מבזק מס מספר 40 - 8.10.2003

בהמשך למבזק מס מספר 3 מיום 22.12.2002 בו ציינו כי הוסרה מגבלת סכומי ההכנסה בהקשר לזכאות לשיעור מס מופחת של 10% על הכנסות מדמי שכירות למגורים, נציין כי אחד התנאים לזכאות להקלה, המנויה בסעיף 122 לפקודה, הינו כי:

"היחיד שילם לפקיד השומה את המס החל (10% – א.א.ח) על ההכנסה מדמי השכירות תוך שלושים ימים מיום קבלתה או ששילם בשנת המס מקדמות לפי סעיף 175."

לאור הוראת הסיפא של הסעיף האמור, יחיד, המשלם מקדמות מתוקף היותו עצמאי או מכל סיבה אחרת, יחשב תשלום המקדמות האמור, גם אם שיעורו היה נמוך מ- 10% – ("המס החל"), כתשלום מקדמות לפי סעיף 175 לעניין הסעיף, זאת לאור ההבחנה בין "שילם את המס החל… תוך שלושים יום…" לבין "שילם בשנת המס מקדמות…".

בחוק תוכנית הבראת כלכלת ישראל הוחלף סעיף 11 לפקודת מס הכנסה אשר מתוקפו הותקנו תקנות שהקנו הנחות ממס לתושבי יישובים שונים וכן האצת פחת לבעלי מפעלים מסוימים (להלן: "התקנות"). הטבות המס השונות עוגנו בחקיקה הראשית, בסעיף 11 לפקודה עצמו במקום בתקנות. עולה השאלה מה דין הפחת המואץ על פי התקנות עד לתום שנת 2003.

לגישתנו, ובהתאם להוראת הסעיף החדש המאפשרת לשר האוצר לקבוע כללים חדשים בהקשר לפחת בישובים מסוימים ולאור אי הוראה בדבר ביטולן של התקנות, הרי שיש מקום לדעה כי בשנת המס 2003 יותר פחת מואץ לבעלי מפעלים, הבאים בגדר התקנות.

בחוק תוכנית הבראת כלכלת ישראל, הוסף סעיף 93א' לפקודה, לפיו חברות יחידים אשר הוקמו במגמה להקל את נטל תשלומי הביטוח הלאומי ערב ביטול התקרות פירוקן יהא במשטר מס מוקל כך שלא יחולו בעניינן הוראות סעיף 93 לפקודה. תכלית החקיקה הנה לאפשר העברת נכסי החברה ליחיד ללא מורא מס, למצב בו היו ערב הקמת החברה.

בין התנאים לאי תחולת סעיף 93 לפקודה נכלל התנאי לפיו על הפירוק להתחיל ולהסתיים בשנת המס 2003. לנציב הוקנתה הסמכות לאשר החלת הוראות הסעיף גם על פירוק שנסתיים לאחר 31 בדצמבר 2003 ובלבד שהתקיימו שני אלה (בנוסף לאמור בהקשר לפירוק בכללו):

1. לחברה לא היו כל הכנסות לאחר 31 בדצמבר 2003.
2. עד תום שנת המס 2003 הועברו לבעלי המניות כל הנכסים והפעילות של החברה ללא תמורה וכן שולמו להם כל העודפים.

בטיוטת חוזר אשר הפיצה נציבות מס הכנסה הונחו מפקחי מס הכנסה, בין השאר, כי נישומים שלא יבקשו לחזור ולפעול במסגרת יחיד, תבחן פעילותם במסגרת חברה כעסקה מלאכותית שמטרתה להימנע מתשלום מס או להפחיתו בדרך לא נאותה – תוך כוונה לסווג את העסקה כהכנסת היחיד כשכיר, ולא הכנסת החברה.

בהתאם, התפרסם בעיתונות כי נציבות מס הכנסה שוקלת לעגן בחקיקה חלוקת דיבידנדים רעיונית בתאגידים מעין אלו, וזאת חלף הצורך להתמודד עם טענת המלאכותיות בכל מקרה ומקרה.

טוב יעשו שכירים ועצמאים עם יבחנו את מעמדם המיסויי בהקשר לתיקון האמור וטיוטת החוזר.

בחוק תוכנית הבראת כלכלת ישראל, הוסף סעיף 93א' לפקודה, לפיו חברות יחידים אשר הוקמו במגמה להקל את נטל תשלומי הביטוח הלאומי ערב ביטול התקרות פירוקן יהא במשטר מס מוקל כך שלא יחולו בעניינן הוראות סעיף 93 לפקודה. תכלית החקיקה הנה לאפשר העברת נכסי החברה ליחיד ללא מורא מס, למצב בו היו ערב הקמת החברה.

בין התנאים לאי תחולת סעיף 93 לפקודה נכלל התנאי לפיו על הפירוק להתחיל ולהסתיים בשנת המס 2003. לנציב הוקנתה הסמכות לאשר החלת הוראות הסעיף גם על פירוק שנסתיים לאחר 31 בדצמבר 2003 ובלבד שהתקיימו שני אלה (בנוסף לאמור בהקשר לפירוק בכללו):

1. לחברה לא היו כל הכנסות לאחר 31 בדצמבר 2003.
2. עד תום שנת המס 2003 הועברו לבעלי המניות כל הנכסים והפעילות של החברה ללא תמורה וכן שולמו להם כל העודפים.

בטיוטת חוזר אשר הפיצה נציבות מס הכנסה הונחו מפקחי מס הכנסה, בין השאר, כי נישומים שלא יבקשו לחזור ולפעול במסגרת יחיד, תבחן פעילותם במסגרת חברה כעסקה מלאכותית שמטרתה להימנע מתשלום מס או להפחיתו בדרך לא נאותה – תוך כוונה לסווג את העסקה כהכנסת היחיד כשכיר, ולא הכנסת החברה.

בהתאם, התפרסם בעיתונות כי נציבות מס הכנסה שוקלת לעגן בחקיקה חלוקת דיבידנדים רעיונית בתאגידים מעין אלו, וזאת חלף הצורך להתמודד עם טענת המלאכותיות בכל מקרה ומקרה.

טוב יעשו שכירים ועצמאים עם יבחנו את מעמדם המיסויי בהקשר לתיקון האמור וטיוטת החוזר.

בהוראת הביצוע שבנדון נקבעו מבחנים לסיווגן של חברה או שותפות רשומה העוסקת בבניה, דהיינו איגודים קבלניים, כאיגוד שאינו איגוד מקרקעין כמשמעות מונח זה בחוק מיסוי מקרקעין.

בנוסף לדרישה כי איגודים כאמור יידווחו על הכנסותיהם ממכירת מקרקעין בהתאם להוראות סעיף 8א(ג), יישמו את הוראות סעיף 18(ד) לפקודה, תוך יישום הוראות ניהול ספרים לקבלן וכן יערכו את דוחותיהם הכספיים על פי עקרונות חשבונאיים החלים על קבלן, נקבעו מבחנים נוספים לקביעת מעמדו של האיגוד:

1. המקרקעין שבבעלות האיגוד, למעט משרדיו, רשומים כמלאי עסקי, במסגרת סעיף רכוש שוטף החל מיום רכישתם.
2. זמן סביר (פרק זמן שלא הוגדר בהו"ב) לאחר רכישת המקרקעין באיגוד, הוחל בהכשרת המקרקעין לבנייה.
3. האיגוד החל בסמוך לבניה בפעילות שיווקית של יחידות העבודה שבבניה.
4. האיגוד לא שינה את יעוד המקרקעין לאחר שינוי בזכויות הבעלות בו.

ראוי להדגיש כי לגישת הו"ב המבקש להחיל על עצמו את עקרונותיה יהיה חייב בדיווח למנהל מיסוי מקרקעין על כל שינוי בזכויות המחזיקים באיגוד וזאת כאמור בסעיף 73 לחוק האמור, דהיינו עושה הפעולה אינו פטור מדיווח!