בין כלל סוגי העסקאות העתידיות מצויה גם אופציית call המעניקה לרוכש האופציה זכות לרכוש בעתיד, במחיר קבוע מראש, נכס כלשהו, כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה.

תקנות מס הכנסה (חישוב רווח הון בעסקה עתידית) התשס"ג – 2002, קובעות את אופן חישוב רווח ההון בידי כותב האופציה והרוכש.

לגבי עסקה עתידית בנכס, שאיננה "סחירה", נקבע בתקנה 3(2)(א) לגבי כותב האופציה, כי רווח ההון יהיה: תמורה שהתקבלה ממכירת כתב האופציה, בתוספת מחיר מימושה ובניכוי סכומים ששולמו ברכישת הנכס. כמו כן קובעת התקנה כי: "יראו את הרווח ממכירת נכס הבסיס כרווח הון מהעסקה העתידית".

פרשנות ראויה לאמור הינה כי מחוקק המשנה

מנתק את עסקת המכר מהנכס עצמו ויוצר במקומה עסקת רווח הון של העסקה העתידית. עסקה עתידית זו, בהיעדר הוראה אחרת הורתה עתה, לאחר 1.1.2003, ומכאן ששיעור המס על הרווח במכירתה יהא 25% בלבד, וללא פיצול ליניארי לפי משך תקופת החזקת הנכס, כמקובל.

יחד עם זאת נדגיש כי במסגרת התקנות אין ודאות כי עלות נכס הבסיס תהא צמודה למדד מיום רכישתה, ולפיכך יש לבצע חישוב משוער של חבות המס החלה במכירת הנכס באופן ישיר, ללא הענקת אופציה כאמור, זאת לאור שלילת ההגנה האינפלציונית ותאום תמורת האופציה למדד על פי התקנות האמורות.