מבזק מס מספר 38 - 22.9.2003

נציבות מס הכנסה פרסמה זה עתה חוזר בעניין חישוב מס נפרד או מאוחד בעניינם של בני זוג, שמי מהם זכאי לפטור לפי סעיף 9(5) לפקודה.

בין השאר קובע החוזר כי (בשינויים קלים):

"ההנחה היא כי חשבון בנק, תכניות חיסכון וכו' על שם אחד מבני הזוג, ואשר נפתח בתקופת נישואי בני הזוג, הוא חשבון בבעלות משותפת של בני הזוג, 50% לכל אחד מהם."

כמו כן קובע החוזר כי: "יש לבחון את הבעלות על הכנסה מסויימת לפי הדין הכללי כגון חזקת שיתוף, הסכם ממון או הוכחה אחרת כי בני הזוג מנהלים נכסים או חשבונות בנפרד".

יש לברך על כיוון חדש זה בחוזר הנציבות אף שכוונתו בעליל הינה "אנטי תכנונית" למקרים של הסבת הכנסה מבן זוג שאיננו נכה לבן זוג נכה, הרי אמרתו של החוזר מרחיקת לכת הרבה יותר וראוי ליישמה אף במחוזות רחוקים יותר שעד עתה נחשבו כ"טאבו".

למעשה הכנסות פסיביות (כדוגמת רווח הון, שבח מקרקעין, שכר דירה והכנסות פיננסיות) הינן עד עתה, כפי שעולה מסעיפים 65 ו- 66 לפקודה, משוייכות לבן הזוג בעל ההכנסה מיגיעה אישית הגבוהה מבין בני הזוג. על פי רוח החוזר יש מקום לבחון חלוקתם או אף הסטתם מבן זוג אחד לבן הזוג השני, על פי השיוך המהותי הראוי.

נציין עוד כי פרשנות זו תואמת את הרוח הנושבת כיום מבית מדרשו של בית המשפט העליון בפסקיו האחרונים, המכריעים על פי מטרות כתכלית כלכלית, חופש העיסוק והשוויון, אף שלעיתים מתנגשות מטרות אלו עם לשון החוק.

לאור האמור, מן הראוי לבחון הן בדוחות השנתיים השוטפים והן לגבי דוחות אשר הוגשו בעבר, הגשת דיווחים לפיהם ההכנסה החייבת האמורה תחולק בין בני הזוג, או תיוחס לבן הזוג האחר, ובכך להביא להקטנה משמעותית של חבות המס.

פרויקטים המבוצעים בשיטות ה B.O.T. (בניה תפעול והעברה) וה-P.F.I. (מיזם במימון פרטי), מאופיינים בהענקת זכות שימוש (בד"כ במקרקעין) על-ידי בעל הזכות בנכס (בד"כ המדינה/רשות מקומית) לתקופות ארוכות טווח ליזם פרטי על מנת שזה יקים ויתפעל את הפרויקט. על פי רוב בתמורה לשירותי בנייה, תפעול ומימון לפרויקט מקבל היזם זכות להכנסות מן הפרוייקט (מענקי מדינה או הכנסות מתפעול הנכס) לתקופה קצובה.

הבנת ההשלכות המיסויות בפרויקטים מסוג זה בידי כל גוף המגיש הצעות למכרז בגין פרויקטים מקבלת משנה חשיבות שכן למרכיב המס עשויה להיות השפעה קריטית על תמחור הפרויקט.

להלן יובאו מספר היבטים אשר יש לקחת בחשבון בעת התקשרות בעסקאות כאמור:

אופן ההתאגדות – בחירת אופן ההתאגדות עשויה להשפיע על חבות המס (שותפות, חברה או ישות משפטית אחרת). בהקשר זה נציין כי על פי רוב, ישנה דרישה של מזמין העבודה (ולעיתים של הבנקים ושל רשויות המס) להתארגנות בדרך של חברה אשר תוקם ותעסוק אך ורק בפרויקט הספציפי.

היבטי מיסוי מקרקעין– במקרים מסוימים עלול הסכם הזיכיון לבוא בגדר "זכות במקרקעין" לענין חוק מיסוי מקרקעין. במקרים כאמור עלולים להיות מוטלים מסים נוספים כגון מס רכישה ומס שבח.

היבטי מס הכנסה – סיווג מענקי מדינה כהכנסה לפי סעיף 3(ב) תביא לחבות מס בשנת ההענקה, בעוד שניכוי ההוצאות בגין הפרוייקט לצורכי מס יותר על פני תקופת הזיכיון. מצב כאמור עלול לגרום ל"תאונת מס" בה ישולם מס בתחילת הפרוייקט, ובשנים המאוחרות יצמחו הפסדים שאינם בני קיזוז כנגד ההכנסות מן הפרוייקט.

היבטי מע"מ – אגף המכס והמע"מ פרסם בעבר הנחיות ביצוע בנושא, ולאחרונה נכתבה טיוטת הוראת פרשנות המתקנת במעט את  קביעות האגף בנושא. ככלל, במקרים מסוימים (עסקאות P.F.I), לגישת מע"מ יש לראות במועד גמר הבניה כמועד אירוע המס, בו יש לשלם את מס העסקאות בגובה עלויות הבניה, אף על פי שהתקבולים בגין הפרוייקט יתקבלו על פני תקופת הזיכיון.

למשרדנו היכולת לקבל אישורים מקדמיים מרשויות המס השונות בעסקאות B.O.T  או P.F.I    שונות. אישור מראש בעניינים אלו מעניק לניגש למכרז וודאות מיסויית ברורה.

לשאלות ובירורים בנושא זה ניתן לפנות לרו"ח אלה בניטה בטלפון 6116240-03 או בדואר אלקטרוני benita@ahec-tax.co.il.

בהמשך למבזק המס מן השבוע שעבר הננו להפנות את תשומת לבכם, כי סעיף 75ב(ה) מאפשר למוכר מניות בחנ"ז להזדכות מהמס על רווח ההון שנצמח לו, במכירת מניות החנ"ז, את המס אשר שילם בישראל בגין הדיבידנד הרעיוני  בשנים קודמות ואשר טרם חולק בפועל עד מכירת המניות.

 קביעה זו מעלה שתי סוגיות עיקריות:

1. כיצד יזוכה מוכר המניות מהמס החל על רווחי החנ"ז שנבעו בשנת המכירה, או שמא תאמר שאינו חייב במס כלל בגין רווחי שנת המכירה?
2.  היה למוכר המניה בחנ"ז הפסד הון ממקורות

אחרים (בין אם מועבר ובין אם שוטף) האם יהא חייב לקזז הפסד הון זה מרווח הון במכירת מניות החנ"ז לפני זיכוי המס החל על מכירת מניות החנ"ז שאז עלול המוכר לאבד את המס האמור כליל, או שמא תאמר ולגישתנו, כי המוכר יהא זכאי לנצל ראשית את זיכויו בגין סכומי המס ששילם ורק לאחר מכן לקזז את הפסד ההון מיתרת רווח ההון.

סדר הפעולות המוצע הינו כלכלי יותר ולכן לדעתנו ראוי