במסגרת תיקון 132 לפקודה בוטל סעיף 6(ח) לחוק התיאומים ("החוק"), לפיו "יציאה מהחוק" נחשבה כמכירת ניירות הערך שהיו בידי הנישום באותו מועד, כלומר כיום, "יציאה מחוק התיאומים" אינה יותר אירוע מס.

לאחרונה אושרו תקנות מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה)(הוראות לעניין מוכר שחלו עליו הוראות החוק), התשס"ג – 2003 ("התקנות"). על פי הוראות התקנות, מוכר נייר ערך אשר בעבר "יצא" מתחולת החוק, יהא חייב במס באופן ליניארי, כך שלגבי התקופה עד למועד ה"יציאה" מן החוק, יהא חייב במס בהתאם לסעיפים 126 ו-121 לפקודה, על פי העניין, ולגבי התקופה שלאחר מכן, שיעור המס יהא בהתאם לדין החל לגבי הנישום באותו מועד.

תקנה 2(א)(2) לתקנות קובעת כי במידה ו"פחתה 

התמורה ממכירת נייר הערך מממוצע ערכו של נייר הערך בתום כל אחר משלושת ימי המסחר בבורסה שקדמו למועד היציאה…כשהוא מתואם עד ליום המכירה…" כל הרווח יחויב במס בשיעור של 36% לחברה או מס שולי ליחיד.

שילוב ההוראות האמורות, בהיותן בלתי סימטריות, יוצר מצב בו מכירה בסכום העודף, ולו בשקל אחד, על שווי נייר הערך במועד היציאה, יביא לחלוקה ליניארית של רווח ההון, בעוד שמכירה הפחותה בשקל אחר מן השווי האמור תביא לחבות מס בשיעורים שוליים מקסימליים!

במבזק הבא נתייחס לעיוותים נוספים בהקשר ל"כניסה" ו"יציאה" מהחוק לאחר הרפורמה.