעים ישראליים להשקיע בשותפויות בישראל.

לנציב ניתנה סמכות להורות על קביעה כאמור, לפרק זמן מוגבל של 183 יום. לשר האוצר הוענקה סמכות להאריך את תוקפה של הוראת הנציב.

נציין כי לאור דברי ההסבר להצעת החוק, לפיהן מטרתו המוגדרת של התיקון היא עידוד תושבי ישראל להשקיע כאמור, על יד הקטנת שיעור המס, ואינה למטרה "אנטי תכנונית", הרי תתכן  הפרשנות לפיה הפסדי שותף מוגבל יחיד או חברה בשותפות מוגבלת, יכולים עדיין להתקזז כנגד הכנסתו החייבת מעסק או ממשלח – יד דהיינו בשיעור מס של 50% או 36% בהתאמה .

לאחרונה פורסם חוזר מס הכנסה 8/2003 בנושא חברות בהשקעת חוץ. בין היתר סוקר החוזר את התנאים בהם צריכה חברה בעלת מפעל מאושר לעמוד, כדי לזכות בהטבות כחברה בהשקעת חוץ.

כזכור, מפעל מאושר בבעלות חברה בהשקעת חוץ בשיעור העולה על 25%, יזכה בין השאר לתקופת הטבות של עשר שנים לעומת תקופה בת שבע שנים לה זכאי  מפעל מאושר "רגיל". בנוסף, הטבת המס בחלוקת דיבידנד ממפעל מאושר בהשקעת חוץ אינה מוגבלת בזמן.

חברה בהשקעת חוץ בשיעורים של 49% ומעלה אף זוכה לשיעורי מס מופחתים (עד 10%) על הכנסתה החייבת המאושרת, בהתאם לשיעור השקעת החוץ בה.

החוזר קובע כי במידה והחברה הפכה ל"חברה בהשקעת חוץ" תוך תקופת ההטבות הרגילה (שבע שנים), תקופת ההטבות תוארך לעשר שנים, גם אם מרבית התקופה הייתה החברה "ישראלית לחלוטין".

יחד עם זאת ההקלות המיוחדות לגבי שיעורי המס  או תקופת חלוקת הדיבידנד יינתנו רק לגבי רווחיה שנצמחו בתקופה שבה נחשבה כחברה בהשקעת חוץ.

יש לשים לב כי השקעת חוץ נבחנת בהתאם לשיעור השקעת החוץ הנמוך ביותר במהלך שנת מס, כאמור בהגדרת המונח "שיעור השקעת חוץ" בסעיף 47(א1) לחוק, כך שהשקעה שבוצעה במהלך השנה תקנה הקלות בשיעור המס רק מן השנה העוקבת.