מבזק מס מספר 473 - 15.11.2012

ביום 6 בנובמבר 2012 התקבל בביהמ"ש המחוזי בירושלים פס"ד בעניין אליהו ויעקב ידיד – קבלנים נ' מנהל מע"מ (ע"מ 57905-11-10).

המערערת רכשה בשנת 1996 מאנשים פרטיים (אינם "עוסקים"), בניין מגורים בתמורה לסך של  1.2 מיליון $. המערערת שיפצה את הנכס, חילקה מחדש את הדירות בו ("החלק הישן") ובנתה דירות נוספות ("החלק החדש"). בשנת 2003 מכרה את הנכס, שכלל 4 דירות שחולקו שמקורן מהחלק ה"ישן" שנרכש, ו- 7 דירות בחלק החדש  נבנה. מחיר המכירה הכולל היה 2.5 מיליון $.

המערערת דיווחה למשיב על עסקת המכר לפי סעיף 5(ב) לחוק מע"מ, קרי דיווחה על הרווח שנוצר ממכירת הבניין (1.3 מיליון $) כחייב במע"מ, ע"פ שער החליפין של ה- $ למועד המכירה. (המשמעות- שיערוך מחיר רכישת הבניין לפי שע"ח של ה- $ למועד המכירה).

"בשולי" הדברים נעיר כבר כאן כי מנהל מע"מ טען כי לא ניתן כלל להחיל את הוראות סעיף 5(ב) על החלק החדש אלא רק על החלק הישן, טענה שהתקבלה, אף שנושא זה לא היה מעיקר פסק הדין. הסוגיה העיקרית שנותרה לוויכוח ולדיון הינה, שערוך עלות רכישת החלק הישן.

בסוגיה זו, מנהל מע"מ טען כי יש לדווח, ע"פ סעיף 5(ב) על ההפרש שבין מחיר המכירה למחיר הרכישה בערכים שיקליים נומינאליים. המנהל תומך עמדתו בכך שכשרצה המחוקק לאפשר ניכוי מס תשומות מתואם עשה כן, כגון בסעיף 43א (מלכ"ר המוכר נכס מקרקעין שלא יכול היה לקזז מע"מ תשומות ברכישתו ובהשבחתו). מהסדר חיובי זה נלמד כי כל יתר המקרים הינם "הסדר שלילי" ולא יינתן תאום.

ביהמ"ש חולק, וקובע כי "מהסדר חיובי ילמד הסדר שלילי רק אם הדבר מתחייב על פי תכלית החקיקה…". ביהמ"ש קובע (לגבי מכירת  הדירות, שמקורן בחלק הישן בלבד), כי תכלית חקיקתו של סעיף 5(ב) לחוק הינה להשוות את מצבו של רוכש דירה לצורך עסקיו מאדם פרטי למצבו של הרוכש דירה מעוסק (כנגד חשבונית מס וכולל מע"מ), שהיה רשאי לקזז התשומות ברכישתה. במקרה של רכישת הדירה מעוסק, היה הרוכש מתקזז על מס התשומות כבר במועד הרכישה, ושומר על ערך כספו.

לפיכך, במקרה של רכישה מאדם פרטי, (כאשר משתלם לו המחיר כשהוא כבר כולל "רכיב מע"מ") אשר בהעדר חשבונית מס לא ניתן לקזז מע"מ תשומות, יש לאפשר במועד המכירה (ע"פ הוראות סעיף 5(ב)) את ניכוי מס התשומות הרעיוני שהיה ברכישה, בערכו הריאלי, כשהוא מתואם/ משוערך למועד המכירה.

(נציין כי גם ישום הוראות תקנה 6ב' המחייבת הוצאת ח-ן מס עצמית ברכישת דירה ע"י עוסק מורשה מאדם פרטי, לא תשנה דבר בסוגיה זו, שכן העוסק שילם בפועל למוכר הפרטי את מחיר הדירה כשהוא כולל מע"מ, מבלי כל יכולת לקבלו חזרה, בשלב זה).

השלכות ותובנות:

• ככלל, אי תביעת מע"מ תשומות רצונית, ודרישתה מאוחר יותר לא תאפשר שערוך (ראה הלכת אבו סאלח חוסין (ע"א 9333/02)).
• ביהמ"ש אינו מתערב באופן החישוב, ומקבל את שיערוך מחיר הרכישה לפי שע"ח של ה- $. המשיב לא טען בטענה חלופית כי לו ינתן שערוך, יש לאפשר מדד בלבד".
• בהוראת פרשנות 2/2012 שעניינה החזר מס עסקאות בגין חובות אבודים נקבע כי: "העוסק זכאי לדרוש הפרשי הצמדה וריבית על סכום המס ששילם, …".  משנקבע בפס"ד דנן כי ישנה זכאות לשערוך מס התשומות מן הטעם של יצירת זהות כלכלית לעסקה בה נרכש הנכס מעוסק מורשה, אין זה מן הנמנע כי יש להתיר גם מידוד בתוספת ריבית, כבחובות אבודים.
• לדעתנו וברוח האמור, מי שביצע פעולות כלשהן בסוברו בתום לב כי הינו אדם פרטי ואינו "עוסק" החב במע"מ, הרי משהסתבר מאוחר יותר כי דינו כדין עוסק, מן
  הראוי כי מנהל מע"מ יתיר לו לקזז את מס התשומות בערכים ריאליים.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לישי חיבה רו"ח (משפטן) ורונית בר רו"ח, ממשרדנו.

כולנו עדים להסלמה במצב מול עזה בדרום, ובזליגה למרכז (בעת כתיבת שורות אלו). ראשית, ברצוננו לנחם את משפחות ההרוגים, לאחל החלמה מלאה לפצועים ולחזק את ידי תושבי הדרום, ובכלל. בצד הלמות קולות המלחמה, החיים והעסקים חייבים גם להמשיך ולתפקד ככל האפשר.

בעת הזו, נגרמים בעתיו של המצב נזקים המוגדרים "נזקי מלחמה" (ישירים ועקיפים) לעסקים ורכוש בכל האזור. שר האוצר מר יובל שטייניץ, כבר הכריז על דחיית תשלומי מיסים לתושבי הדרום ועל העובדה כי יינתן פיצוי על הנזקים השונים. (יש לציין שעדיין לא נכתבה הוראת שעה ספציפית).

על פי ניסיון העבר, המלצתנו להיערך ולתעד ככל שניתן את הנזקים הכלכליים:

1.לבצע רישום של היעדרויות עובדים.

2.לתעד ביטולי הזמנות, הקטנת היקפי יצור (במהלך וגם לאחר המבצע).

3.לתעד פגיעות ,קילקולים של חומרי גלם או מוצרים אחרים.

4.לתעד הפרעות או פגיעה ביכולת הספקה של תוצרת מוגמרת או קבלת חומרי גלם לצורך יצור.

5.לתעד ולרשום כל הפסקה ביצור כתוצאה מן המצב.

6.לשמור כל מסמך שיכול להעיד על כל פגיעה כאמור.

מי ייתן ולא נזקק לכל פיצוי.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לצחי אבוהב – שביט ממשרדנו, לשעבר -מנהל קרן פיצוי פעולות איבה ברשות המיסים.

ביום 6 בנובמבר 2012 התקבל בביהמ"ש המחוזי בירושלים פס"ד בעניין אליהו ויעקב ידיד – קבלנים נ' מנהל מע"מ (ע"מ 57905-11-10).

המערערת רכשה בשנת 1996 מאנשים פרטיים (אינם "עוסקים"), בניין מגורים בתמורה לסך של  1.2 מיליון $. המערערת שיפצה את הנכס, חילקה מחדש את הדירות בו ("החלק הישן") ובנתה דירות נוספות ("החלק החדש"). בשנת 2003 מכרה את הנכס, שכלל 4 דירות שחולקו שמקורן מהחלק ה"ישן" שנרכש, ו- 7 דירות בחלק החדש  נבנה. מחיר המכירה הכולל היה 2.5 מיליון $.

המערערת דיווחה למשיב על עסקת המכר לפי סעיף 5(ב) לחוק מע"מ, קרי דיווחה על הרווח שנוצר ממכירת הבניין (1.3 מיליון $) כחייב במע"מ, ע"פ שער החליפין של ה- $ למועד המכירה. (המשמעות- שיערוך מחיר רכישת הבניין לפי שע"ח של ה- $ למועד המכירה).

"בשולי" הדברים נעיר כבר כאן כי מנהל מע"מ טען כי לא ניתן כלל להחיל את הוראות סעיף 5(ב) על החלק החדש אלא רק על החלק הישן, טענה שהתקבלה, אף שנושא זה לא היה מעיקר פסק הדין. הסוגיה העיקרית שנותרה לוויכוח ולדיון הינה, שערוך עלות רכישת החלק הישן.

בסוגיה זו, מנהל מע"מ טען כי יש לדווח, ע"פ סעיף 5(ב) על ההפרש שבין מחיר המכירה למחיר הרכישה בערכים שיקליים נומינאליים. המנהל תומך עמדתו בכך שכשרצה המחוקק לאפשר ניכוי מס תשומות מתואם עשה כן, כגון בסעיף 43א (מלכ"ר המוכר נכס מקרקעין שלא יכול היה לקזז מע"מ תשומות ברכישתו ובהשבחתו). מהסדר חיובי זה נלמד כי כל יתר המקרים הינם "הסדר שלילי" ולא יינתן תאום.

ביהמ"ש חולק, וקובע כי "מהסדר חיובי ילמד הסדר שלילי רק אם הדבר מתחייב על פי תכלית החקיקה…". ביהמ"ש קובע (לגבי מכירת  הדירות, שמקורן בחלק הישן בלבד), כי תכלית חקיקתו של סעיף 5(ב) לחוק הינה להשוות את מצבו של רוכש דירה לצורך עסקיו מאדם פרטי למצבו של הרוכש דירה מעוסק (כנגד חשבונית מס וכולל מע"מ), שהיה רשאי לקזז התשומות ברכישתה. במקרה של רכישת הדירה מעוסק, היה הרוכש מתקזז על מס התשומות כבר במועד הרכישה, ושומר על ערך כספו.

לפיכך, במקרה של רכישה מאדם פרטי, (כאשר משתלם לו המחיר כשהוא כבר כולל "רכיב מע"מ") אשר בהעדר חשבונית מס לא ניתן לקזז מע"מ תשומות, יש לאפשר במועד המכירה (ע"פ הוראות סעיף 5(ב)) את ניכוי מס התשומות הרעיוני שהיה ברכישה, בערכו הריאלי, כשהוא מתואם/ משוערך למועד המכירה.

(נציין כי גם ישום הוראות תקנה 6ב' המחייבת הוצאת ח-ן מס עצמית ברכישת דירה ע"י עוסק מורשה מאדם פרטי, לא תשנה דבר בסוגיה זו, שכן העוסק שילם בפועל למוכר הפרטי את מחיר הדירה כשהוא כולל מע"מ, מבלי כל יכולת לקבלו חזרה, בשלב זה).

השלכות ותובנות:

• ככלל, אי תביעת מע"מ תשומות רצונית, ודרישתה מאוחר יותר לא תאפשר שערוך (ראה הלכת אבו סאלח חוסין (ע"א 9333/02)).
• ביהמ"ש אינו מתערב באופן החישוב, ומקבל את שיערוך מחיר הרכישה לפי שע"ח של ה- $. המשיב לא טען בטענה חלופית כי לו ינתן שערוך, יש לאפשר מדד בלבד".
• בהוראת פרשנות 2/2012 שעניינה החזר מס עסקאות בגין חובות אבודים נקבע כי: "העוסק זכאי לדרוש הפרשי הצמדה וריבית על סכום המס ששילם, …".  משנקבע בפס"ד דנן כי ישנה זכאות לשערוך מס התשומות מן הטעם של יצירת זהות כלכלית לעסקה בה נרכש הנכס מעוסק מורשה, אין זה מן הנמנע כי יש להתיר גם מידוד בתוספת ריבית, כבחובות אבודים.
• לדעתנו וברוח האמור, מי שביצע פעולות כלשהן בסוברו בתום לב כי הינו אדם פרטי ואינו "עוסק" החב במע"מ, הרי משהסתבר מאוחר יותר כי דינו כדין עוסק, מן
  הראוי כי מנהל מע"מ יתיר לו לקזז את מס התשומות בערכים ריאליים.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לישי חיבה רו"ח (משפטן) ורונית בר רו"ח, ממשרדנו.

כולנו עדים להסלמה במצב מול עזה בדרום, ובזליגה למרכז (בעת כתיבת שורות אלו). ראשית, ברצוננו לנחם את משפחות ההרוגים, לאחל החלמה מלאה לפצועים ולחזק את ידי תושבי הדרום, ובכלל. בצד הלמות קולות המלחמה, החיים והעסקים חייבים גם להמשיך ולתפקד ככל האפשר.

בעת הזו, נגרמים בעתיו של המצב נזקים המוגדרים "נזקי מלחמה" (ישירים ועקיפים) לעסקים ורכוש בכל האזור. שר האוצר מר יובל שטייניץ, כבר הכריז על דחיית תשלומי מיסים לתושבי הדרום ועל העובדה כי יינתן פיצוי על הנזקים השונים. (יש לציין שעדיין לא נכתבה הוראת שעה ספציפית).

על פי ניסיון העבר, המלצתנו להיערך ולתעד ככל שניתן את הנזקים הכלכליים:

1.לבצע רישום של היעדרויות עובדים.

2.לתעד ביטולי הזמנות, הקטנת היקפי יצור (במהלך וגם לאחר המבצע).

3.לתעד פגיעות ,קילקולים של חומרי גלם או מוצרים אחרים.

4.לתעד הפרעות או פגיעה ביכולת הספקה של תוצרת מוגמרת או קבלת חומרי גלם לצורך יצור.

5.לתעד ולרשום כל הפסקה ביצור כתוצאה מן המצב.

6.לשמור כל מסמך שיכול להעיד על כל פגיעה כאמור.

מי ייתן ולא נזקק לכל פיצוי.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לצחי אבוהב – שביט ממשרדנו, לשעבר -מנהל קרן פיצוי פעולות איבה ברשות המיסים.

לאחרונה פורסם כי רשויות המס בבריטניה קיבלו רשימה מפורטת של בריטים ואזרחים זרים אשר להם חשבונות בבנק HSBC במקלט המס ג'רזי. המידע המפורט הגיע ככל הנראה מגורם פנימי אשר הייתה לו גישה לרשימות סודיות אלו. טרם הוברר האם, כמה ולמי שילמו רשויות המס הבריטיות עבור מידע יקר ערך זה. בהקשר זה נזכיר כי לפני שנים מעטות דיסק ובו מידע מפורט דומה נמכר לרשויות המס בגרמניה תמורת כמיליון ורבע אירו.

עפ"י הפרסום, כמחצית מבעלי החשבונות ברשימה הם תושבי בריטניה והמחצית האחרת מורכבת מלקוחות זרים. בראש פרטי רשימת הזרים מככבים 602 ישראלים ורשות המיסים בישראל פועלת להשיג את פרטיהם !

נציין כי לא כל מי שיש לו חשבון בנק בחו"ל נחשב "מעלים מס". הסטאטוס המיוחד הזה שמור לתושב ישראל שלו חשבון בנק בחו"ל והוא אינו מדווח על הכנסותיו.

נושא חשוב לגביו תצטרך רשות המיסים לתת את הדעת הוא – מה ייעשה עם מידע לגבי תושב ישראל שאינו דיווח על הכנסותיו מחו"ל אולם הגיש בקשה לגילוי מרצון ? האם דרושה אבחנה בין מי שהגיש פנייה אנונימית לרשות וטרם חשף את פרטיו לבין מי שפנה באופן גלוי ? 
טוב תעשה רשות המיסים אם תבהיר נושא זה ותפרסם באופן פומבי את עמדתה. בכך ייעשה צעד נוסף לקראת מעל 1,000 אזרחים אשר פנו לאחרונה במסגרת גילוי מרצון במטרה להסדיר את חשיפותיהם הפליליות והאזרחיות.

אמנם "מבצע" גילוי מרצון על ההקלות שבו (אנונימי, ללא קנסות, ללא ריבית ואולי גם ללא הפרשי הצמדה) הסתיים ביום 27.9.2012. אם כך  מה יעשה כעת תושב ישראל שיש לו חשבון בנק זר בלתי מדווח ? ניתן לפנות לרשות המיסים בהתאם לנוהל גילוי מרצון אשר קיים משנת 2005. על פי נוהל זה ביצע משרדנו עשרות רבות של פניות טרם ה"מבצע" שהסתיים.

במסגרת הנוהל משנת 2005 משרדנו מבצע פנייה למחלקת החקירות ברשות המיסים ועם סיום הבדיקות להסרת העננה הפלילית, מתבצעת ההפניה למשרד השומה, ומוסדר גם נושא המיסוי האזרחי על ההכנסות שלא דווחו.

לעניין זה נציין כי בהצהרותיהם של מנהל ובכירי רשות המסים, שהתפרסמו בעקבות הדיווחים על הפרשה הקודמת של הדיסק הגנוב, התחייבו האחרונים לאפשר את הליך הגילוי כלפי נישומים שפנו מיוזמתם, גם אם בעתיד יתקבל מידע אודותם, כל עוד פנייתם נעשתה טרם קבלת המידע בידי רשות המסים.

נציין כי במקרה דומה בו רשויות המס הקנדיות שמו ידן על רשימת נישומים בעלי חשבונות בנק ב- HSBC השוויצרי, הוחלט כי הימצאותו של נישום ברשימת אלו שהחזיקו חשבונות בבנקים שוויצריים אינה שוללת את זכאותו להיכלל בנוהל גילוי מרצון המקומי שלהם,, אף אם פנייתו הייתה אנונימית ואף אם פנה לאחר חשיפת הרשימה, ככל  הרשות לא פנתה לנישום בנושא, קודם לפנייתו של הנישום (להרחבה ראה מבזקנו מס' 402).

מומלץ לכל מי שטרם דיווח על הכנסותיו בחו"ל לפנות בהקדם לייעוץ בנושא זה. למשרדנו ניסיון עשיר בפניות מסוג זה. 
לפרטים נוספים, נא לפנות למחלקה למיסוי בינלאומי במשרדנו- עו"ד (רו"ח) חגי אלמקייס, עו"ד (רו"ח) גדי אלימי ורו"ח (משפטן) אייל סנדו.

לאחרונה פורסם כי רשויות המס בבריטניה קיבלו רשימה מפורטת של בריטים ואזרחים זרים אשר להם חשבונות בבנק HSBC במקלט המס ג'רזי. המידע המפורט הגיע ככל הנראה מגורם פנימי אשר הייתה לו גישה לרשימות סודיות אלו. טרם הוברר האם, כמה ולמי שילמו רשויות המס הבריטיות עבור מידע יקר ערך זה. בהקשר זה נזכיר כי לפני שנים מעטות דיסק ובו מידע מפורט דומה נמכר לרשויות המס בגרמניה תמורת כמיליון ורבע אירו.

עפ"י הפרסום, כמחצית מבעלי החשבונות ברשימה הם תושבי בריטניה והמחצית האחרת מורכבת מלקוחות זרים. בראש פרטי רשימת הזרים מככבים 602 ישראלים ורשות המיסים בישראל פועלת להשיג את פרטיהם !

נציין כי לא כל מי שיש לו חשבון בנק בחו"ל נחשב "מעלים מס". הסטאטוס המיוחד הזה שמור לתושב ישראל שלו חשבון בנק בחו"ל והוא אינו מדווח על הכנסותיו.

נושא חשוב לגביו תצטרך רשות המיסים לתת את הדעת הוא – מה ייעשה עם מידע לגבי תושב ישראל שאינו דיווח על הכנסותיו מחו"ל אולם הגיש בקשה לגילוי מרצון ? האם דרושה אבחנה בין מי שהגיש פנייה אנונימית לרשות וטרם חשף את פרטיו לבין מי שפנה באופן גלוי ? 
טוב תעשה רשות המיסים אם תבהיר נושא זה ותפרסם באופן פומבי את עמדתה. בכך ייעשה צעד נוסף לקראת מעל 1,000 אזרחים אשר פנו לאחרונה במסגרת גילוי מרצון במטרה להסדיר את חשיפותיהם הפליליות והאזרחיות.

אמנם "מבצע" גילוי מרצון על ההקלות שבו (אנונימי, ללא קנסות, ללא ריבית ואולי גם ללא הפרשי הצמדה) הסתיים ביום 27.9.2012. אם כך  מה יעשה כעת תושב ישראל שיש לו חשבון בנק זר בלתי מדווח ? ניתן לפנות לרשות המיסים בהתאם לנוהל גילוי מרצון אשר קיים משנת 2005. על פי נוהל זה ביצע משרדנו עשרות רבות של פניות טרם ה"מבצע" שהסתיים.

במסגרת הנוהל משנת 2005 משרדנו מבצע פנייה למחלקת החקירות ברשות המיסים ועם סיום הבדיקות להסרת העננה הפלילית, מתבצעת ההפניה למשרד השומה, ומוסדר גם נושא המיסוי האזרחי על ההכנסות שלא דווחו.

לעניין זה נציין כי בהצהרותיהם של מנהל ובכירי רשות המסים, שהתפרסמו בעקבות הדיווחים על הפרשה הקודמת של הדיסק הגנוב, התחייבו האחרונים לאפשר את הליך הגילוי כלפי נישומים שפנו מיוזמתם, גם אם בעתיד יתקבל מידע אודותם, כל עוד פנייתם נעשתה טרם קבלת המידע בידי רשות המסים.

נציין כי במקרה דומה בו רשויות המס הקנדיות שמו ידן על רשימת נישומים בעלי חשבונות בנק ב- HSBC השוויצרי, הוחלט כי הימצאותו של נישום ברשימת אלו שהחזיקו חשבונות בבנקים שוויצריים אינה שוללת את זכאותו להיכלל בנוהל גילוי מרצון המקומי שלהם,, אף אם פנייתו הייתה אנונימית ואף אם פנה לאחר חשיפת הרשימה, ככל  הרשות לא פנתה לנישום בנושא, קודם לפנייתו של הנישום (להרחבה ראה מבזקנו מס' 402).

מומלץ לכל מי שטרם דיווח על הכנסותיו בחו"ל לפנות בהקדם לייעוץ בנושא זה. למשרדנו ניסיון עשיר בפניות מסוג זה. 
לפרטים נוספים, נא לפנות למחלקה למיסוי בינלאומי במשרדנו- עו"ד (רו"ח) חגי אלמקייס, עו"ד (רו"ח) גדי אלימי ורו"ח (משפטן) אייל סנדו.